בעשור האחרון הפך אימוץ חדשנות טכנולוגית למנוע צמיחה מרכזי עבור חברות ותאגידים. בשוק גלובלי ותחרותי, שבו טכנולוגיות משבשות משנות את כללי המשחק, לארגונים גדולים ברור כיום שלא ניתן לייצר את כל החדשנות בתוך הבית, ולכן הם מאמצים מודלים של "חדשנות פתוחה" (Open Innovation) ומאמצים טכנולוגיות ופתרונות פורצי דרך - החל באקו-סיסטם הטכנולוגי בכללותו, דרך מודלים של שותפויות ליצירת ערך הדדי וכלה בסטארט-אפים.
מי שנוקטת אסטרטגיה זו, כחלק מרכזי מתוכנית הצמיחה המחודשת שלה, היא חברת טבע, שדרך תוכנית Teva Rise, שהשיקה לאחרונה, מגדירה מחדש את החיבור בין ענקית הפארמה הגלובלית לאקו-סיסטם הטכנולוגי - המקומי והבינלאומי.
"עבור טבע, 'חדשנות פתוחה' היא לא סיסמה שיווקית, אלא נדבך קריטי בשינוי אסטרטגי שמוביל המנכ"ל ריצ'רד פרנסיס, שעיקרו חזרה לנתיב של צמיחה בת-קיימא, תוך התייעלות והגברת התחרותיות", מסבירה ד"ר מאיה שושן-אורגד, מנהלת תוכנית Teva Rise. "הרציונל הוא להפוך את טבע לחברת ביו-פרמצבטיקה חדשנית מאוד על ידי הטמעת טכנולוגיות מתקדמות לאורך כל שרשרת הערך - החל בפיתוח וייצור, דרך תפעול ולוגיסטיקה וכלה במסחור ובהפצה גלובלית.
"זה דרש לשכלל את המנגנון שמנגיש עבורנו חדשנות חיצונית", היא מוסיפה. "אמנם תמיד היינו שם לצורך מחקר ופיתוח של תרופות חדשות, אך התוכנית של Teva Rise מאפשרת את הרחבת מנעד שיתופי הפעולה מעבר למחקר אינובטיבי, שגם בו התוכנית נוגעת. מנעד זה דרוש כדי לשפר ולשכלל כל מרכיב ומרכיב במערך הפיתוח המסועף: החל במו"פ המוקדם, דרך תהליכי הייצור והלוגיסטיקה וכלה בהפצה למטופל הקצה".
מחברים את החדשנות לפעילות העסקית
לדברי ד"ר שושן-אורגד, תוכנית Teva Rise מבוססת על כמה צירים מרכזיים: תוכנית אתגרים גלובלית, פעילות לאיתור הזדמנויות באקו-סיסטם הישראלי, כולל הקמת תשתית פיילוטים ייעודית ואתרי הרצה וניסוי, ותוכנית מנהיגות פנים-ארגונית.
בליבת הפעילות עומדת תוכנית האתגרים הגלובלית. במסגרת זו, טבע מציפה לשוק העולמי צרכים טכנולוגיים מוגדרים; ההיענות עד כה מרשימה, כאשר מאות חברות מרחבי העולם, ומישראל בפרט, הגישו מועמדות לשבעת האתגרים הראשונים שפורסמו. התהליך, שנמצא בעיצומו, כולל סינון קפדני לקראת בחירת החברות שיבצעו הוכחת היתכנות משותפת עם ענקית התרופות.
הפעילות המקומית, לעומת זאת, פתוחה למגוון אתגרים וצרכים של טבע. פעילות זו מתבצעת בשיתוף פעולה הדוק עם רשות החדשנות. במסגרת זו טבע מקימה אתרי פיילוטים בישראל שבהם ניתן יהיה לבחון טכנולוגיות ישראליות לאורך כל שרשרת הערך של טבע. במסגרת התוכנית של הרשות לחדשנות שבה זכתה טבע, רשות החדשנות אמונה על סיוע במימון התשתית, בעוד טבע שומרת על עצמאות מלאה ובלעדית בבחירת הפרויקטים והטכנולוגיות שייבדקו.
כיצד מתבצע בפועל תהליך איתור ובחירת הפתרונות הטכנולוגיים לאתגרים?
"מדובר בתהליך רב-שלבי המשלב קול קורא להגשת פתרונות וסקאוטינג אקטיבי עם בחינה עסקית מעמיקה. זה נועד לוודא שאנחנו מוצאים את הפתרונות הטובים ביותר לאתגרי טבע. הצוות שלי פועל בשטח, מאתר חברות רלוונטיות ופונה אליהן ישירות. זאת לצד בחינה של הצעות של חברות שנענו לאתגרים הטכנולוגיים שפרסמנו. לאחר הסינון הראשוני, אנחנו מגישים את ההזדמנויות הטכנולוגיות ליחידות העסקיות הרלוונטיות בטבע.
