מס חברות בישראל מסתכם בכ־23% ומס דיבידנד לבעלי שליטה מגיע ל־30%. עבור חברות שפועלות בזירה תחרותית אלה לא רק מספרים בדו"ח השנתי, אלא נתונים המכתיבים החלטות אסטרטגיות. על הרקע הזה נולד חוק עידוד השקעות הון, שמטרתו לעודד פעילות יצרנית או טכנולוגית בישראל באמצעות הטבות מס משמעותיות. אולם בפועל, אומר רו"ח ועו"ד חליל חלילי, מומחה למיסוי חברות ולחוקי עידוד, הפער בין הפוטנציאל שמציע החוק לבין המימוש שלו גדול מהמצופה. "יש לא מעט חברות שמתנהלות בתחושה שהן כנראה לא עומדות בתנאים, בעוד שבפועל הן יכולות ליהנות מההטבות אם יתנהלו בצורה נכונה ומושכלת", הוא אומר.
מה בדיוק החוק מאפשר ואיך מוכיחים עמידה בדרישות?
"חוק עידוד השקעות הון מאפשר, בתנאים מסוימים, ליהנות ממס חברות מופחת (7.5% עד 16%), ממס דיבידנד נמוך יותר (20%) ואף מהטבות מס תזרימיות כמו פחת מואץ על ציוד ומבנים. אולם החוק אינו פועל בצורה אוטומטית. כדי ליהנות ממנו חברות נדרשות להוכיח עמידה בשורה של קריטריונים, ובראשם תנאי היצוא, אופייה של הפעילות העסקית והקשר בין הפיתוח, הייצור והשיווק".
כאן, לדברי עו"ד חלילי, מתחילות הבעיות. "החוק נכתב בשפה משפטית תיאורטית, אבל היישום שלו לעיתים מורכב ומצריך ניסיון רב וניתוח מעמיק של הפעילות העסקית", הוא מסביר. "אם לא בונים את התשתית בזמן אמת, קשה לתקן את זה בדיעבד. לפעמים שינוי בניסוח הסכם עבודה מול לקוחות או ספקים ותיעוד נכון של תהליכי הייצור, הפיתוח והשיווק עושה את ההבדל בין חברה שמוגדרת כנותנת שירותים (שלא זכאית להטבות מס) לבין חברה שמוכיחה פעילות טכנולוגית עצמאית".
יתרון שנולד מתוך המערכת
בייעוץ לחברות בתחום המיסוי, עו"ד חלילי מביא לשולחן שילוב ייחודי בין הבנה רגולטורית עמוקה לעבודה יומיומית עם חברות מגוונות. עם 26 שנות ניסיון בתחום, מתוכן שמונה שנים ברשות המסים, שם שימש כמנהל בכיר במחלקת חוקי עידוד, הוא מכיר היטב את הדרישות, האתגרים והפוטנציאל הטמון במסלול הזה. בנוסף הוא עבד כמנהל בכיר ודירקטור במשרדי ראיית חשבון גדולים BIG)4) לאורך כל השנים וייעץ לחברות גדולות, בינוניים וקטנות תוך חתירה לניצול מקסימלי להטבות מס. כמו כן, עו"ד חלילי לימד לאורך השנים במוסדות אקדמיים, כך שהוא מכיר את החוק, על היבטיו המשפטיים והחשבונאיים.
הניסיון הזה מאפשר לו להבין לא רק מה כתוב בחוק, אלא גם איך הדברים נבחנים בפועל. "יש הבדל גדול בין האופן שבו החברה תופסת את עצמה לבין האופן שבו נכון להציגה לרשות המיסים", הוא מסביר. לדבריו, העבודה מתחילה במיפוי עמוק של הפעילות העסקית, הבנה של הקניין הרוחני והמודל העסקי של החברה ואיך ההכנסות נוצרות בפועל.
איך ניתן להגן על החברה משינויים רגולטוריים עתידיים?
"לאחרונה נכנס לתוקף תיקון 277 לפקודת מס הכנסה, ובמסגרתו מנגנונים שמכבידים על חברות מעטים עם עודפי רווחים שאינם מחולקים. בעבור חברות מסוימות, המשמעות היא הגדלה או הקדמה של תשלום המס או חלוקה כפויה של הרווחים. אלא שחברות שפועלות במסגרת חוק עידוד השקעות הון ועומדות בתנאיו עשויות להיות מוחרגות מחלק מהמנגנונים האלה".
המשמעות הפרקטית, לדברי עו"ד חלילי, היא שחוקי העידוד אינם רק כלי להפחתת מס שוטף, אלא חלק מתכנון מס כולל שמגן על החברה גם מפני שינויים רגולטוריים מעין אלה. "חוק עידוד השקעות הון אינו פתרון קסם, אבל הוא עשוי לסייע לקשת רחבה של חברות. כדי להשתמש בו בחוכמה נדרשים סדר, תיעוד והבנה של החיבור בין פעילות עסקית למיסויית", הוא מסכם.
עו"ד־רו"ח חליל חלילי
לפנייה במייל >>
בשיתוף עו"ד־רו"ח חליל חלילי
