מאז תחילת השנה הנוכחית היקף המסחר בשוק ההון הישראלי נמצא במגמת ירידה. סקירה שנעשתה על-ידי הבורסה לניירות ערך העלתה נתונים עגומים: מחזור המסחר היומי במניות הסתכם בכ-2.1 מיליארד שקלים ברבעון הראשון של 2023, נמוך בכ-7% מהמחזור הממוצע בשנת 2022. אלה הן בשורות רעות לא רק לפעילי שוק ההון, או לחברות הנסחרות, אלא גם לציבור בכלל שמושקע בבורסה באמצעות החיסכון הפנסיוני שלו.
"לצערי, ממשלות ישראל לדורותיהן מסמנות באופן מסורתי את שוק ההון כמשהו שאמור לעניין רק את האליטה הכלכלית. אלא שחשוב להבין כי זו טעות ולא כך הם הדברים. פיתוח שוק ההון הציבורי בישראל הוא אינטרס לאומי מובהק ולכן השקעה של המדינה בו חשובה לכל אחד ואחת מאזרחי מדינת ישראל", אומר אילן פלטו, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, בריאיון למגזין "אחד העם". "שוק הון ציבורי מהווה מנוע צמיחה חיוני לכלכלה הישראלית. הוא מאפשר פעילות השקעות יעילה ובכך משיג מטרות רבות, שנדמה כי המרכזיות שבהן הן גיוון הזדמנויות ההשקעה והחיסכון לציבור מצד אחד, ויצירת מקור מימון אטרקטיבי לעסקים מן הצד האחר".
עד כה, לא נרשמו הנפקות בשנת 2023. האם אתה צופה שיהיה שינוי בחציון הבא?
"הפוטנציאל של הבורסה גדול, אבל לצערי הוא לא ממומש. השנים 2020 ו-2021 נחשבות לשנתיים פוריות יחסית, עם הנפקות של מעל 130 חברות חדשות בשוק ההון בישראל. בשנת 2022, נוספו לבורסה בתל-אביב רק כ-18 חברות נוספות, וכולנו קיווינו ששנת 2023 תהיה 'שנת מפנה', שתסמן את החזרה למגמת צמיחה. לצערי, מגמת הירידה נמשכת גם השנה, וביתר שאת, ובינתיים נרשמת 'בצורת' של ממש. אני אדם אופטימי מטבעי, אבל לאור המצב הנוכחי, ברור לי כי אין מנוס מתוכנית לאומית מקיפה לעידוד והאצת הפעילות בשוק ההון הישראלי. אחרת, המגמה לא צפויה להשתנות".
כיצד אתה רואה את עיקרי התוכנית?
"לגישתי, את התוכנית הזו צריכה להוביל ממשלת ישראל, ואנחנו באיגוד, כמו כל השחקנים האחרים בשוק ההון, נשמח לסייע. ישנם צעדים אפשריים רבים; ממשלת ישראל יכולה למשל לתמרץ חברות ישראליות להפוך לציבוריות, כאן בארץ ולא בחו"ל, באמצעות הטבות כמו מס חברות מופחת ולאפשר הטבות דומות גם לחברות שכבר נסחרות בחו"ל ולהפוך אותן לחברות דואליות בישראל. מהלך נוסף יכול להיות קידום הנפקת חברות ממשלתיות, במקום למכור אותן כפי שנעשה כיום ברוב המקרים. דבר נדרש נוסף הוא עידוד ציבור המשקיעים, הפרטי והמוסדי, להשקעה בחברות ישראליות, והייתי מכליל גם הסרת חסמים והפחתת רגולציה, יצירת תמריצים חיוביים להנפקות ולרישום כפול, עידוד הציבור להשקיע ישירות בבורסה באמצעות הפחתת המס, וגם מהלך של הכרה קבועה בהוצאות ההנפקה כהוצאות לכל דבר ועניין".
