עם השנים, מאז מיסודן בחקיקה, תובענות ייצוגיות הפכו לכלי משמעותי בזירה העסקית. בשביל הציבור מדובר באמצעי אכיפה חשוב שמאפשר להתמודד עם פגיעות נקודתיות ומצטברות ומתמרץ אזרחים לעמוד על זכויותיהם. אולם בעבור החברות, במיוחד אלה שפועלות מול ציבור גדול, מדובר באיום כלכלי ותדמיתי, שלא תמיד ברור כיצד להימנע ממנו. אלא שבעיני עו"ד אלון סוקניק, בעל ניסיון של 15 שנה בליטיגציה מסחרית ותובענות ייצוגיות, ההתמקדות בסכומי התביעה מפספסת את העיקר.
"תביעה ייצוגית היא אירוע ניהולי", הוא אומר, "היא מערבת הנהלה, מערכות מידע, שירות לקוחות, מחלקות שיווק ותקשורת פנים ארגונית. ברגע שהיא מוגשת, כל הארגון נכנס למצב של תגובה, אבל נכון יותר להיערך מראש ולאמץ גישה רחבה יותר להתמודדות מושכלת בזירה הזאת".
לדבריו, הטעות הנפוצה ביותר בהקשר הזה היא לחשוב שהבעיה מתחילה עם קבלת כתב התביעה. בפועל, היא מתחילה הרבה קודם – בהליך שיווקי שלא נבחן עד הסוף, בנוהל פנימי שלא עודכן או בתקנון נשכח שאינו תואם את ההתנהלות של החברה. "הרבה פעמים הבעיה אינה מעשה מכוון שהחברה ביצעה, אלא פער בין ההצהרות שלה לבין המציאות בשטח".
עו"ד סוקניק מסביר כי "במקרים רבים חברה מסחרית בינונית–גדולה יכולה למצוא את עצמה בתוך תובענה ייצוגית בגלל 'קצוות' שהארגון לא תמיד רואה. מניסיוני, זה קורה הרבה יותר ממה שמנהלים חושבים. ברגע שהתביעה מוגשת, החברה נדרשת להסביר לא רק מה קרה באירוע של התובע הספציפי, אלא גם איך היא מפקחת על התהליכים שלה".
שחקנים חוזרים ומשחק אסטרטגי
עולם התובענות הייצוגיות אינו אקראי. יש בו שחקנים חוזרים כמו "תובעים סדרתיים" או משרדים שמתמחים באיתור הפרות פוטנציאליות ובהגשת בקשות לאישור תובענות כייצוגיות. "זה תחום משפטי מורכב עם דינמיקה משלו, ויש בו אסטרטגיות דומות, עילות שחוזרות על עצמן ובעיקר שיטות של תובעים לבנות תיק שייראה חזק כבר בשלב הראשוני", מסביר עו"ד סוקניק.
לעתים התביעה מבוססת על אירוע בודד כמו שיחה מוקלטת עם מוקד שירות או מסר פרסומי מסוים, שבעקבותיהם התובע מבצע בדיקה, ומצליח להראות שלא מדובר במשהו נקודתי אלא בתופעה או במדיניות רחבה. "כדי להתמודד עם טענות רוחביות כאלו ביעילות, נדרש ניתוח מדויק כדי להבין מהו היקף החשיפה האמיתי ומה עומק הסיכון", הוא מדגיש.
לאחר שנים במשרדים מהגדולים בישראל, שבהן ליווה תאגידים מובילים בהליכים מורכבים בבתי המשפט תוך התמחות בתובענות ייצוגיות, בחר עו"ד סוקניק להקים משרד עצמאי. המטרה היתה לשלב ניסיון עמוק בליטיגציה מסחרית עם ליווי קרוב ואישי יותר. "העבודה שלי עם חברות אינה מתחילה בתשובה לבקשה לאישור התובענה, אלא הרבה לפניה, בניהול סיכונים מוקדם וזיהוי נקודות תורפה שעלולות להפוך לתביעות ייצוגיות".