"חשוב להדגיש, שלמרות שאנחנו הגוף המאתר, תהליך הבחינה הוא משותף לחלוטין. ההחלטה הסופית על אימוץ טכנולוגיה או סטארט-אפ מסוים מתקבלת ביחידה העסקית, שכן היא ה'לקוח' הסופי שצפוי להטמיע את הפתרון בפעילותו. העבודה הצמודה עם היחידה העסקית ועם יחידות תומכות נוספות כגון מערכות מידע היא המבטיחה את המחויבות הארגונית לתוכנית".
באילו ערוצים אתם משתמשים כדי להגיע לטכנולוגיות החדשניות ביותר?
"אנחנו פועלים במעגלים רחבים מאוד בתוך האקו-סיסטם. זה כולל עבודה צמודה עם חממות טכנולוגיות, מאיצים, קרנות הון-סיכון וגופי תעשייה שונים. יש לנו גם יועצי תוכן מומחים, עם עשרות שנים של עבודה בתחום החדשנות הטכנולוגית. בנוסף, יש לנו שיתופי פעולה איתנים עם האקדמיה, שבאים לידי ביטוי בעיקר בעולמות המו"פ. המטרה היא להבטיח ששום הזדמנות משמעותית לא תחמוק מהרדאר שלנו".
בשורה התחתונה, איך אתם מגדירים הצלחה בתוכניות הללו ומהו הערך הכלכלי שנגזר מהן?
"המדדים שלנו הם אופרטיביים וכלכליים מובהקים. הצלחת התוכנית לא נמדדת במספר הטכנולוגיות שראינו או ב'באז' שייווצר סביב הפעילות, אלא בתוצאות בשטח. אנחנו בוחנים שלושה פרמטרים מרכזיים: מספר הפיילוטים שיצאו לדרך, הערך הכלכלי הממשי שהניבו האתגרים הטכנולוגיים, ומספר היישומים שנכנסו להטמעה מלאה בארגון, שהוא יותר ארוך טווח. המטרה היא שחדשנות תהפוך לחלק בלתי נפרד מהפעילות העסקית השוטפת של טבע ותתרום לשורת הרווח".
מתי נתחיל לראות את התוכניות הללו קורמות עור וגידים בשטח?
"אנחנו פועלים לפי מפת דרכים ברורה עם אבני דרך מוגדרות לשנה הקרובה. במהלך אמצע השנה הנוכחית אנחנו צפויים להגיע לנקודת התכנסות משמעותית של תוכניות האתגרים הגלובליות עם בחירת פתרונות טכנולוגיים לכל האתגרים שלנו. במקביל אנחנו מרחיבים את הפעילות הלוקלית ובונים את התשתית הארגונית הנדרשת לקליטת החדשנות הזו. אם הכל יתקדם כמתוכנן, אנחנו מכוונים לאירוע השקה רשמי של ההאב כבר באמצע השנה".
ציינת שהפעילות המקומית עדיין נמצאת בשלבי הקמה. מה נדרש כדי שהיא תצא לדרך באופן מלא?
"בניית פעילות לוקלית היא לא רק איתור סטארט-אפים, אלא בעיקר הכנת הקרקע בתוך טבע. אנחנו נמצאים כעת בעיצומו של תהליך הקמת אתרי הפיילוטים בישראל ובניית המעטפת הארגונית שתתמוך בהם. נדבך קריטי בתהליך הוא הכשרת היחידות העסקיות שלנו; אנחנו מוודאים שהן ערוכות ומוכנות לקלוט את הטכנולוגיות החדשות, כדי שהאינטגרציה תהיה חלקה ואפקטיבית מהרגע הראשון. חלק משמעותי מכך הוא לאתר את המומחים בתוך טבע שיכולים, ולא פחות חשוב, רוצים, לבחון טכנולוגיות חדשות שישמשו כשגרירים שלנו בתוך הארגון. בנינו את המבנה הזה לתוכנית הגלובלית שלנו, והוא מוכיח את עצמו באופן מובהק, ועכשיו מרחיבים אותו גם לזרוע הישראלית".
מישראל לעולם
אחד הנדבכים המרתקים בתוכנית הוא הזרוע המקומית שנבנית בימים אלו בשיתוף עם הרשות לחדשנות. טבע, שזכתה במכרז להקמת אתרי פיילוט בישראל, מציעה לסטארט-אפים מקומיים הזדמנות נדירה לבחון את הטכנולוגיה שלהם על התשתיות הקיימות של ענקית גלובלית.
