העיקרון המרכזי שמנחה את אופיר יהלום, מנכ"ל ומייסד משותף של OFICIENCY, הוא שבשוק האנרגיה הרווחיות אינה נקבעת רק לפי מחיר החשמל או עלות הציוד ביום הרכישה. היא מושפעת משורה ארוכה של החלטות בתכנון, ברכש, בהקמה ובתחזוקה. "אנשים בתחום מדברים הרבה על ארביטראז' (ניצול פערי מחירים), אבל אני מאמין שהארביטראז' האמיתי נמצא בידע. מי שיודע לחבר בין הטכנולוגיות, הרגולציה, המימון והתפעול יכול להביא לחיסכון משמעותי בראייה ארוכת טווח", הוא מסביר.
קבוצת OFICIENCY הוקמה ב-2016 על ידי יהלום ושותפו אבירם אדות, שני מהנדסי מכונות שהגיעו מתפקידי ניהול בכירים בחברות הנדסה ופרויקטים. יהלום כיהן כמנכ"ל בחברת אפקון, ואדות שימש סמנכ"ל בקבוצת ברן. הקבוצה נולדה מתוך זיהוי פערי ידע בשוק הגז הטבעי ובהמשך התרחבה לתחנות כוח, קוגנרציה, אגירת אנרגיה, טכנולוגיות מימן ותפעול שוטף של פרויקטים בתחום.
לא להתחיל מהטכנולוגיה
כיום מפעל או ארגון שמבקש להפחית את הוצאות האנרגיה שלו ניצב בפני מגוון רחב של אפשרויות: מערכת סולארית, מתקן אגירה, הסבה לגז טבעי, ייצור חשמל מקומי או מתקן קוגנרציה – מערכת שמפיקה גם חשמל וגם חום מגז טבעי. אלא שמערכת אחת עשויה להגביל הקמה עתידית של מערכת אחרת, והחלטה לא נכונה עלולה להשפיע על אפשרות ההטמעה בהמשך.
לכן, לדברי יהלום, התהליך דורש לאמץ גישה אחרת. "לפני הכל, צריך לאפיין את הצרכים, הכשלים האפשריים ונקודות התורפה", הוא מסביר. "חשוב לבחון לעומק את צריכת החשמל, החום והקור, מגבלות השטח, משך השכירות בנכס, החסמים הרגולטוריים, התוכניות להרחבת הפעילות והיכולת לממן את הפרויקט. רק לאחר מכן אפשר לגבש תוכנית. מה הלקוח צריך ומה הבעיה שלו חשוב יותר מאשר מה אנחנו יכולים לספק".
לדוגמה, במפעל בצפון בחנה הקבוצה שילוב של מערכת סולארית ואגירה, אך הציגה גם חלופה המבוססת על קוגנרציה ומכירה לרשת. ההשוואה כללה את מיקום המתקנים, החיבור לתשתיות הקיימות, ההליך הרגולטורי והמודל הכלכלי של כל אפשרות – ושל כולן יחד. כך, במקום לבחור מראש טכנולוגיה ולנסות להתאים אליה את המפעל, ניתן היה לבחון איזו מערכת באמת מתאימה.
בהקשר הזה, מדגישים בחברה, הצעת המחיר הזולה ביותר בהקמה (CAPEX) אינה בהכרח החלופה הזולה ביותר בהסתכלות רחבה. ההשוואה צריכה לקחת בחשבון את העלות הכוללת לאורך חיי הנכס (total cost of ownership), לרבות טיפולים, חלקי חילוף, זמן השבתות ומימון. בנוסף, גם המתנה לדור חדש של סוללות מתקדמות או טכנולוגיית מימן עלולה לגרוע מפוטנציאל הרווח בהמשך. "תמיד תהיה טכנולוגיה חדשה מעבר לפינה", מדגיש יהלום. "במקום להמתין לחידושים הבאים, ניתן לבנות כבר היום תוכנית שיכולה להתאים לפיתוחים עתידיים".
כשהנדסה נתקלת במחסום ביורוקרטי
אחד הפרויקטים הגדולים שהקבוצה מקימה כיום הוא מערך של שש תחנות כוח קטנות בעבור התעשייה האווירית, בשיתוף חברת אלון רבוע כחול ישראל. התחנות, המבוססות על גז טבעי, יכללו הספק כולל של 15 מגה-ואט ויספקו חשמל ואנרגיה תרמית למפעלי החברה בקמפוס הסמוך לנתב"ג. הפרויקט, שהיקפו מוערך בכ-100 מיליון שקל, מוקם במודל BOT: השותפות תקים ותפעיל את התחנות ותספק לתעשייה האווירית חשמל במשך 20 שנה. לדברי יהלום, זהו פרויקט הקוגנרציה הגדול מסוגו המוקם בעבור ארגון בישראל.
אולם חלק מהחיסכון בפרויקטים כאלה נוצר הרחק מהמערכות עצמן. דוגמה אחת לכך היא שבעבר היה נהוג להקים תחנות להפחתת לחץ ולמדידת גז מחוץ לשטח תחנות הכוח מטעמים רגולטוריים. אולם לאחר עבודה מול רשות הגז במשרד האנרגיה, קיבלה OFICIENCY אישור להקים את התחנה בתוך המתחם. לדברי יהלום, השינוי הזה הפחית באחד המקרים את עלות התחנה מכ-10 מיליון לכ-3 מיליון שקל. מאז הקימה הקבוצה עוד שני מתקנים.
