העולם הפיננסי עובר מהפכה שקטה אך עמוקה: הסטייבלקווינס, מטבעות יציבים, הופכים מ"קריפטו" לכסף דיגיטלי מקובל, כאשר טוקניזציה של נכסים תופסת תאוצה ורגולציה גלובלית חדשה (MiCA ו-GENIUS Act) תומכת לראשונה במקום להפריע. לרגל תחרות הסטארט-אפים ומיזמי בלוקצ'יין, קריפטו וטוקניזציה, שתתקיים באפריל הקרוב בחסות מכון ספרא באוניברסיטת תל אביב ומרכז הפינטק הישראלי, נפגשנו לשיחה עם יוני ארבל, שישמש כשופט בתחרות.
ארבל ֿ(42) ראה את "המנוע" של הפינטק העולמי הכי קרוב שאפשר. הוא בנה וניהל את הטרז'רי (Treasury) הגלובלי של ענקית התשלומים Wise (המחלקה האחראית על ניהול המזומנים, תנועות ההון וסיכוני השוק של החברה), היה מראשוני העובדים ביוניקורן המסחר הישראלי eToro וכיום הוא מייעץ לחברות פינטק מובילות וגופים פיננסיים בתחומי פיתוח מוצר, תפעול וניהול סיכונים.
רגע לפני שהוא ניגש לבחון את הסטארט-אפים שינסו לעצב את פני הכלכלה, ישבנו איתו כדי להבין מדוע הוא מחפש דווקא "אינסטלטורים" של הכסף, וכיצד הניסיון שלו במהפכה הראשונה של הפינטק מעצב את הדרך שבה הוא רואה את עתיד המהפכה הנוכחית.
ספר על המסלול שהביא אותך לנהל אופרציות פיננסיות בממדים גלובליים?
"המסלול שלי נע תמיד סביב אופטימיזציה של תפעול פיננסי. ב-eToro למדתי איך בונים 'סקייל' מאפס. היינו צריכים לבנות תשתיות מסחר וגידור, שיוכלו לעמוד בעומסים של מיליוני משתמשים ולתמוך במוצרים חדשים. זה לימד אותי שחדשנות מוצרית חייבת לבוא עם חדשנות תפעולית. משם המשכתי ל-Wise בלונדון, שם בניתי את מחלקת הטרז'רי עד להיקפי מסחר של עשרות מיליארדי דולרים בחודש. זה דרש להפסיק להסתכל על ניהול כסף כאופרציה חשבונאית ולהתחיל להסתכל עליו כאלגוריתם. ב-Wise, הבנתי שהתפעול הוא מוצר וצריך להתייחס אליו ככזה. כשלקוח מעביר כסף ממדינה למדינה, צריך להחליט בשבריר שניה מהיכן להביא את הנזילות, איך לגדר את הסיכון וכיצד להבטיח שהכסף מוגן בהתאם לרגולציה המקומית. ללא אוטומציות בתפעול, אי אפשר לפתח יעילות בעלויות או על זמינות גבוהה בזמני משברים עולמיים, מהקורונה ועד הפלישה לאוקראינה. המערכות הפנימיות שפיתחנו לאופרציה לא רק תמכו בשירות ללקוחות, אלא הביאו ליתרון תחרותי עמוק לחברה.
כיום אתה עוסק בייעוץ לחברות וגופים בארץ ובעולם. איך נראה היום-יום שלך עכשיו ואיך הגעת לעבודה עם האקו-סיסטם הישראלי?
"אחרי עשר שנים בלונדון וחזרה לארץ כמנהל ב-Wise העולמית בתקופת הקורונה, הייתי אאוטסיידר בתעשייה המקומית. בנסיבות המורכבות שנוצרו עם פרוץ המלחמה, יזמתי קבוצת עבודה של חברות פינטק, בניסיון לאתר ולהקפיא גיוסי כספים לארגוני טרור. יצרתי שיתוף פעולה עם רשויות האכיפה, מערכת הביטחון, חברות טכנולוגיה ומתנדבים חוקרי רשתות, שהוביל - יחד עם יוזמות נוספות בתחום - לעצירת סכומים מאוד משמעותיים. מתוך שלא לשמה, דרך העבודה האינטנסיבית בחודשים הראשונים למלחמה, יצרתי היכרות מחודשת ועמוקה עם האקו-סיסטם בישראל.
"היום אני מייעץ לחברות פינטק וסטארט-אפים איך לבנות נכון את המוצר והאופרציה שלהם. יזמים באים עם רעיון מוצרי נהדר, אבל הם צריכים עזרה בניהול סיכונים, בהבנה של מערכות בנקאיות ובבניית תהליכי עבודה שיאפשרו להם לגדול (Scale) בלי לקרוס תפעולית או רגולטורית".
כשאתה פוגש יזמים ישראלים, מהי העצה הכי חשובה שלך שאתה מספק להם בכל הנוגע לעבודה מול רגולציה?
