המתקפה הרצחנית של חמאס בשבעה באוקטובר 2023 סימנה נקודת מפנה בתפיסת האיום הטכנולוגי על ישראל. לצד הזוועות שביצעו המחבלים על הקרקע, הפעיל ארגון הטרור חמאס מדרום, וביתר שאת ארגון חיזבאללה מצפון, מערך של כטב"מים תוקפים שחדרו עמוק לשטח ישראל. בחודשים שחלפו מאז, הפכה המערכה נגד איומי הכטב"מים למרכיב מרכזי בלחימה - מדרום ועד צפון ובחזיתות נוספות. מעבר לחיזבאללה שמשגר כטב"מים מתאבדים לעבר מטרות אזרחיות וצבאיות, החות'ים בתימן מאיימים על נתיבי השייט לישראל באמצעות כטב"מים ונחילי כטב"מים משוגרים לעבר שטח ישראל משטח עיראק ואיראן.
חדשנות עולמית בשימושים אזרחיים
המציאות החדשה הזו משקפת תופעה רחבה הרבה יותר מאשר רק איום הכטב"מים - היא מדגימה את השינוי הדרמטי שמחוללת הדמוקרטיזציה של טכנולוגיות מתקדמות. דמוקרטיזציה של טכנולוגיות היא תהליך שבו טכנולוגיות מתקדמות הופכות נגישות וזמינות לציבור הרחב, לארגונים קטנים ואף ליחידים - בין אם בשל ירידת מחירים, פישוט הטכנולוגיה או זמינות הידע ברשת. תחום הכטב"מים הוא רק דוגמה אחת מיני רבות: מערכות תקשורת מוצפנות, אמצעי הצפנה מתקדמים, מערכות ניווט מדויקות, ואפילו טכנולוגיות בינה מלאכותית - כולן הופכות זמינות לכל דורש. טכנולוגיות שהיו בעבר נחלתם הבלעדית של צבאות וארגוני מודיעין מתקדמים, נמצאות כיום בזמינות רבה כמעט לכל דורש.
אולם בה בעת, אותה נגישות טכנולוגית מהווה מנוע צמיחה משמעותי למשק הישראלי ומייצרת הזדמנויות חסרות תקדים לחדשנות. תעשיית הרחפנים הישראלית ממחישה היטב את המורכבות הזו. בעוד שכוחות הביטחון נאלצים להתמודד עם איומי כטב"מים מתוחכמים, השוק האזרחי מוביל מהפכה של ממש במגוון תחומים. חקלאים ישראלים משתמשים ברחפנים לניטור גידולים ולריסוס מדויק, חברות לוגיסטיקה מפתחות מערכי משלוחים אוטונומיים, וחברות תשתית מיישמות טכנולוגיות מיפוי מתקדמות. התעשייה הישראלית, שצמחה במקור מתוך צרכים ביטחוניים, מובילה כעת חדשנות עולמית בשימושים אזרחיים.
האתגר המרכזי העומד בפני המערכת הביטחונית והממשלתית הוא כיצד להגן על האינטרסים הביטחוניים של המדינה, מבלי לחנוק את החדשנות והצמיחה הכלכלית. הניסיון מלמד כי גישה רגולטורית נוקשה מדי עלולה להוביל להחמצת הזדמנויות כלכליות משמעותיות ולפגיעה ביתרון התחרותי של ישראל בשוק העולמי.
איזון מחדש
בשנים האחרונות ניכרת מגמה מעודדת של איזון מחדש במערכת הרגולטורית הישראלית. בעולם התעופה למשל, רשות התעופה האזרחית, בשיתוף עם משרדי הביטחון והתחבורה, הובילה רפורמות משמעותיות שהקלו על השימוש האזרחי בכטב"מים ורחפנים - החל מהגמשת דרישות הרישוי למפעילים, דרך פתיחת אזורי טיסה חדשים ועד להקלות בתהליכי אישור מערכות חדשות. מגמה דומה ניתן לראות גם בתחומים משיקים - ממערכות תקשורת מתקדמות ועד טכנולוגיות חלל, שם הרגולציה דורשת התאמות כדי לאפשר צמיחה של שחקנים חדשים לצד שמירה על אינטרסים ביטחוניים. ואולם, האתגר העומד בפנינו כעת מורכב יותר: כיצד להמשיך במגמת ההקלות הרגולטוריות שמאפשרת צמיחה של השוק האזרחי, תוך התאמת מנגנוני הפיקוח לאיומים המתפתחים.
חשוב להבין כי דווקא החוזק של התעשייה האזרחית הישראלית מהווה נכס אסטרטגי בהתמודדות עם האתגרים הביטחוניים. היכולת לשלב בין ידע לבין ניסיון מהמגזר האזרחי והביטחוני מאפשרת פיתוח מהיר של פתרונות חדשניים. כך למשל, חברות ישראליות מובילות כיום בפיתוח מערכות נגד-כטב"מים המבוססות על טכנולוגיות שפותחו במקור עבור השוק האזרחי.
השקעה בחינוך טכנולוגי
לקראת העשור הבא, ישראל ניצבת בפני הזדמנות ייחודית להוביל מודל גלובלי של התמודדות עם אתגרי הדמוקרטיזציה הטכנולוגית. המפתח להצלחה טמון בשילוב של שלושה מרכיבים: ראשית, פיתוח מסגרת רגולטורית גמישה, שתתעדכן בקצב התפתחות הטכנולוגיה; שנית, העמקת שיתופי הפעולה בין התעשייה הביטחונית והאזרחית, תוך יצירת מנגנוני העברת ידע מאובטחים; ושלישית, השקעה בחינוך טכנולוגי ואתי, שיכשיר את הדור הבא להתמודד עם המורכבות של עולם שבו טכנולוגיות מתקדמות נגישות לכל. ההצלחה במשימה זו לא רק תחזק את ביטחונה של ישראל, אלא גם תבסס את מעמדה כמובילה עולמית בפיתוח פתרונות לאתגרי העתיד.
הכותבת היא מהנדסת חלל ואווירונאוטיקה אשר כיהנה כמנכ"לית משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. כיום יועצת מחקר בכירה ב- MIND Israel
