בדין הישראלי יש מקרים שבהם אין אכיפה יעילה של הפרות, כמו במקרה של נזק פרטני נמוך, עלויות משפט גבוהות, פערי מידע בין חברות גדולות לפרט וחסמי גישה לערכאות. הנזק לפרט נמוך יחסית, אך ברמה החברתית הוא גדול ועלול להוביל לפגיעה בזכויות ולבעיות מוסדיות. לכך קיים הליך מיוחד - תובענה ייצוגית, שמאפשרת להגיש תביעה בשם קבוצה.
"לאחרונה נעשה ניסיון להגדיל את האפשרות להגיש תובענות ייצוגיות גם כאשר הנזק האישי גבוה, כמו בתביעות נזקי גוף", אומרים במשרד עו"ד נשיץ ברנדס אמיר, העוסק בייצוג חברות נתבעות במגוון תחומים.
במשרד עו"ד נשיץ ברנדס אמיר מחלקות משפטיות מגוונות - החל במחלקה מסחרית שמלווה חברות בהקמה, בהנפקה, במיזוגים וברכישות, דרך מחלקות ליטיגציה, נדל"ן, דיני עבודה, פרטיות, בינה מלאכותית, קניין רוחני ותחרות, וכלה בהייטק, סייבר, דיפנסטק, גישורים ובוררויות.
בתובענות הייצוגיות יש חשיבות לשיתוף פעולה בין המחלקות, שמייחד את המשרד. למשל, בתביעה ייצוגית בגין הפרת חובות מתחום הפרטיות, משלוח הודעות ספאם או בתחום הביטוח, משולבות מספר מחלקות המתמחות בתחומי המשפט השונים.
תביעות ייצוגיות: הסיכונים לנתבעים
"היתרונות לתובעים בתביעה ייצוגית ברורים – סעד הולם לנפגעים מנזקים קטנים, הרתעה מפני הפרות חוק וחלוקת סיכונים ועלויות, כשהתובע והמייצגים זוכים לגמול ושכר טרחה נאה על המאמץ והסיכון", מסביר עו"ד יואב רזין, ראש מחלקת ליטיגציה מסחרית, שמתריע כי לחברות הנתבעות מדובר בסיכון ממשי. "היתרונות להגשת תביעה ייצוגית יוצרים מוטיבציה גבוהה להגיש תביעות סרק, או תשלום פיצויים מופרזים שמאיימים לגרום לקריסת עסקים שלמים", הוא מדגיש, "יש גם 'בעיית הנציג' – מצב שבו האינטרסים של התובע ועורך הדין שלו מתנגשים באינטרסים של כל הקבוצה, מה שמוביל להסדרי פשרה, שפוגעים גם בציבור".
עו"ד עטר, ראש מחלקת ביטוח, נזיקין וספורט, מציין מקרה שבו ייצג המשרד חברה גדולה בתחום הדשנים במפרץ חיפה, שהוגשה נגדה תביעה ייצוגית בסך 13 מיליארד שקל, על ידי ארבעה תושבים שטענו לפגיעה באוטונומיה של גופם, מחשש למחלות נשימה וסרטן עקב זיהום אוויר. "הודות להליך משפטי ממושך שכלל עדויות מומחים מהארץ ומחו"ל, הוכיחו עורכי הדין של משרדנו שאין עודף תחלואה באזור בהשוואה למקומות אחרים, ובית המשפט דחה את הבקשה לתביעה ייצוגית והטיל על התובעים הוצאות משפט בסך מיליון שקל", מספר עו"ד עטר.
דחיית הבקשה אינה מקרית. "התוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות (תשס"ו-2006) מונה רשימה סגורה של עילות להגשת תביעה ייצוגית - צרכניות מחוק הגנת הצרכן, בנקאיות נגד תאגידים, מפגעים סביבתיים וגבייה שלא כדין", מסביר עו"ד ירון רוסמן, שותף בכיר במחלקת הליטיגציה המסחרית.
במקרה נוסף בתחום הבנקאות - לקוחות של בנק הגישו נגדו תביעה ייצוגית כי מסמכי ההתקשרות לא התייחסו למצב שבו לקוח בחשבון משותף הופך לחסר כשרות משפטית. הבנק מנע מהשותף הכשיר לרוקן את החשבון להעברה, והתובעים טענו לנזק. "ההליך נמשך שנים, ולבסוף בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה לתביעה הייצוגית. המפקח על הבנקים תמך בעמדת הבנק, והערעור בבית המשפט העליון נדחה", מסבירים עוה"ד רוסמן ואסף רצון, "יש חשיבות עצומה למומחיות בתחום הליטיגציה והבנקאות שהובילה כאן להצלחה בתיק".
