הנטייה הטבעית של שכירים רבים בישראל, בייחוד במגזר הציבורי, היא להאמין שהמערכת דואגת להם. הרי שאם מדובר במעסיק גדול, מסודר ומפוקח, קל להניח שתלוש השכר תקין, שההפקדות מבוצעות כנדרש ושביום הפרישה כל הזכויות כבר יחכו שם. אצל עובדי הוראה התחושה הזאת חזקה אפילו יותר, אלא שלדברי עומר אשכנזי, שמלווה פורשים רבים, דווקא כאן מסתתרת בעיה שחשוב להציף.
"במגזר הציבורי בכלל אנחנו רואים טעויות אצל אחד מכל ארבעה עובדים ובקרב עובדי הוראה המספר כבר מגיע בערך לאחד מכל שניים", הוא אומר. "כשהנתונים חוזרים על עצמם שוב ושוב, מבינים שיש כאן בעיה מערכתית ולא תקלה נקודתית".
אשכנזי נכנס לעולם הפנסיה והחיסכון בשנת 2007 ועבד כשבע שנים במנורה מבטחים. ב-2014 הקים את אג'נדה פתרונות פיננסיים מתוך רצון לסייע לאנשים להגיע לגיל הפרישה עם יותר ודאות ועם מיצוי טוב יותר של הזכויות שצברו. לאורך השנים התמקד בעיקר בבדיקת תלושי שכר, זכויות פנסיוניות ותהליכי פרישה במגזר הציבורי ובהמשך התעמק גם בתחום עובדי ההוראה.
ביטחון מתעתע של ארגון גדול
לדברי אשכנזי, דווקא בארגונים הגדולים והמסודרים לכאורה עלולות להופיע לא מעט תקלות בהפקדות, בזכויות ובמסמכי הפרישה. הטעויות האלו יכולות להופיע בכמה רמות. לפעמים ההפקדה מופיעה בתלוש, אבל בפועל לא מגיעה לקרן הפנסיה. במקרים אחרים יש בלבול בין רכיבי שכר שונים, כך שההפקדה נעשית על בסיס שגוי. לעיתים מדובר באחוז הפקדה נמוך מהנדרש, הבדל שנראה קטן על הנייר, אבל לאורך שנים מצטבר לסכומים משמעותיים. "כשעובד רואה פער של אחוז אחד בהפרשה, זה יכול להיראות זניח, אבל כשמכפילים את זה בעשרות שנים, זו כבר פגיעה אמיתית בחיסכון", הוא מסביר.
אצל עובדי הוראה המורכבות כאמור גדולה עוד יותר, משום שמדובר בעולם שמושפע מהסכמים, רפורמות, רכיבי שכר ייחודיים, מסלולי העסקה שונים ומעברים בין מוסדות. "לכן, כדי להתכונן נכון לפרישה, צריך להכיר לעומק את המערכת, הרפורמות והדרך שבה הן משפיעות על השכר ועל הפנסיה", מדגיש אשכנזי.
פיתוי הפרישה המוקדמת
מי שמכירים את עולם ההוראה מבינים היטב למה רעיון הפרישה המוקדמת קורץ לרבים. שחיקה, עומס, לחץ מתמשך, בעיות בריאותיות ותחושת מיצוי מובילים לא מעט עובדים לחפש את הדרך החוצה עוד לפני גיל הפרישה הרשמי. אלא שאשכנזי מזהיר שזה בדיוק הרגע שבו אסור לפעול "על אוטומט".
"עובד הוראה ששוקל לפרוש מוקדם רוצה לפעמים לסיים את התהליך במהירות האפשרית, אבל דווקא אז חשוב לעצור, לבדוק מה המשמעות של כל חתימה ואיך החלטות שמתקבלות עכשיו ישפיעו על עשרות השנים הבאות". לדבריו, פרישה מוקדמת עשויה לכלול מנגנונים משמעותיים כמו פנסיית גישור, מענקי הסתגלות, פדיון ימי מחלה וזכויות נוספות, אלא שלא כולם מודעים אליהם ולא תמיד הם מחושבים נכון.
