חשיבות הכושר הגופני לחוסן הפיזי היא ידועה, אבל יש איבר חיוני אחד, שזוכה לפחות תרגול, וזה המוח, שמתחיל לאבד מכושרו לאחר השיא, בסביבות גיל 25. "נכון, יש לאדם תכונות מולדות ויכולת אינהרנטית, אבל עובדה היא שירידה קוגניטיבית מופיעה אצל רוב האנשים בגיל מבוגר, אך אימון המוח לצד שמירה על אורח חיים בריא, עשויים לשפר את המצב", אומרת שירי אמבון מגל, גרונטולוגית, מטפלת בתנועה, מרצה וחוקרת בתחום השיקום הקוגניטיבי.
אמבון מגל פיתחה שיטה ייחודית בשם TIM: Thinking In Motion, אימון מוטורי קוגניטיבי לחידוד תפקודי החשיבה והקשב באוכלוסיות מגוונות, ולא רק של הגיל השלישי. "הרעיון הוא לעשות זאת תוך כדי תנועה, תרתי משמע", היא מציינת. "תרגילי התנועה מהווים בסיס ליצירת גירוי קוגניטיבי, מתנועת גירוד קלה ועד תרגילים מורכבים יותר, והם מתאימים גם בתהליכי שיקום, מכיוון שהיא מאפשרת להכניס משחקיות ועניין לתרגול חזרתי ובכך פחות מייאשת ויותר נעימה", היא מוסיפה. אמבון מגל חקרה את ההשפעה של TIM על מבוגרים, לעומת אימוני מחשב. "הממצאים היו מעודדים: TIM הצליח לשפר באותה מידה, ובחלק מהמיומנויות אפילו יותר – מה שצפוי לסייע בשיפור רמת התפקוד וחיי העצמאות של המבוגר", היא אומרת.
לחזור ב-TIME דרך אימון TIM
אמבון מגל, שעושה את הדוקטורנט שלה בחוג ריפוי בעיסוק באוניברסיטת חיפה, בהנחיית פרופ' מעיין אגמון, חוקרת בימים אלה את יעילות אימון הכושר משולב הקוגניציה גם בקרב אוכלוסיית גיל הביניים – מגילאי 45 עד 60. "המשמעות של חיזוק היכולות הקוגניטיביות היא לא רק בשיפור התפקוד הנוכחי, בדגש על שיפור יכולות הקשב והריכוז, אלא אפילו בייצור 'רזרבות' קוגניטיביות שיסייעו בהתמודדות מול תהליכי הזדקנות", היא אומרת.
איך התנועה עוזרת לחולל שינוי מחשבתי ולשפר את יכולת הריכוז?
"אני עושה שימוש בתהליך למידת תנועה, ועורכת עליו מניפולציות שונות כך שיחייב גיוס רחב ומשמעותי יותר של מיומנויות קוגניטיביות והמוח יתאמץ. במודל, מאפיינים שונים של התנועה מקבלים סימנים גרפים הייחודים רק לאותו תרגיל ואיתם משחקים כך שמיומנויות חשיבה שונות נדרשות להיכנס לפעולה. למשל, וזה גם תרגיל שיכול להתאים לילדים בתהליך למידת קריאה, ניקח את סימני הניקוד ונעניק להם משמעות תנועתית. אם זה קמץ צריך לדרוך עם רגל מלאה, בחיריק דורכים על הבהונות ובסגול — על העקב. כך יצרנו ריקוד סטפס מדליק שלא נלמד בדרך הרגילה שבה לומדים ריקוד, אלא דרך מערך למידה מאתגר הדורש גיוס משמעותי של זיכרון, ריכוז, תפיסה מרחבית, מהירות תגובה ועוד. הבונוס הוא שאפשר להקיש מהתרגול הספציפי 'לחיים האמיתיים', להכניס אלמנטים של שינוי תכוף בתרגילים ובכך לאמן גם גמישות מחשבתית ויכולת להתמודד עם שינויים".
הסתגלות לשינויים זו לא בעיה שמחמירה עם הזמן ונובעת מפחד?
"יש כמובן את אלמנט הפחד, שהוא רגשי, והתמודדות עם כישלון, אבל אנחנו מתמקדים ביכולת הקוגניטיבית, ביכולת של המוח לתפוס את אותו שינוי ולהתמודד איתו. גם לילדים יש נוקשות בדברים מסוימים, וזה מאוד רלוונטי עבורם. בגיל מבוגר הנוקשות היא לעיתים גדולה יותר, ללא ספק, אבל אפשר לעבוד על זה. תרגול TIM מתמקד ביצירת סכמות, הרגלים, ואז התמודדות עם שינוי בהן. אנחנו לא מניחים למוח כמעט בכלל להגיע לתרגול אוטומטי (בו הקשב במנוחה יחסית), המוח נדרש להיות ער כל הזמן לשינוי שהתרחשו בתרגיל ולהגיב להם. בנוסף יש דגש רב על אתגרים של מהירות עיבוד מידע, זיכרון עבודה ותפיסה מרחבית. הרעיון הוא לצאת מאזור הנוחות כדי לסגל אסטרטגיות ודרכי פעולה חדשות".
יש לשיטה הזו יתרון גם במצב הנוכחי, עבור נפגעי מלחמה?
"מצבים של סטרס וטראומה משפיעים בצורה משמעותית על הריכוז והקשב, ובתרגול הזה מלבד השיפור הפוטנציאלי בקשב, יש אלמנט של ניתוק שהוא טוב מטבעו, כי זו לא התנתקות מול טלוויזיה, אלא מול משהו מבריא מיסודו. האימון הזה מאוד מאתגר ונטול פשרות, אחריו מרגישים עייפות, כמו אחרי אימון כושר, אבל הוא בבחינת הסחה מבורכת, והחוויה היא של נטילת השליטה מחדש: אתה מחליט לעשות תרגיל שהוא מאוד קשה ומכניס אותך לפוקוס, ובעזרתו אתה כובש עוד יעד. הרבה פעמים התמודדות עם תרגילים קשים היא בעלת פוטנציאל לתסכול, אבל עם ההתכווננות הנכונה, יש כאן כלי שיכול להוביל לדימוי עצמי מוגבר ולחיזוק החוסן האישי". אימוני TIM מבוצעים בקבוצות או באימונים פרטניים גם במוסדות וגם בבית. יש באתר האינטרנט של השיטה תרגילים רבים לאימון והתנסות חופשית. בנוסף, קיימים מסלולי הכשרה לאנשי מקצוע הרוצים לשלב את מודל האימון בעבודה המקצועית שלהם.
בשיתוף שירי אמבון מגל