קבוצת OFICIENCY פועלת במודל ובקו שמחבר בין יזמות, הנדסה, רכש והקמה (EPC) לבין תפעול ותחזוקה. החיבור נועד להחזיר אל שולחן התכנון את הידע שנצבר בשטח: אילו חלקים נשחקים, היכן נוצרות תקלות, כמה זמן נדרש להשיג ציוד ומהו מחיר ההשבתה.
היכולת הזאת נבחנה גם בפרויקט תדלוק בגז טבעי דחוס של 40 אוטובוסים בנתניה. במקרה הזה לא ניתן היה להסתפק במסירת מתקן תקין, כי המערכת נדרשה לפעול מדי יום ולשרת צי תחבורה פעיל. יהלום מספר כי לאורך תקופת הפעילות נשמרה זמינות מלאה.
הקבוצה מספקת גם שירותי תפעול ותחזוקה למפעלי ICL, למתקן ההתפלה בשורק ולמתקני טיהור שפכים, וכן מייעצת לחברת החשמל בנוגע לשילוב מימן בתחנות כוח.
לצד יהלום ואדות פועלים בהנהלת החברה אנשי מקצוע מתחומי הפרויקטים, הרכש והתפעול, ובהם קובי מאמיה, סמנכ"ל פרויקטים והנדסה; יפעת אוזן, מנהלת תחום הרכש; ורפי ירחי, ראש תחום התפעול, שמביא עמו יותר מ-39 שנות ניסיון במנועים ובמערכות מכניות. יחד הם מלווים את הפרויקטים בשלבים השונים: מהתכנון וההצטיידות ועד להפעלה ולתחזוקה השוטפת. כל אחד מהם מוסיף לקבוצה מומחיות מקצועית בתחום אחר, וביחד הם מהווים שכבת ניהול שמחברת בין התכנון ההנדסי, הרכש והביצוע בשטח.
מהמלאי הרדום למנועי הצמיחה
אותה תשומת לב לעלות ההשבתה עומדת גם בבסיס TwoLast, חברה נוספת בקבוצת OFICIENCY שמפתחת זירת מסחר לחלקי חילוף משומשים בעבור התעשייה ופרויקטי אנרגיה. ציוד עודף או חלקים שהוזמנו בטעות נשארים לא פעם במחסן של מפעל או לקוח אחד, בזמן שמפעל אחר ממתין שבועות לאותו חלק. כדי להימנע מכך, המערכת נועדה ליצור "מחסן וירטואלי", שבו הציוד נשאר אצל בעליו עד למכירה. שגיא טיסון, מנהל החדשנות של החברה, אמון על פיתוח המערכת.
כדי להמחיש את חשיבות הפיתוח, יהלום משתף בדוגמה על בקר שהחברה נדרשה לרכוש ושזמן האספקה שלו עמד על כחמישה שבועות לפחות. אם אותו בקר היה מונח ללא שימוש במפעל באיטליה, הוא מסביר, אפשר היה לאתר ולשלוח אותו בתוך כשבוע. ובמפעל שבו כל תקלה משביתה קו ייצור, ההבדל בין שבוע לחמישה שבועות עשוי להיות משמעותי הרבה יותר ממחיר החלק.
לצד TwoLast, בקבוצה פועלת גם מעבדת TOI, גוף בדיקה פרטי למערכות גז טבעי ואנרגיה. כך מתחברים תחת הקבוצה יזמות וביצוע, תפעול, בדיקות וכלים טכנולוגיים שנועדו לפתור כשלים יומיומיים בשוק.
האנרגיה מאחורי מהפכת הדאטה
תחום נוסף שבו OFICIENCY מזהה פוטנציאל משמעותי הוא מרכזי נתונים (דאטה סנטרים) שצורכים כמויות גדולות של חשמל ודורשים מערכות קירור רציפות. במרכזים כאלו, תחנת כוח קטנה שמוקמת בשטחם עשויה לספק את שני המשאבים ולצמצם את התלות ברשת החשמל. במקביל החברה בוחנת רכישה והשבחה של מתקנים קיימים, הרחבת בסיס הנכסים שלה באירופה ופיתוח פרויקטים המשלבים גז טבעי, סולארי ואגירה.
בחברה רואים בתחום מרכזי הנתונים אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של הקבוצה בשנים הקרובות. הדרישה לאספקת אנרגיה רציפה, אמינה ויעילה הופכת את התחום לזירה טבעית לשילוב היכולות שצברה החברה בייצור חשמל מקומי, בקוגנרציה, באגירה ובתפעול מערכות מורכבות.
להביא את הלואו-טק להייטק
תוכנית ההתרחבות של OFICIENCY לאירופה אינה מבוססת על העתקה של מודל אחיד. באיטליה החברה מזהה הזדמנויות בתחום הביוגז; בסלובקיה היא בוחנת פעילות בתחבורה המבוססת על גז טבעי ומימן ובשוודיה היא מסמנת פרויקטים המשלבים כמה טכנולוגיות. בימים אלו היא גם פועלת לפתיחת משרד באיטליה ובוחנת רכישה והשבחה של מתקנים קיימים.
בעיני יהלום, החדשנות בשוק האנרגיה לעתים נמצאת בהחלטה היכן להציב תחנה, איזה ציוד לבחור ואיך לחשב את עלויות התחזוקה עשורים קדימה. "אנחנו רוצים לקחת תחום שנחשב מסורתי ולהביא אליו את צורת החשיבה של ההייטק", הוא מסכם. "לא להסתפק בהבנה שיש בעיה שצריך לפתור, אלא לאסוף את הידע, לחבר בין כל הפתרונות האפשריים ולמצוא את הדרך היעילה ביותר".
OFICIENCY
למעבר לאתר >>
בשיתוף OFICIENCY
