מתי ממנה בית המשפט מומחים ברפואה מטעמו?
תביעות רשלנות רפואית יכולות לעורר סוגיות רפואיות מורכבות ביותר, ולעיתים קרובות השופטים, שלרוב נעדרי מומחיות בתחום, יתקשו להבין ולהכריע בהן. לכן הם נוטים למנות מומחים רפואיים מטעמם. מומחים מטעם בית המשפט נהנים מחזקת אובייקטיביות אך בפרקטיקה באופן מעשי, בחלק לא מבוטל של המקרים מומחים מטעם בית המשפט מאמצים את עמדת ההגנה ודוחים את טענות התביעה.
מה עשויות להיות הסיבות לכך?
לדעתי, אחד הגורמים המשמעותיים קשור להבדלי תפיסה ומתודולוגיה. רופאים פועלים כמדענים, ולכן נוטים לעיתים לחפש ודאות גבוהה מאוד לפני קביעה של רשלנות, ולעגן את מסקנותיהם בסטנדרט של ודאות כמעט מלאה. זאת בשונה מהמסגרת המשפטית, שבה די בהסתברות העולה על 51% לכך שהרשלנות גרמה לנזק כדי להגיע להכרעה. גישה זו אף זוכה לתמיכה במחקרים שונים. בנוסף ייתכנו מצבים שבהם רופאים פועלים בתוך מערכת מורכבת של יחסים מקצועיים ומוסדיים שעשויה להשפיע – גם אם בעקיפין – על נקודת המבט שממנה נבחנים מקרים מסוימים.
יש דרך להימנע ממינוי מומחה מטעם בית המשפט?
מניסיון עשיר ורב שנים בתחום, אני יודע שהדרך הטובה ביותר להימנע ממינוי מומחה היא הליכי פישור, גישור, מו"מ ישיר, תחשיבי נזק והצעת פשרה מטעם בית המשפט. מכאן עולה החשיבות לבחור בעורך דין בעל ניסיון וכישורים משפטיים ליטיגטוריים, לצד ידע והכנה רפואית מקיפה ומעמיקה. משרדנו הוא בעל ניסיון במאות רבות של מקרים, שמתוכם הושגו פשרות רבות עם סכומי פיצויים שעולים באופן ממשי, ולעיתים אף במספר מונים, על סכומים שהיו מתקבלים לו בית המשפט היה נאלץ להכריע וליתן פסק דין.
הכותב עומד בראש משרד רשאד סלים חברת עורכי דין - אחד מהבולטים בתחום נזקי הגוף ורשלנות רפואית.
משרד עו"ד רשאד סלים
למעבר לאתר >>
בשיתוף משרד עו"ד רשאד סלים
