חיפוש

הדור הבא של מפעילי הכטב"ם מתחיל בכיתה

תעשיית הכטב"ם הישראלית ממריאה, אבל מה תפקידה של מערכת החינוך בהכנה ובהכשרה של דור העתיד של המטיסים, הטכנאים והמפתחים? אורן חן, מנכ"ל "הארה", שואף להוביל מהפכה שמטרתה להכין היום את בני הנוער למקצועות המחר

שיתוף בוואטסאפ

הדפסת כתבה זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ותמונות, ובהגשה נוחה להדפסה

לרכישת מינוי
צילום: נסי גיל
צילום: נסי גיל
צילום: נסי גיל
צילום: נסי גיל
בשיתוף הארה
תוכן שיווקי

"בישראל של 2025, כשהתעשיות הביטחוניות נהנות מזינוק מתמשך בביקוש העולמי וטכנולוגיות הכטב"מים ממשיך לפרוץ קדימה, נדמה שדווקא מערכת החינוך נותרת מאחור והפער בין צורכי המשק לבין רמת הידע והמיומנויות של בוגרי התיכון נותר מורגש", אומר אורן חן, מנכ"ל "הארה תוכניות העשרה", מהחברות הוותיקות והמובילות בארץ בחינוך טכנולוגי לתחום הכטב"ם.

893770
893770
אורן חן, מנכ"ל הארה. צילום: שחר הרפז
אורן חן, מנכ"ל הארה. צילום: שחר הרפז

אורן, על איזה צורך עונה "הארה"?
"ההייטק הישראלי דוהר קדימה ומחזיק את המשק, בתוכו גם התעשיות הביטחוניות, אבל החינוך בישראל לא צומח באותו קצב. התוכניות החינוכיות בסמינרים למורים לא בקשר עם צוותי מו"פ בתעשייה, ולא פעם חושבים על הכשרות מורים בתחום כלשהו זמן רב אחרי שיש כבר מוצרים ושירותים שתפסו וכולנו מכירים. כך קורה שהתעשייה מבקשת כוח אדם מיומן ואיכותי שאין למצוא. צריך להדביק את הפער. בשנה זו ישראל מייצאת נשק וכטב"ם בסכומי עתק. הכול מפותח על ידי אנשים שעשור קודם היו במערכת החינוך – זה נתון שצריך להדאיג את כולנו".

אז איך סוגרים את הפער?
"אנחנו, ושכמותנו, מפתחים תוכניות חינוך בתחומי מדע וטכנולוגיה לבני נוער. תוכנית 'הבייבי' שלי היא הכטב"ם. אנחנו דואגים למערכי שיעור נגישים, לציוד, חומרים, ידע, סימולטורים, הכשרות מורים ותלמידים ופיתוח כלי טיס שמטרתם לימוד לבני נוער: בנייה, הטסה, ולאחרונה גם רישוי מטיסי כטב"ם מטעם רשות התעופה האזרחית למטרות פנאי או מסחריות. פועלים להכניס את התוכנית לבית הספר ולא מפספסים שום הזדמנות לקדם אותה. מובן שכל התוכניות הללו מקבלות אישורים פדגוגיים ממשרד החינוך להפעלה בבתי הספר".

מדובר במעין גדנ"ע אוויר?
"את השירות הצבאי שלי עשיתי שם, שלוש שנים בסדיר ו־19 שנים במילואים. זו יחידה שהקימה את חיל האוויר ובעברה המפואר ידעה לבצע לנוער כאן קורסים שהיום אפשר רק להתגעגע אליהם – בתחומי כטב"ם, דאייה, טיס, טיסנים, הדרכה ומורשת. היה לי הכבוד והעונג להדריך את שני קורסי הטיס האחרונים שבוצעו לגדנ"עים בשנת 1994/1993 בחצרים, לצד קורסי פרחי מזל"טים והטסת טיסנים. בפעילות השוטפת היו פה עשרות מועדוני נוער שכל ייעודם היה חינוך לתעופה. היום זה משרד בבית חיל האוויר.

"אנחנו עובדים מהבוקר עד הערב כבר 25 שנה – צוות של חמישה אנשי מינהלה עם 100 מדריכים – ולא מספיקים למלא את הביקוש. אבל דרישות המשק הישראלי מחייבות יותר שיתופי פעולה, שחקנים ותקציבים. אם רוצים להמשיך בצמיחה בדורות הבאים, צריך תוכנית לאומית שדואגת להכשרה שורשית של צוותי חינוך, בשיתוף חיל האוויר, התעשיות הביטחוניות, משרד החינוך ועוד. כל צד ייתן למיזם שכזה את מה שהוא יודע כדי לייצר פה דור של מטיסי / טכנאי / מפתחי כטב"ם. בסוף, מי שהולך לכיוון הזה הוא מי שהייתה לו היכרות עם התחום ושאוהב אותו. אף אחד לא קם בבוקר ומחליט שהוא ילמד את התחום בלי שמישהו חשף אותו לכך".

