נתחיל באנקדוטה מתחום המינוח הצבאי: למרות שמם, לכלים הבלתי מאוישים של צה"ל ישנה תלות מוחלטת במטיס אנושי. ההבנה הזו גרמה לצבא לשנות את הטרמינולוגיה והוא החל לפני כמה שנים לקרוא לכלים אלה במונח כטמ"מ, כלומר "כלי טיס מאוישים מרחוק". מה שיכול להיתפס כסמנטיקה מצביע למעשה על משהו הרבה יותר מהותי.
"בשדה הקרב הנוכחי, השמים מלאים ברובוטיקה אווירית (כטב"מים, רחפנים, חימוש משוטט וכדומה), אבל רובה ככולה תלויה לחלוטין בגורמים חיצוניים - לוויני ניווט (GPS), תקשורת שו"ב ומפעיל אנושי מרוחק. התלות הזו בגורמי חוץ הפכה לחולשה גדולה בגלל הקלות היחסית של חסימות ושיבושים לתקשורות הניווט והשליטה של הכלים האלה", אומר אור אפשטיין, שותף-מייסד ומנהל עסקים ראשי בחברת וונדר רובוטיקס, שמפתחת תוכנה לאוטונומיה של רחפנים ו-VTOLs (כלים שממריאים ונוחתים אנכית).
"שדה הקרב משתנה ומגדיל את הצורך בפתרונות אוטונומיים ובמהלך השנים אכן פותחו יכולות התמודדות עם שיבושים וחסימה. אולם הפתרונות הללו, ברובם, הם יקרים ולעיתים אף גדולים וכבדים, ולכן הם אינם נותנים מענה לכלים הקטנים והזולים שכובשים את הזירה כיום, בדגש על רחפנים ו-VTOL קטנים", הוא מוסיף.
עידן שמעון, שותף-מייסד ומנכ"ל החברה, מדגיש, כי בשל הקפיצה הנחשולית בעולם הרחפנים, הניזונה ממזעור האלקטרוניקה וההתקדמות בצפיפות האנרגיה של הסוללות, זירת הקרב המודרנית הולכת ומתמלאת ברובוטיקה אווירית קטנה, זולה וקלה. "בשדה הקרב העתידי אנחנו צפויים למאות ואלפי רחפנים שנלחמים ביחד עם כוחות הקרקע בסיוע צמוד. הדבר מחייב לאפשר לכלים הללו לפעול באופן אוטונומי, ללא תלות ב-GPS ובמינימום תלות במפעיל האנושי, אך בעלויות ומשקלים נמוכים בסדרי גודל מהפתרונות הקיימים עד כה".
את האתגר הזה פיצחה וונדר רובוטיקס עם ה- Optipilot. באמצעות שימוש באלגוריתמיקה של ראייה ממוחשבת ויכולות AI מתקדמות, פתרון זה מאפשר אוטונומיה גבוהה במשקל נמוך ובעלויות נמוכות.
"התוכנה שפיתחנו מאפשרת לפלטפורמה המוטסת לפעול כאילו היא מונהגת על ידי טייס אנושי", מדגיש אפשטיין. "היא מסתכלת על העולם בדיוק כמו טייס, שולטת על הטיסה, מנווטת את הפלטפורמה בריחוף, בטיסה ובכל גובה באמצעות ניווט תמונה ואינרציה, ואף יודעת להנמיך ולנחות, תוך הימנעות ממכשולים סטטיים ודינמיים על הקרקע. למערכת גם יכולת ייחודית לזיהוי ומעקב אחר פלטפורמות בתנועה (רכב, או ספינה) ונחיתה מדויקת עליהן באופן אוטונומי לחלוטין ברמת דיוק של סנטימטרים ספורים.
"הפתרון שפיתחנו הוא לא קונבנציונלי", הוא מוסיף. "רצינו שהמערכת תהיה גנרית ותפעל בצורה חכמה ולכן לא בנינו חיישן כמו כולם אלא מערכת טייס AI, שמאפשרת אוטונומיה מלאה. זו מעטפת שמאפשרת התחברות פשוטה לכל רחפן מצד אחד, וביצוע מגוון משימות בהתאם לפרופיל הטיסה והמשימה מצד שני. זה חוסך את הצורך בשילוב מספר פתרונות אוטונומיה נפרדים על כל רחפן".
שמעון מציין שפתרונות אחרים בשוק, של חברות ענק כמו DJI, מספקים את היכולות כחלק ממערכת סגורה המקושרת לפלטפורמות של אותה חברה בלבד. הפתרון של וונדר רובוטיקס לעומתם מתאים לכל מפעיל רחפנים, יצרן או אינטגרטור. "החברה כבר התאימה את פתרונותיה למרבית חומרות המחשוב המקובלות בשוק, כמו גם למרבית משפחות בקרי הטיסה בשוק, מה שמאפשר לה כיום לשלב את יכולותיה בפלטפורמה חדשה במאמץ כמעט אפסי, ולהרחיב את פריסת מערכותיה בקלות", מציין שמעון.