כך, לדוגמה, עובד הוראה שנמצא בפנסיה צוברת ופורש מוקדם עשוי להיות זכאי לפנסיית גישור עד גיל הפרישה, אולם כדי לממש את הזכאות יש צורך להגיש בקשות ולטפל בנושא בצורה מדויקת. גם מענקי הפרישה עצמם עלולים להיות מחושבים באופן חלקי אם רכיבי שכר מסוימים לא נלקחים בחשבון. במצבים כאלה, מי שמבקש לסיים את ההעסקה כמה שיותר מהר עלול לגלות בהמשך שהוא ויתר על סכומים משמעותיים בלי לדעת.
טעויות קטנות שעולות ביוקר
אחת הנקודות שפחות מדוברות בהקשר הזה נוגעת למסמכי הפרישה ולמיסוי. אשכנזי מצביע בין היתר על מקרים שבהם טופס 161 אינו כולל את כל כספי הפיצויים שנצברו בקופות השונות, מצב שעלול ליצור בעיה בעתיד ולמנוע משיכה פטורה ממס. לדבריו, תכנון פרישה נכון לא מתחיל רק בשאלה מה יקרה מעכשיו, אלא גם בבדיקה מדוקדקת של מה שנעשה לאורך השנים.
במקרה אחד שבו טיפל, אישה שפרשה ממערכת החינוך קיבלה לחשבון הבנק כ-150 אלף שקל והייתה בטוחה שזהו מלוא המענק שמגיע לה. רק לאחר בדיקה מעמיקה התברר שבפועל שולם לה מענק של כ-300 אלף שקל, אך כמעט מחציתו נוכה כמס משום שהתהליך לא הושלם כראוי מול הרשויות. לאחר טיפול מעמיק, הוחזר לה הסכום המלא שנגבה. במקרה אחר, עובדת הוראה שפנתה כדי לבדוק פער בוותק, גילתה כי במשך שנים היא הייתה בטוחה שהיא נמצאת במסלול של פנסיה תקציבית. רק בשלב מאוחר התברר שקיימת מחלוקת מהותית לגבי עצם הזכאות שלה.
ישנם גם מקרים שבהם בדיקה רטרואקטיבית של תקופות העסקה קודמות משנה את התמונה העתידית. כך, באחד המקרים שטיפל בהם, מימוש זכויות שלא הוסדרו שנים קודם לכן הוביל לתוספת של קרוב ל-2,000 שקל לקצבה החודשית של עובדת הוראה.
לא להסתפק בתחושת "הכול מסודר"
נקודה נוספת שעולה מדבריו של אשכנזי היא החשש של חלק מעובדי ההוראה "לפתוח חזית" מול המערכת. לעיתים לא מדובר רק בחוסר ידע אלא גם ברצון לא להסתבך, לא לעורר ויכוחים ולא להיכנס לתהליכים בירוקרטיים ארוכים. מי שמתקרבים לפרישה, ובייחוד מי שכבר מרגישים שחוקים מהעבודה, לא תמיד רוצים להתחיל מאבק חדש דווקא בשלב הזה.
אשכנזי מדגיש כי מטרת הבדיקה אינה לייצר חרדה או חיכוך אלא להפך, להחליף תחושת אי ודאות בתמונה ברורה יותר. לדבריו, בתחום כזה אין טעם להסתמך על תחושת בטן, על שמועות מחדר המורים או על מידע כללי ברשת. "עובדי הוראה מתמודדים עם מערכת מורכבת ודווקא בגלל זה חשוב לאמץ גישה יותר אקטיבית. לא ממקום לוחמני, אלא ממקום אחראי".
חשוב לזכור שפרישה אינה רק סיום עבודה, אלא אירוע כלכלי משמעותי עם השפעה ארוכת טווח על העתיד. אצל עובדי הוראה היא גם מחייבת היכרות עם מערכת שיש לה כללים ייחודיים, מסלולים שונים והרבה אזורים אפורים. מי שבודקים את הדברים בזמן יכולים לא רק להימנע מטעויות, אלא גם להבין טוב יותר מה באמת מגיע להם.
אג'נדה פתרונות פיננסיים
לפנייה במייל >>
למעבר לאתר >>
בשיתוף אג'נדה פתרונות פיננסיים