בהקשר הזה הוא מאמין כי הניסיון שצבר בייצוג נתבעים גדולים, לצד חשיפה להליכי ייזום ובניית תביעה ייצוגית גם מהצד של התובעים, מאפשר לו לקרוא את המפה הזאת בצורה מושכלת. רוב משרדי עורכי הדין בתחום מתמקדים בעיקר בייצוג צד מסוים – נתבעים או תובעים. "לעומת זאת, כשמכירים את שני צדי המתרס, יודעים לזהות לאן הדברים עלולים להתפתח ואיך לנהל את התהליך בצורה יעילה", מוסיף עו"ד סוקניק.
לדבריו, אחת הטעויות הנפוצות שחברות עושות בתהליך הזה מתרחשת בשלב המשא ומתן. "הרבה פעמים יש לחברה עורך דין קבוע שמטפל בעניינים משפטיים ומעבירים אליו את התביעה", אומר עו"ד סוקניק, ומדגיש כי כתוצאה מכך יש עורכי דין שמנסים לטפל בתביעה ייצוגית בלי להבין את התחום. "כך הם עלולים לעשות טעויות במשא ומתן או לחשוף מידע שרק מחזק את טענות התובעים", הוא מבהיר.
"מידע הוא נכס אבל גם אחריות"
עו"ד סוקניק מסביר כי תחום הגנת הפרטיות הפך בשנים האחרונות לזירה משפטית מרכזית. זאת מכיוון שכיום כמעט כל חברה מחזיקה במאגרי מידע על אנשים, לרבות פרטי התקשרות, נתוני רכישה, מידע פיננסי ולעתים גם מידע רגיש יותר. במקביל הרגולציה מתרחבת והמודעות הציבורית לחשיבות הפרטיות גוברת.
"בעידן הדיגיטלי מידע הוא נכס אבל גם אחריות", אומר עו"ד סוקניק, "זה אומר שהיום לא מספיק לפרסם מדיניות פרטיות באתר, וצריך גם לוודא שההתנהלות בפועל תואמת את ההצהרות: מי רשאי לגשת למידע, איך הוא נשמר, למי הוא מועבר וכיצד מגיבים לאירועי אבטחה".
בין היתר, אירועי סייבר וזליגות מידע נהפכו בשנים האחרונות לבסיס לתובענות ייצוגיות. גם אם מקור האירוע חיצוני, הארגון נבחן בשאלה אם הוא פעל באופן סביר כדי להגן על המידע. "בתי המשפט בוחנים לא רק את עצם ההפרה, אלא גם את רמת המוכנות ואת התגובה שהיתה בזמן אמת", הוא מספר.
עו"ד סוקניק סבור שהיקף התובענות הייצוגיות בתחום הפרטיות צפוי לגדול, "בפרט לאור הרחבת השימוש וההטמעה של יישומי בינה מלאכותית בקרב חברות מסחריות ועיבוד מידע אישי בהיקף ניכר", הוא מסביר.
אתגרים לצד הזדמנויות
התמודדות עם תובענה ייצוגית היא ללא ספק הליך מורכב שכולל אינספור מסמכים, חקירות ודיונים עקרוניים. הליך כזה עלול להימשך שנים ולהכביד על הנהלת החברה, אך בעיני עו"ד סוקניק, לעתים הוא גם עשוי לשמש כמנוף לשינוי. "יש מקרים שבהם ההליך המשפטי חושף חולשות ארגוניות בתהליכי עבודה, בבקרות או בניהול הסיכונים", הוא אומר, "לכן ארגון שמנצל את ההזדמנות לבצע תיקון עומק יוצא מחוזק. מי שמתייחס לזה רק כבעיה משפטית מפספס את ההיבט הניהולי שחשוב להתייחס אליו".
לדבריו, ניהול סיכונים צריך להיות חלק מהתרבות הארגונית: בדק בית תקופתי, התאמת נהלים לרגולציה, בחינת מצגים שיווקיים ובקרה על מוקדי שירות – כל אלה אינם רק אמצעי הגנה משפטי, אלא כלי ניהולי. "התובענות הייצוגיות מן הסתם לא ייעלמו", הוא מסכם, "השאלה היא האם אתה כמנהל מחכה ליום שבו תוגש תביעה או שאתה בונה מנגנון שמקטין את הסיכוי שהיא תגיע וגם מאפשר להתמודד איתה בצורה חכמה".
עו"ד אלון סוקניק
למעבר לאתר >>
לפנייה במייל >>
בשיתוף עו"ד אלון סוקניק
