כדי שהמצאה טכנולוגית חדשה תגיע לעולם ותצליח ליצור בו שינוי, נדרש תמיד "משוגע לדבר" - מישהו שיאמין בכל כוחו בחזון וידחוף קדימה, גם כשכולם מסביבו לא בטוחים שזה בכלל אפשרי. איל רגב, יו"ר ומנכ"ל חברת גדפין (Gadfin) מערכות אירו-לוגיסטיות, הוא אדם כזה. עוד ב-2006, כשרחפנים כמעט ולא היו קיימים, הוא הגה את הרעיון של כלי טיס בלתי-מאוישים בעלי יכולת המראה ונחיתה אנכית למשלוחים. רגב עבד אז במשך שנים בתפקידים בכירים בתעשייה האווירית, בהן אף זכה בפרס המנכ"ל על הישגיו, והביא את הרעיון למנהליו: "אמרתי להם שזה הדור הבא בעולם התעופה, מה שהוכיח את עצמו כנכון", הוא מספר. הוא ניהל את תחום ה-VTOL – Vertical TakeOff and Landing במשך שש שנים בתעשייה האווירית, עד שהחליט לפרוש ולהקים את חברת גדפין - לטובת פיתוח הדור הבא של עולם ה-eVTOL עם מיקוד ביישומים לעולם האזרחי בכלל ולעולם המשלוחים העסקי בפרט.
החזון של גדפין הוא הרבה יותר מפריצת דרך טכנולוגית. הוא מגדיר מחדש את כל עולם הלוגיסטיקה האווירית, את עולם המשלוחים הממונע על גבי משאיות, ואת פתרונות התעופה מבוססי אנרגיה ירוקה. הוא בעצם משנה את הדרך בה יטפלו בעתיד במשלוחים.
רגב, איש רב פעלים ותחומי עניין, מכיר את עולם הטיסה מקרוב לא רק משנות עבודתו בתעשייה האווירית. הוא בעצמו בעל רישיון טיס פרטי מזה 32 שנה, ולא מוותר על הטסת מטוסים בזמנו הפנוי. מעבר לתואר ראשון בהנדסת אלקטרוניקה הוא גם בעל תואר שני בכלכלה ומינהל עסקים, ובימים אלה משלים דוקטורט בחקר הקבלה על פירוש "בעל הסולם" לספר הזוהר, באוניברסיטת בר-אילן, לאחר שבמשך שנים רבות התעמק בלימודי קבלה בזמנו הפרטי. הוא כלל לא רואה סתירה בין כל תחומי ההתעניינות שלו, אלא אפילו השלמה. "בקינטיקה, למשל, החומר הופך לרוח, וכך זה גם בחיים. אני אוהב מאוד מטוסים ומכוניות, וכשאני מביא משהו שאני אוהב ונותן לאנשים לחוות את זה איתי דרך החומר, אז החומר הופך לרוח. זוהי דרך של נשמות לתקשר ביניהן דרך החומר - לריגוש בטיסה ובנהיגה יש משמעות".
השם גדפין, אגב, הוא ביטוי המופיע בספר הזוהר ומשמעו בארמית עתיקה: כנפיים. "כנף שמאל של האדם היא אור החוכמה – הרצונות והיכולות של האדם, וכנף ימין היא אור החסדים - לעשות טוב לאחרים. כשיש לאדם שתי כנפיים הוא יכול להתפתח", מסביר רגב.
מנוע חשמלי שקט, טווח ארוך יותר
החברה מתמקדת כיום בתחום ה- eVTOL – Electrical Vertical TakeOff and Landing - פיתוח כלי טיס בלתי מאוישים המיועדים להעברת משלוחים בסקטור האזרחי ומונעים על ידי מימן, בהמראה ונחיתה אנכית (ללא צורך במסלול המראה כפי שקיים בכלי טיס רגילים). "כיום בעולם, המטוסים הגדולים פועלים על מנועי דלק, והמטוסים הקטנים פועלים באמצעות מנועים חשמליים שעובדים על סוללות. גדפין פיתחה עבור כלי הטיס שלה מערכת ייצור חשמל שקטה, שמאפשרת לטוס לטווח ארוך יותר, ומבוססת על תאי דלק שפועלים על מימן. זו ההנעה חשמלית שצפויה להיות הדור הבא של המכוניות החשמליות והיא פופולרית מאוד כיום ביפן", מבהיר רגב. "אמנם מנועי דלק יכולים להגיע ליכולות גבוהות יותר, אך הם גם יוצרים הרבה רעש, בעלי אמינות נמוכה וגורמים לזיהום אוויר. הפתרון שלנו שקט, בעל עלות תפעולית נמוכה, ולא מזהם - ואלו התכונות הנדרשות כיום בעולם התעופה האזרחי. רשמנו פטנטים רבים שיאפשרו לנו להיכנס לשוק הזה עם מרווחי רווח גדולים, והחברה מתמקדת כיום במשלוחים לטווחים ארוכים בין עסקים (B2B), במשקלים שהולכים וגדלים, וזאת במגוון תעשיות, בעולם הרפואה, בין מרכזים לוגיסטיים ועוד".