איפה משרד החינוך נכנס לתמונה?
"הנהלת משרד החינוך משקיעה בתקציבי גפ"ן (גמישות פדגוגית ניהולית) ואפילו יצרה השנה סל תקציבי בתחום ה-STEM, שמכסה גם את הכטב"ם. זה הכיוון הנכון, אבל דרושות תוכנית לאומית והשקעות נוספות לצד עוד גורמים. אחרת הלימודים האלו נותרים ברמת החלטה של מנהל בית ספר מה התלמידים שלו ילמדו. יש חוסר הבנה כמה הנושא הזה משמעותי לעתיד. אם תהיה תוכנית לאומית עם תקציב ייעודי צבוע לכך, נהיה בדרך הנכונה".

איך מכניסים ילדים בגילאי בבית ספר לתחום הזה?
"אני גדלתי במועדון התעופה ברעננה. כדי לבנות את הטיסן רדיו מנוע הראשון עמלתי במשך שנה. וכשהוא התרסק בשדות, היה לי ברור שאני חוזר לסדנה ומתקן אותו. היום הנוער השתנה. ילדים יכולים לקנות רחפן מוכן ולא לדעת לאיזה כיוון המדחפים מסתובבים. ילדים כאלה כנראה לא יוכלו לשרת כמטיסי כטב"ם. התחום הזה מאוד מקצועי ודורש הבנה עמוקה של המון נושאים טכניים, הנדסיים, לצד מבנאות, הטסה, מזג אוויר, רגולציה ועוד. צריך לחשוף אוכלוסייה גדולה להרצאת מבוא, ולהשקיע את כל הידע הזה בראויים לכך, על ידי מורים מובילי ידע. פעם התחום הזה היה לבעלי ממון בלבד. היום פיתחנו כטב"ם שעולה לאוויר בהשקעה של פחות מ־200 דולר. החינוך לתחום חייב להיות מקיף ורציני. כל בית ספר בישראל יכול להכניס את התוכנית שלנו כבר מחר באמצעות גפ"ן".

אז איך ייראה שיתוף פעולה כזה?
"אני באופן אישי מאמין גדול בחכות ולא בדגים. אנשי כטב"ם הם לא מורים ולהיפך. הפתרון הנכון, לטעמי, הוא לקחת מורה בכל רשות מקומית בישראל שיהיה אחראי על התחום. המורה הזה יקבל הכשרה מקיפה של ידע בכל תחומי הכטב"ם, ויעביר את התוכנית לתלמידי הרשות שיבחרו בכך. תלמידים שיעמדו בתבחינים שייקבעו מראש יוכלו להגיע לקורס קדם־צבאי באחד מבסיסי חיל האוויר, שבו ימוינו למקצועות הכטב"ם השונים. התקציב יגיע ממשרד החינוך, התעשייה הביטחונית, הרשות הלאומית לחדשנות ומשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. אנחנו נדע לתכלל את האירוע כולו.

"אנחנו עורכים פאנל אנשי חינוך בכנס UVID הקרוב בירוחם. הכנס מעלה את התחום כולו, לרבות המשאב האנושי, למודעות הנכונה וזה מאוד חיובי בעיני. אני קורא מפה כל מי ששותף לרעיון ויכול לתרום לו, לפנות אלי. הכול מתחיל בחינוך ושם הלב שלנו, אבל אנחנו נותנים גם שירותי כטב"ם לאימון מערכות יירוט ואימון הטסה לאנשי ביטחון, לרבות רישוי מטיסים".

לפרטים נוספים: oren@heara.co.il

בשיתוף הארה

חזרה למדור

Labels

תוכן שיווקי

    כתבות שאולי פספסתם

    אורי מקס, מייסד ומנכ"ל מקס סטוק. השופט דחה את הראיה שהביא חוקר פרטי מטעמה

    הזכיין, האח והחוקר: מקס סטוק הפסידה במאבק — ותשלם מיליונים

    אפרת נוימן
    אבי צ'יפסר

    "אני נמצא במקום הכי מרכזי בהרצליה. לידי חנות להשכרה ריקה כבר חצי שנה"

    אסנת ניר | עסק פתוח
    מנכ"ל רותם שני יהודה (דידי) ידידיה (מימין) והיו"ר אבי טוריסקי. ב-12 החודשים האחרונים ירדה מניית החברה ב-2.7%

    איזה ערך יש לתחזיות של חברת נדל"ן שחותכת אותן כל שנה בעשרות אחוזים?

    סימי ספולטר
    שכר המורים שיועסקו בחוזים אישיים גבוה פי שניים מהשכר ההתחלתי של מורים רגילים

    בלי תואר בהוראה וניסיון: משרד החינוך מציע 20 אלף ש' למורים בחוזה אישי

    ליאור דטל
    מייסדי דקארט משה שלו (מימין), סמנכ"ל מוצר, ודין לייטרסדורף, מנכ"ל החברה. אספו קבוצת טאלנטים מרשימה, רובם יוצאי 8200

    המייסד הנסתר ומפקד 8200 ב-7.10: מאחורי הסטארט־אפ שבדרך לאקזיט ענקי

    שגיא כהן ואופיר דור
    תבליני מימון

    הבנקאי אמר לו, "אתה גמור". היום העסק שלו שווה עשרות מיליונים