"הטעות הכי גדולה היא להתייחס לרגולציה כאל 'מכשול' שצריך לעקוף. בפיננסים, הציות (Compliance) הוא חלק מתפעול המוצר. זה לא רק מונע בעיות רגולטוריות, זה מייצר אמון מול משתמשים, משקיעים ושותפים עסקיים שלרוב גם הם גופים מפוקחים. העצה שלי היא לא לפחד לעסוק בזה ישירות. שיזמים יקראו בעצמם ויבינו את נושא הרגולציה. שיעבדו מול הציות באופן רציף, ושהציות, בין אם פנימי או ייעוץ חיצוני, יידע להציע פתרונות ולא רק בקרה. זה דורש יכולת הערכה וניהול סיכונים ולפעמים אפילו צריך לדחוף לשנות רגולציה ולא את המוצר".
למה בעצם כדאי ליזם פינטק לבנות את המיזם שלו דווקא כאן, בישראל?
"ישראל היא מעבדת MVP (מוצר ראשוני) פנומנלית. השוק כאן קטן ומתוחכם טכנולוגית מצד אחד, ומקושר מאוד לעולם מצד שני. בנוסף, יש פה שילוב נדיר של תעשיית פינטק ואפילו בלוקצ'יין ותיקה עם המון ידע ומשאבים והון אנושי יוצא דופן. גם רגולטורית אנחנו מדביקים את הפער ויש הרבה מוטיבציה לפיתוח חדשנות מצד רשות ניירות ערך ובנק ישראל. מי שמצליח לבנות מוצר בישראל, לרוב יגלה שהרבה יותר קל לו 'לתרגם' את הפתרון לשווקים כמו אנגליה או אירופה, שם התחרות קשה יותר אבל המבנה הרגולטורי ברור יותר".
מהו המסר שלך ליזמים שמתלבטים אם להירשם לתחרות? מה אתה מחפש לראות על הבמה?
"אני מחפש את ה'אינסטלטורים' – אלו שלא מסתנוורים מממשקים נוצצים, אלא באים להחליף את 'הצנרת החלודה' של העולם הפיננסי. לדוגמה, אנחנו צועדים לכלכלה של 24/7. המושגים של 'יום עסקים' או 'הבורסה סגורה בסופ"ש' הולכים להיעלם. כשסליקה תעבוד בכל שעות היממה ובכל מקום מיידית, כל המבנה של שוק ההון ישתנה ואנחנו נצטרך יותר אוטומציה, עם ניהול סיכונים שונה מאוד ממה שקיים היום. בנוסף, יהיו פחות מתווכים, נאמנים ועמלות על תהליכים ידניים ובמקומם יצוצו גופים חדשים. אני מחפש יזמים שמבינים את הכאב האמיתי של העברות כספים, של נזילות ושל אופרציה של נכסים מורכבים. הבלוקצ'יין הוא לא מטרה, הוא כלי לפתרון בעיות כמו יעילות הון (Capital Efficiency). אני מחפש יזמים שמבינים את הבעיות והמגבלות של המוסדות הפיננסיים הגדולים ומציעים להם צנרת חדשה, מהירה ובטוחה יותר".
לסיכום, איך אתה רואה את העתיד של התחום בשנים הקרובות?
"בעיניי, העתיד הקרוב טומן בחובו שינוי יסודי ב'צנרת' של הכסף. אנחנו עוברים למערכת סליקה שתעבוד 24/7, שבה כל סוגי הנכסים – לא רק מטבעות אלא גם ניירות ערך ונדל"ן – יעברו טוקניזציה ויהיו נגישים בלחיצת כפתור. השינוי הזה ינער את המבנה הקיים: גופים מסורתיים כמו נאמנים או מתווכים יצטרכו להמציא את עצמם מחדש, או פשוט להיעלם מהמפה. זה יפתח אפשרויות אדירות לגופים פיננסיים ולציבור לפעול בצורה רציפה ואלגוריתמית. אבל הכוח הזה מביא איתו גם סיכונים חדשים שדורשים אחריות גדולה יותר מהיזמים ומהמשתמשים עצמם. כדי שכל זה יקרה בצורה בטוחה, גם הרגולציה תהיה חייבת להעלות הילוך ולהתעדכן בקצב הרבה יותר גבוה ממה שהכרנו בעבר".
פרטי התחרות:
תחרות הבלוקצ'יין של מכון ספרא ומרכז הפינטק הישראלי פתוחה להגשת מועמדות עד ל-1 במרץ 2026. אירוע הגמר, בו יציגו הפיינליסטים מול פאנל השופטים הכולל את יוני ארבל, יתקיים ב-30 באפריל 2026 באוניברסיטת תל אביב.
הגשת מועמדות בקישור המצורף >>
מרכז הפינטק הישראלי
למעבר לאתר >>
בשיתוף מרכז הפינטק הישראלי