לאילו מרחקים מגיעים כלי הטיס של גדפין ואילו משקלים הם נושאים?
"פיתחנו מספר סוגי מטוסים, כשהקטן שבהם יכול לשאת משקל של 8 ק"ג לטווח של 250 קילומטרים - טווח חסר תקדים בתעשייה הזו. המטוסים הגדולים יותר יכולים לשאת עד 150 ק"ג. אנחנו מתמקדים בשוק המשלוחים מיד-סייז – המרווח שבין משלוחי ענק לבין משלוחים קטנים, ולמעשה מהווים תחליף למשאיות הקלות המבצעות כיום את המשלוחים הללו".
לכלי הטיס של גדפין, שפותחו בסטנדרטים המחמירים ביותר של חברות התעופה הגדולות, יתרונות רבים: יש להם כנפיים מתקפלות הנפתחות לאחר ההמראה, הם יכולים להתמודד בקלות עם רוחות צד, אין צורך במסלולי המראה בגלל תכונות ההמראה האנכית, יש להם אטימות מלאה למים, מערכת תקשורת לוויינית ומערכות אוויוניקה מתקדמות המאפשרות להם לטוס גם בנתיבי אוויר רגילים, וגם בתנאי מזג אוויר מחמירים כמו רוחות עזות או גשמים חזקים, בשעות היום והלילה כאחד. "אלה מטוסים ייחודיים בעולם, חסרי תחרות מבחינת טווחי טיסה", מדגיש רגב, "אנחנו מקבלים רישיון לנתיבי תעופה שהם ייעודיים רק לנו, בגבהים שלנו, שרק אנחנו טסים בהם, כך שאנחנו לא מפריעים לתעבורה האווירית הרגילה. כלי הטיס שלנו טסים נמוך יותר ממטוסים רגילים, אך גבוה יותר מנתיב המסוקים".
אספקת ציוד רפואי בשעת חירום
אחד החוזים הגדולים הראשונים בהם זכתה גדפין הוא חוזה עם חברת "שראל", חברת ענק ללוגיסטיקה רפואית הנמצאת בבעלות חלקית של בתי החולים בארץ. גדפין הקימה עבור החברה מערכת לביצוע משלוחים דחופים ממחסני החברה ל-11 בתי חולים ברחבי הארץ, כשהמטרה היא להעביר ציוד רפואי ותרופות תוך שעה לבתי החולים. "'שראל' מוציאה משאית אספקה אחת לשבוע לכל בית חולים, אבל צפי השימוש במקום כזה אינו ידוע מראש מכיוון שהאירועים בבתי החולים אינם צפויים, ולכן כמעט כל יום מוציאה החברה מוניות ספיישל עם ציוד שנגמר ונצרך בדחיפות. אנחנו למעשה אלה שמחליפים את שירות המוניות הזה. משרד הבריאות ביקש ש'שראל' תפתח עוד כמה קווים כאלה שיגיעו לבית החולים בצפת ולאזורי המלחמה בצפון הרחוק, וכך בהדרגה נהפוך להיות המערכת לאספקת ציוד רפואי לשעת חירום של מדינת ישראל", מסביר רגב.
פרויקט משמעותי נוסף בו זכתה החברה הוא עם מדינה מזרח אירופאית שיש לה איים רבים התלויים באספקת לוגיסטיקה דרך ספינות. "שאטל אספקה אחת לשבועיים או חודש אינו מספיק לתושבי האיים, וכעת חברה לוגיסטית בגיבוי ממשלתי רכשה מאיתנו 140 מטוסים על מנת שאנחנו נספק כ-30% מאספקת הציוד והמזון לאיים. זהו פרויקט בהיקף של 350 מיליון דולר, שאותו אנחנו נתפעל בעצמנו במשך שמונה שנים", מפרט רגב. בימים אלה החברה נמצאת במו"מ לכניסת פעילות במספר מדינות נוספות בהן יש קשיי תעבורה ואספקה מסיבות שונות.