"אנחנו ממנפים את הנכסים הקיימים שלנו כאן בישראל - אתר המחקר והפיתוח האינובוטיבי בנתניה, אתר הפיתוח הגנרי בכפר סבא, המרכז הלוגיסטי המתקדם בשוהם והמטה הגלובלי שלנו בתל אביב, שבו נמצאים מיטב מומחי טבע, ממחלקות מגוונות בתפקידים גלובליים", אומרת שושן-אורגד. "המודל פשוט אך עוצמתי. הסטארט-אפ מבצע פיילוט באתר מקומי בישראל, וברגע שהוכחה היתכנות, הדרך סלולה להטמעה (Scale) בכל אתרי טבע בעולם. בכך, טבע הופכת מלקוח פוטנציאלי לשותף אסטרטגי שפותח דלתות לשוק הגלובלי".
מעבר מניסויים בבעלי חיים לתאים אנושיים
בזמן שתוכנית Teva Rise מתמקדת בחיבור התפעולי והטכנולוגי, הלב המדעי של החברה פועם ביחידת המו"פ הגלובלית. ד"ר דנה בר-און, מנהלת שיתופי פעולה מחקריים במו"פ הגלובלי של טבע, אמונה על הממשק המורכב שבין ענקית הפארמה לבין האקו-סיסטם המדעי-מחקרי הגלובלי - אוניברסיטאות, בתי חולים, קונסורציומים וסטארט-אפים בארץ ובעולם.
"הדגש שלנו הוא על מחקרי Cutting Edge", מסבירה בר-און. "אנחנו לא רק מחפשים רעיונות, אלא בונים שותפויות, שמתחילות משלב הוולידציה המוקדם ועד לפיתוח משותף של תרופות מקור. הפעילות מתמקדת בתחומים שבהם לטבע יש כבר דריסת רגל משמעותית וצורך רפואי שעוד לא ניתן לו מענה מלא: ממחלות נוירו-דגנרטיביות ומדעי המוח (כמו פרקינסון וסכיזופרניה) ועד למחלות אימונולוגיות ודלקתיות כרוניות כגון קרוהן, קוליטיס וצליאק ומחלות עור".
לדבריה, תהליך בחירת האתגרים במו''פ הגלובלי במסגרת תוכנית Teva Rise החל בסיעור מוחות מרוכז עם כ-70 אנשי מפתח מכל מחלקות המו"פ בטבע בעולם. כל אחד מהם התבקש להגדיר אתגר אחד שהיה רוצה לפתור כדי להאיץ את עבודתו. מתוך עשרות ההצעות, נבחרו בפינצטה שני האתגרים של המו''פ להשקת האתגרים הראשונה בסוף 2025. בעקבות הקול הקורא שיצא בנובמבר האחרון, קיבלה החברה עד היום הצעות מיותר מ-60 שחקנים טכנולוגיים לשני אתגרי המו''פ שכבר התפרסמו, עם נציגות מכובדת לחברות ישראליות.
אחד האתגרים המרתקים שנבחרו השנה בטבע נוגע לשינוי פרדיגמה היסטורי: המעבר מניסויים בבעלי חיים למודלים טכנולוגיים מבוססי תאים אנושיים. המהלך הזה אינו רק הצהרה אתית; הוא מגובה בשינויי רגולציה דרמטיים של ה-FDA האמריקאי (תיקון ה-Modernization Act 2.0) וה-EMA האירופי, שאישרו לאחרונה כי ניתן להתקדם לשלבי ניסויים קליניים גם על בסיס נתונים ממודלים שאינם חיות.
"השאיפה היא להשיג תוצאות מדויקות יותר ולחזות נכון את התגובה התרופתית בגוף האדם", מסבירה ד"ר בר-און. "בעלי חיים הם מודל מקורב, אך מערכות הומניות מאפשרות לנו לעבוד עם תאים שהופקו מהחולים עצמם - באמצעות ביופסיות, תרביות תלת-ממדיות (ספרואידים) או תאי גזע מושרים (iPSCs). טכנולוגיות אלו מאפשרות לייצר 'איברים על שבב' (Organs-on-a-Chip) או מיני-איברים (אורגנואידים), המדמים מחלות כמו קרוהן, קוליטיס, גידולים סרטניים ומחלות עור בדיוק חסר תקדים. המטרה היא לשפר דרמטית את יכולת הניבוי (Prediction) של הבטיחות והיעילות של התרופה עוד לפני שהיא פוגשת את החולה הראשון".
מיטוב התהליכים בניסויים קליניים
אתגר מרכזי נוסף שבו טבע מחפשת פתרונות טכנולוגיים נוגע לאופטימיזציה של הניסוי הקליני - השלב היקר והמורכב ביותר בפיתוח תרופה. כיום ניסויים קליניים נתונים לשינויים תכופים בפרוטוקולים; כל שינוי קטן בפרמטרים תוך כדי תנועה - בין אם זה שינוי באתרי הניסוי, עדכון פרוצדורות של בדיקות או שינוי מועדן - גורר שרשרת של עיכובים, דרישה לאישורים רגולטוריים מחודשים ועלויות עתק.