פתרונות והגנות לחברות הנתבעות
חוק התובענות הייצוגיות מציע לחברות הנתבעות כמה דרכי מילוט. "הראשונה היא דחיית הבקשה לאישור על הסף או לגופה, במקרים חריגים", מסביר עו"ד רזין, "אפשרויות נוספות הן הסדר פשרה שמקבל פרסום, מתקבלת התייחסות היועץ המשפטי, או הסתלקות מתוגמלת של התובע הכוללת פיצוי נמוך יותר, ללא מחויבות ציבורית. בכל המקרים יש פיקוח שיפוטי מוגבר להגנת הקבוצה ואישור בית המשפט".
דוגמה לכך, שאותה משתף עו"ד רוסמן, היא ייצוג קבוצת מועדוני זאפה בתביעה ייצוגית על הופעות שבוטלו בעקבות משבר הקורונה. "בית המשפט אישר הסדר פשרה, שבמסגרתו הוצעו שתי אפשרויות פיצוי: שובר בשווי 150% מערך ההזמנה המקורית, או זיכוי כספי מלא ששולם על פני תקופה של עד שלוש שנים. כך זכה הציבור לפיצוי הולם, וזאפה יכולה היתה להמשיך לפעול".
לפי עו"ד עטר, כאשר תביעה ייצוגית כוללת מספר נתבעים, חשוב מאוד לשתף פעולה בניהול ההליך - לפני שמחלוקות פנימיות פוגעות במאמץ המשותף. "פעמים רבות אנו מצליחים לבנות מתווה דיוני משותף, בטרם תחלנה מחלוקות בין הנתבעות עצמן", הוא מוסיף, "במקרים אלה יש חשיבות נוספת למומחיות של עורכי הדין בתחום הספציפי – בין אם צרכנות, ביטוח, סביבה או תעופה".
אתגר עכשווי הוא פניות מוקדמות מנציגי תובעים לפני הגשת תביעה ייצוגית. "מדובר בייעוץ בתהליך רגיש שאינו מוסדר בחוק, וכדאי להתייעץ באיזה אופן להשיב לפנייה, מה משמעות התשובה אם תוגש תביעה, ומה ההשלכות של הגעה להסדר מוקדם עם התובע הפוטנציאלי טרם הגשת הבקשה לאישור תובענה ייצוגית", מסביר עו"ד רצון, שותף במחלקת הליטיגציה המסחרית.
"תחום התובענות הייצוגיות הוא תחום ייחודי, המצריך הבנה וניסיון רב בשביל שניתן יהיה לזהות מתי יש ממש בתובענה ייצוגית, מתי היא נעדרת כל בסיס, מתי יש להילחם עד הסוף ומתי להתפשר או לחתור להסתלקות מתוגמלת. בחירת דרך ניהול התיק בשילוב ההתמחויות המגוונות של המשרד מגדילות את הסיכוי להשיג תוצאות טובות ולהפחית עלויות לחברות הנתבעות", מסכם עו"ד רזין.
עו"ד רזין הוא ראש מחלקת ליטיגציה מסחרית. במסגרת הטיפול בתובענות ייצוגיות ייצג עו"ד רזין גופים גדולים, ובהם חברת כאל, אפליקציית יאנגו ותאגיד מי אביבים.
עו"ד עטר הוא ראש מחלקת ביטוח, נזיקין וספורט ומשמש כבורר במוסד השיפוט הבינלאומי CAS. בנוסף, הוא מייצג חברות ביטוח וחברות מסחריות הנתבעות בתביעות ייצוגיות העוסקות בנזקי גוף, איכות הסביבה ודיני ביטוח, ובהן תביעות שהוגשו בעניין נחל הקישון, אסונות גשר המכביה, הר מירון והשריפה בכרמל.
עו"ד רוסמן הוא שותף בכיר במחלקת הליטיגציה המסחרית, שמתמחה בסכסוכים מסחריים ובתביעות ייצוגיות בתחומי הבנקאות, הפיננסים, התיירות והצרכנות.
עו"ד רצון הוא שותף במחלקת הליטיגציה המסחרית, שמתמחה בתביעות צרכניות בתחום המזון ותוספי תזונה, תעופה ושירותי תיירות, בנקאות, דיני עבודה ובריאות.
משרד עורכי הדין נשיץ ברנדס אמיר
לפנייה לעו"ד יואב רזין >>
לפנייה לעו"ד גיל עטר >>
לפנייה לעו"ד ירון רוסמן >>
לפנייה לעו"ד אסף רצון >>
בשיתוף משרד עורכי הדין נשיץ ברנדס אמיר