"סוד ההצלחה שלנו הוא טווח הטיסה. חברה לוגיסטית חייבת מינימום רדיוס של 100 ק"מ הלוך וחזור", מציין רגב, "אם למשל, בישראל יש 30 בתי חולים, אני מסוגל כיום להגיע לכולם. כך גם לאיים. חשוב להגיע לכולם. חברה עם טווח טיסה נמוך יותר תגיע רק לחלקם ואז היא לא פותרת את הבעיה. את טווח הטיסה פתרנו גם באמצעות הלוגיסטיקה הקשורה למימן במנועים שלנו. יש לנו גנרטורים של מימן עצמאיים לחלוטין, וברגע שאנו מחברים אותם לחשמל ומים הם מייצרים מימן דחוס, ממש כמו לתדלק מטוס".
לקרב את הפריפריה למרכז
גדפין מעסיקה כיום 20 עובדים במשרדיה ברחובות, רובם יוצאי תעשייה אווירית, והצפי הוא שתוך שנה, עם תחילת הפרויקטים החדשים שנחתמו והפריצה לשוק, מספר העובדים יגדל ל-100. לפני כשנה סיימה החברה גיוס הון ראשוני בהיקף של תשעה מיליון דולר בהובלת הקרנות SIBF, Gehr International מברזיל וארה"ב.על הדירקטורים של החברה נמנה האלוף במיל' עמירם לוין, והחברה נמצאת כעת בעיצומו של הליך הנפקה בנאסד"ק אותו יוביל שר המדע לשעבר, יזהר שי.
נאמן לחזון שלו להוסיף טוב לעולם, רגב מסביר שבהיבט הרפואי, השירות של גדפין הוא הצלת חיים של ממש. "אנחנו עומדים לעבוד עם מדינות באפריקה בהן אין עזרה רפואית למי שמתגורר בפריפריה. ציוד רפואי פשוט לא מגיע לשם, כי השינוע הוא יקר מאוד. אנחנו יוצרים מהפכה עצומה בכך שאנחנו מקרבים את הפריפריה למרכז, זה חיבור של כל העולם ברמה הפיזית ושינוע ציוד מציל חיים בעלויות מתאימות. אם מהפכת המידע חיברה את כל העולם ברמת המידע, מהפכת כלי הטיס הבלתי מאוישים תחבר את כל העולם ברמה הפיזית, גם עבור אנשים. בעתיד גם אנשים יוכלו לטוס במטוסים אלו. זה יאפשר לאנשים להתגורר רחוק מהערים ולהגיע אליהן בקלות לעבודה. כל אוכלוסיית העולם תוכל להתפזר אחרת".
מדוע עדיין לא ניתן כרגע להטיס בהם בני אדם?
"זה יקרה בשלב הבא, אבל זה עולם חדש וצריך להתחיל ממשלוחים כדי לוודא שהכל אכן מספיק אמין ובטוח לפני שבני אדם יוכלו לטוס בהם. עולם התעופה דורש מיליוני שעות טיסה כדי לזהות בעיות ולהתגבר עליהן, וזה עולם שצריך להתבגר ולהבשיל קודם לכן. גם לעולם התעופה האזרחית שאנו מכירים כיום ונחשב כיום בטוח מאוד, לקח זמן להבשיל וליצור מנגנוני בטיחות מתאימים".
כיצד באמת מתגברים על אתגרי הבטיחות של מטוס בלתי מאויש?
"במטוס שלנו יש מצנח חירום אוטונומי, כך שאם יש בעיה או תקלה טכנית, המטוס יודע לצנוח למטה מבלי לגרום נזק לאנשים הנמצאים על הקרקע. יש לנו תקשורת מוצפנת אינהרנטית שמונעת השתלטות על המל"ט. אני הישראלי היחיד שהיה שותף בוועדת התעופה האמריקאית בכל הקשור למטוסי VTOL ואף כתבתי שליש מהתקן, שמאפשר טיסה מעל אנשים. כאן בארץ אנחנו עובדים יד ביד עם רשויות התעופה האזרחיות. אנשי הרשויות מאוד עוזרים לנו והם באים בגישה חיובית: שזה יהיה מטוס אמין. אני איתם. הוספתי למטוס מערכות בטיחות שהם אפילו לא ביקשו מכיוון שאני חושב שאם העולם הזה לא יהיה בטוח, הוא פשוט לא יהיה קיים כלל. אסור לעשות כאן שום קיצורי דרך. בחרתי לעבוד לאט ובצורה יסודית ולא לפעול במהירות מבלי לבדוק כל דבר עשרות פעמים".
רגב מרגיש שבימים אלו הוא מגשים חלום. "לפני 18 שנה הסתכלו עלי כעל חצי משוגע, והיה כאן מבחן אמונה ארוך מאוד. היו הרבה עליות וירידות בדרך, אבל עכשיו זה השלב שבו הכל מתחיל להתממש וקורם עור וגידים. זה מרגש מאוד".
בשיתוף גדפין