"אנחנו מחפשים מערכות פרדיקציה וסימולציה שמסוגלות להריץ 'ניסוי על יבש' עוד לפני שהוא מתחיל", מבהירה בר-און. "המערכות הללו משתמשות בדאטה היסטורי מניסויים קודמים כדי לחזות היכן עלולים להיווצר צווארי בקבוק. האם התהליך יהיה נוח מספיק לחולה? האם פיזור אתרי הניסוי אופטימלי? האם חסרה ביקורת רופא בנקודת זמן קריטית? המטרה היא לתכנן 'גמישות מובנית' (Flexibility by Design) באמצעות אלגוריתמים מתקדמים. הסטארט-אפים בתחום זה מאפשרים לחברות הפארמה לבצע אופטימיזציה של לוחות הזמנים, המיקומים והמשאבים, ובכך למנוע את התיקונים היקרים באמצע הניסוי, מהלך שעשוי לחסוך חודשים ארוכים של פיתוח והון רב".
כשאתם יוצאים לסקאוטינג, מהו בעצם פרופיל החברה או המיזם שאתם מחפשים?
"בתוכניות האתגרים הבינלאומיות שלנו, אנחנו מחפשים סטארט-אפים עם טכנולוגיה בשלה שכבר עברה ולידציה (תיקוף) ראשונית. המטרה היא לקחת פתרון קיים ולבצע לו אדפטציה לצרכים הספציפיים של טבע. חברות אלו מקבלות מימון לפיילוט, ואם הוא מוכתר כהצלחה, אנחנו חותמים על הסכם לפרק זמן נוסף של שיתוף פעולה במטרה להטמיע את הטכנולוגיה באופן קבוע בארגון.
"לגבי המסלול המקומי למיזמים צעירים (Teva Rise Local Hub), הרי כאן, בשיתוף פעולה עם רשות החדשנות, אנחנו פותחים את הדלת גם לסטארט-אפים צעירים בתחילת דרכם. המסלול גם יארח יזמים שיכולים ליהנות מהתשתית המקצועית והלוגיסטית של טבע כדי לבצע ולידציה לטכנולוגיה שלהם.
"במקביל אנחנו לא מזניחים את המחקר הבסיסי באקדמיה, הן בישראל והן בחו"ל. כאן הפוקוס שונה לגמרי: אנחנו מחפשים מולקולות חדשות ותרופות פורצות דרך (Novel Drug Candidates) למחלות היעד שהגדרנו. המטרה שלנו היא לזהות פוטנציאל מחקרי ולקדם אותו לשלבי הפיתוח הבאים באוריינטציה תעשייתית".
טבע היא חברת הגנריקה מהגדולות והבולטות בעולם. במקרה של Teva Rise אנחנו עדים למאמץ אינובטיבי גדול. אני תוהה לגבי המתח הזה בין גנריקה לפיתוח תרופות מקור.
"האסטרטגיה של טבע כיום היא איזון עדין בין המורשת הגנרית המפוארת לבין פיתוח תרופות מקור. חשוב לזכור שלטבע היסטוריה מוכחת בתחום האינובטיבי, עם הצלחות ענק כמו ה'קופקסון' לטיפול בטרשת נפוצה, שנולד בשיתוף פעולה עם מכון ויצמן, וה'אזילקט' (Azilect), תרופה המיועדת לחולי פרקינסון שפותחה ומשווקת על ידי חברת טבע, לפי מחקר של פרופ' מוסא יודים מהפקולטה לרפואה של הטכניון. כיום החדשנות הזו לובשת צורה של שיתופי פעולה יצירתיים, לעתים אפילו עם המתחרים הגדולים ביותר. דוגמה בולטת לכך היא השותפות עם ענקית הפארמה 'סנופי' (Sanofi) לפיתוח נוגדן חדשני לטיפול במחלות מעי דלקתיות (IBD). בעולם הפארמה המודרני, המתחרות משתפות פעולה במקביל לתחרות המסחרית. למעשה, יש שיתופי פעולה מגוונים מאוד בתעשיית הפארמה כדי להרים ניסויים קליניים משמעותיים ולחלוק בסיכונים ובסיכויים.
"בסופו של דבר, Teva Rise נועדה לחבר בין הצרכים העסקיים של טבע לבין פתרונות טכנולוגיים שניתן לבחון, לחדד ולהטמיע בפועל. אם התוכנית תצליח, היא תסייע לטבע לשפר תהליכים, לקצר זמנים ולתרגם חדשנות חיצונית לערך עסקי ומבצעי ממשי".
בשיתוף טבע
