כשהייתי צעירה שאלה אחת לא עזבה אותי: למה השומרים בקניון תמיד מבוגרים? לא סטודנטים שמחפשים השלמת הכנסה, אלא אנשים שכבר היו אמורים להיות בפנסיה. עם הזמן הבנתי שרובם לא שם מבחירה, אלא כי הקצבה פשוט לא מספיקה. זה הרגע שבו הבנתי שפנסיה היא לא מושג רחוק או תיאורטי, אלא תוצאה של החלטות יומיומיות ולעתים של הימנעות מהחלטות לאורך עשרות שנים.
הפער בין עבודה של חיים שלמים לבין קצבה שלא מאפשרת פרישה אמיתית הוא שדחף אותי להתחיל לחקור לעומק מהי פנסיה, ולמה כל כך הרבה אנשים מגיעים לגיל פרישה ושואלים בכאב: "עבדתי כל החיים, וזה כל מה שאני זכאי לו?".
התעמקות בתחום העלתה שהבעיה כמעט אף פעם לא נובעת מטעות אחת גדולה, אלא מרצף של טעויות קטנות שנעשו לאורך הדרך: דמי ניהול שלא נבדקו שנים, שכר שעלה אבל ההפקדות לא תורגמו כראוי, כיסויים ביטוחיים שלא עודכנו למציאות המשתנה. הפנסיה לא "דואגת לעצמה", לא מתנהלת לבד, והיא גם לא מתריעה כשמשהו לא עובד.
כשמלווים אנשים מתחילת הדרך ועד לפרישה, עוזרים להם לתקן טעויות שנצברו בקופות הפנסיוניות לאורך השנים. עושים עם כל לקוח בדיקה מסודרת אחת לשנה, עוקבים אחרי כל התיק, בודקים את המסלולים, ההפקדות והכיסויים, ומוודאים שכל שינוי בחיים או בשכר יתורגם בצורה מיטבית לפנסיה. המטרה היא שכשיגיעו לגיל פרישה, יוכלו לפרוש באמת – עם קצבה שמכבדת חיים שלמים של עבודה.
לאנשים יש גם הרבה מכשולים פסיכולוגיים בהתעסקות בפנסיה: זה מורכב, מלא מושגים ומפחיד לעתים. רוב האנשים נמנעים מלעסוק בזה. בדיוק בגלל זה לא מדובר בפגישה חד-פעמית. פנסיה היא תהליך. בסופו של דבר, המטרה היא שהפנסיה תהיה כלי שמאפשר ללקוחות לשלוט בעתידם, ולא הפתעה כואבת.
הכותבת היא מאיה בן אדרת, סוכנת בסוכנות פנומנל - בית-סוכן שמאגד סוכנים ובעלי מקצוע בתחום המוצרים הפיננסיים וההשקעות ומציע פתרונות בכל התחומים.
בשיתוף סוכנות פנומנל