גול עצמי מיותר
נתיב נוסף בו פלטו מציע לממשלה ללכת הוא הסרת חסמים והפחתת רגולציה. "לצערי, יש כרגע עודף בירוקרטיה שפוגע במסחר ומרחיק חברות פרטיות משוק ההון", הוא מדגיש. "דוגמה מייצגת אירעה רק לאחרונה, כאשר רשות ניירות ערך שלחה מכתבים לחברות ציבוריות והכריחה אותן למלא שאלונים מורכבים על סיכונים סביבתיים שדורשים שעות עבודה רבות. זו דרישה מופרכת, המקשה מאוד על חייהן של החברות הציבוריות, דורשת משאבים רבים ויוצרת עודף רגולציה ועומס על החברות הציבוריות. כתוצאה מ'גזירות' כאלה עימן החברות הציבוריות נדרשות להתמודד מעת לעת, הן עשויות להחליט להימחק מהמסחר; ולא פחות מכך, חברות פרטיות ששוקלות להפוך לציבוריות רואות את הנעשה ונמנעות מראש מלהפוך לציבוריות".
"תפקיד הרגולטורים הפיננסים", מוסיף פלטו, "הוא לדאוג לתקינות הפעילות הפיננסית של החברות ולהגן על משקיעים וחוסכים. אין קשר בין רגולציה פיננסית וסוגיות סביבה ואקלים, כמו טיפול בפסולת או עידוד מחזור. אלה אינן מתפקידיה של רשות ניירות ערך, אלה נמצאים תחת אחריות המשרד להגנת הסביבה - ולמעשה הרשות חורגת מתפקידה. המדינה מנצלת, בבריונות מסויימת, את כוחה ואת סמכותה לפקח על החברות הציבוריות - ובכך יוצרת אפליה בין חברות ציבוריות ופרטיות, שאינן נדרשות כמובן לכל הדרישות הללו, שכל קשר בינן ובין היותן חברה ציבורית מקרי בהחלט. לא זו הדרך לעודד חברות פרטיות להפוך לציבוריות. במצב הנוכחי של המשק, ובעת מגמת ירידה במסחר בשוק ההון הישראלי, המהלך הנוכחי מהווה 'גול עצמי' מיותר, והוא מזיק הרבה יותר ממועיל".
ומה לגבי מס על רווחי הון?
"לתפיסתי, אין סיבה שמס רווח ההון על חברה ישראלית יהיה זהה לחברה זרה. לדעתי, יש ליצור מצב שבו מס רווחי הון לחברות הרשומות בישראל יעמוד על 15% ומס רווחי הון על חברות זרות - או כאלה שנסחרות רק בחו"ל - יישאר 25%. זה צו השעה. לדעתי יש מקום להבחנה, במיוחד כשמדובר בממשלה ציונית מובהקת".
קשר הדוק בין שוק הון חזק לכלכלה וצומחת
מה מהות הקשר שבין שוק ההון והכלכלה הישראלית?
"שוק ההון הציבורי נועד לשרת את הכלכלה המקומית: הוא מסייע בהקצאה יעילה של המקורות במשק, מגדיל את הפעילות העסקית ותורם לצמיחה ולתעסוקה. הוא מספק גישה רחבה, זמינה וכדאית למקורות הון וחוב עבור חברות ישראליות ובכך מאפשר להן ליזום ולהרחיב את פעילותן, לייצר מומחיות ויתרונות יחסיים, לפתח מגוון ענפי פעילות, להעניק שירותים ולפתח מוצרים ברמה גבוהה - יסודות המאפשרים להן גם לצרף עובדים חדשים לשורותיהן. זו גם הסיבה שמחקרים כלכליים רבים מצביעים על קשר הדוק בין שוק הון ציבורי מקומי חזק ותוסס לבין כלכלה יציבה וצומחת. מבט על העולם מראה מתאם חזק בין כלכלות מבוססות לבין שווקי הון ציבוריים מפותחים ומצליחים."
ולסיום, איך אפשר לגרום לחברות בחו"ל להיסחר גם בארץ?
"אנחנו חיים בעולם גלובלי. בעולם כזה, בו הכל נדמה כנגיש ובהישג יד, אין שום בעיה לגופים הפיננסיים הגדולים (מוסדיים), כמו גם למשקיעים פרטיים, להשקיע בחברות ציבוריות זרות ובראשן חברות הנסחרות בארה"ב. כבר היום אנו נמצאים במצב בו ההשקעות של הגופים המוסדיים הישראליים בחו"ל עומדות על כ-70% לעומת כ-30% בלבד בישראל".
לאתר<<<
בשיתוף איגוד החברות הציבוריות
