מהם האתגרים המרכזיים בחלוקת רכוש כשאחד מבני הזוג מנהל את מלוא הרכוש המשפחתי?
האתגר המרכזי אינו טמון בהכרח בחלוקת הרכוש והזכויות, אלא בגילויים. כשאחד מבני הזוג מנהל לבדו את החשבונות, העסקים וההשקעות, בעוד האחר אינו מעורב בנעשה, נוצר פער מהותי במידע וביכולת לקבל החלטות מושכלות. בן הזוג המנהל יודע מה נצבר, היכן הוא מצוי ומה שוויו, בעוד שבן הזוג האחר עשוי להסתפק בידיעה שהמשפחה חיה ברווחה, בלי להכיר את התמונה הכלכלית המלאה.
הזכות למחצית הרכוש בגירושין אינה מבטיחה שתדעו ב"זמן אמת" מה היקף המחצית שלכם ברכוש המשותף, וכשמדובר בזכויות בחברות, בנכסים מורכבים ובהשקעות בחו"ל הפער עלול להיות דרמטי.
האם בתי המשפט וצווי עיקול יכולים להגן על בן הזוג שאינו שולט במידע מפני הברחת נכסים?
בתי המשפט מוסמכים להעניק סעדים ובהם צווים לשמירת המצב הקיים, גילוי מידע ועיקול נכסים, בהתאם לנסיבות ולדרישות הדין. אלא שגם הסעד השיפוטי היעיל ביותר אינו תחליף למידע. כדי להגן על נכס, צריך לכל הפחות לדעת שהוא קיים, לזהות אותו או להצביע על תשתית המצדיקה חקירה בעניינו. בית המשפט לא יחפש עבורכם את הרכוש, הזכויות והכספים שנצברו במהלך הנישואין.
כשאחד מבני הזוג שולט לבדו בתמונה הכלכלית, הוא עשוי להסיט כספים, להעביר נכסים וזכויות משותפים, לדחות הכנסות או להציג התחייבויות שמצמצמות לכאורה את שווי הרכוש, ולצערי הרב לא מדובר במקרי קיצון.
מהן השיטות הנפוצות שבאמצעותן ניתן להסתיר או לצמצם לכאורה את ההון המשפחתי?
הדרכים עשויות לכלול שימוש בחברות קש, ניפוח הוצאות, העברת כספים לבני משפחה או לשותפים, דחיית הכנסות, יצירת הלוואות פיקטיביות והצגת התחייבויות שאינן משקפות חוב אמיתי. במקרים אחרים, הכספים אינם נעלמים אלא מועברים בין חברות, חשבונות ונכסים, באופן המקשה להתחקות אחר הבעלות והערך הכלכלי האמיתי. ההסתרה אינה מתבטאת בפעולה בודדת, אלא במארג של עסקאות והתנהלויות חשבונאיות שנראות תמימות כשהן נבחנות בנפרד.
מה צריכים בני זוג לעשות במהלך הנישואין כדי שלא למצוא את עצמם חסרי אונים מבחינה כלכלית בעת גירושין?
הכלל פשוט: אל תוותרו על הזכות לדעת. אין הכוונה שכל אחד מבני הזוג צריך לנהל בעצמו את ההשקעות או לבדוק כל פעולה בחשבון, אלא ששניהם צריכים להכיר את התמונה הכלכלית המשפחתית: מה בבעלותם, מהן התחייבויותיהם, אילו עסקים ונכסים קיימים, היכן מנוהלים הכספים ומה שוויים בקירוב.
האם מערכת המשפט יכולה לתקן בדיעבד את הנזק שנגרם?
מערכת המשפט יכולה לסייע רבות באמצעות כלים כמו גילוי מסמכים או מינוי מומחים ומתן סעדים, אך אין לה יכולת בלתי מוגבלת לשחזר את המציאות הכלכלית. בית המשפט אינו יכול לפסוק על בסיס השערות בלבד או להניח שכל נכס שבן זוג חושד בקיומו אכן קיים.
לכן שקיפות כלכלית היא לא רק עניין של התנהלות זוגית נכונה; היא גם אמצעי מעשי לשמירה על זכויות.
עו"ד אילנית האס ארד היא מגשרת משפחה מוסמכת המתמחה בדיני משפחה וירושה.
בשיתוף עו"ד אילנית האס ארד