פתרון לא קונבנציונלי
לאפשטיין ושמעון רקע ביטחוני עשיר. שניהם נמנו על יחידת המל"טים הירוקה של צה"ל, שעברה לימים מהמודיעין לחיל האוויר. באזרחות, שמעון היה ממקימי חברת אירונאוטיקס וב-12 שנותיו בה הביא לצמיחתה כאחת החברות הגדולות בתחום הבלתי מאוישים. הוא משפטן בהשכלתו ויזם סדרתי. אפשטיין, מהנדס מערכת בעברו ומפעיל מל"טים בעבר כמעט 30 שנה, מילא אף הוא תפקידים בכירים באירונאוטיקס וכן בחברה האמריקאית Skyline שהתמקדה במיפוי תלת-ממדי מרחפנים ולוויינים.
לפני כארבע שנים הם עזבו משרות נוחות וקריירה משגשגת והקימו יחד את וונדר רובוטיקס, כאשר המוטיבציה המרכזית לדבריהם, הייתה לתרגם את הניסיון העצום שצברו בפיתוח וייצור פלטפורמות ואפליקציות בתחום הבלתי מאוישים לפיתוח מוצרים. השאיפה היא להטביע חותם על השוק ולייצר אימפקט בתחום ששניהם מאוד אוהבים. שמעון, טיסנאי חובב מילדות ומטיס מל"טים בצבא, מספר שעד היום הוא נהנה לרדת לשטח ולהיות חלק מרכזי באיפיון ופיתוח המוצרים. לשני המייסדים הצטרף בהמשך יונתן שדה, ה-CTO של החברה, שהביא איתו ידע עצום בעולמות התוכנה, הראייה הממוחשבת, הבקרה והאלקטרוניקה, ומוביל את הפיתוח הטכנולוגי בחברה.
בתחילת דרכה, החברה ביצעה פרויקטים לרפאל ולמשרד הביטחון וזכתה להשקעת סיד מ-RDC, זרוע ההשקעות המשותפת לטכנולוגיה דואלית לרפאל ולחברת אלרון.
מהשוק האזרחי לביטחוני
בתחילת הדרך וונדר רובוטיקס זיהתה צורך משמעותי בשוק רחפני המשלוחים באוטונומיה, בדגש על צורך בפתרונות נחיתה חכמים. המוצר הראשון שלה, WonderLand, הוא מערכת אשר מתחברת לכל רחפן ומאפשרת לו לבצע את משימת הנחיתה באופן אוטונומי לחלוטין, ללא צורך במפעיל אנושי ובתנאי שטח שלא מופו. "רשמנו פטנט על השילוב בין מידול דו ממדי ותלת ממדי כך שהמערכת יודעת לבצע נחיתה בתנועה ובחירום, שהם אירועים לא פשוטים", מבהיר שמעון. מאז מציעה החברה עוד מספר פתרונות כדי לבצע מגוון של משימות ובהן המראה, נחיתה, ניווט וביות, תוך הימנעות ממכשולים.
המלחמה באוקראינה ואחר כך מלחמת "חרבות ברזל" שינו את המגמות בשוק והחברה ממקדת את מאמציה מאז בסקטור הביטחוני, תוך מינוף היכולות שלה בתחומי האוטונומיה וניווט ללא GPS, שמיועדים ברובם לאפליקציות בתחומי ביטחון קלאסיים.
כיום החברה מעסיקה עשרה עובדים, ועל לקוחותיה נמנים גופי ממשלה, צבא, HLS וביטחון פנים, חברות ביטחוניות וגורמים נוספים בסקטור הביטחוני, כולל פעילות ערה מאוד בסינגפור, תוך שהיא משמרת את יכולותיה בתחום האזרחי לעתיד לבוא.
מהם היעדים לטווח הנראה לעין?
אפשטיין: "אנחנו מכוונים כיום לשוק האמריקאי, שהוא הגדול והמשמעותי בעולם. אנחנו כבר בשלים מבחינה טכנולוגית ועוסקים במגוון פרויקטים בשלוש זרועות - אוויר, יבשה, ים - ולכן ברור גם לנו וגם למשקיעים שלנו שכדאי לפנות לשוק האמריקאי. מדינת ניו יורק כבר השקיעה בחברה ואנו מקימים חברה בת מקומית ומגייסים מנהל בכיר בעל ניסיון שיוביל אותה. האסטרטגיה היא לעבוד עם התעשייה והממשל בארה"ב ולהגיע שם להישגים עסקיים על הבסיס הטכנולוגי החזק שפיתחנו בארץ. הדבר גם יאפשר לנו לגייס הון נוסף ובאופן משמעותי. החזון הוא להוביל את התחום של פתרונות אוטונומיה לרחפנים באמצעות ראייה ממוחשבת".
שמעון: "אנו פועלים כיום בסביבה שעוברת שינוי פרדיגמה ומספקת הזדמנויות גם לחברות בסדר גודל שלנו. האקו-סיסטם הטכנולוגי-ביטחוני השתנתה והפרויקטים הביטחוניים הגדולים כבר לא עוברים אוטומטית לחברות הענק אלא דווקא לסטארט-אפים קטנים וחכמים. זה קורה בכל העולם וזה קורה גם בישראל. המשחק השתנה וזה עובד לטובתנו".
בשיתוף וונדר רובוטיקס
