עו"ד עדי אבוטבול הייתה מתמחה צעירה ומבטיחה בפרקליטות, כזאת שמטפלת בתיקי פשיעה חמורה ורואה את הצדדים האפלים ביותר של החברה הישראלית. אולם דווקא כשהגיעה לנהל מערכה אישית – הליך הגירושין הפרטי שלה – היא גילתה שהסנדלר לא רק הולך יחף, אלא גם משלם על כך מחיר כבד.
"עורך הדין שייצג אותי אז חזר ואמר לי משפט אחד: 'תחשבי על החופש, את צעירה, כל החיים לפנייך'", היא נזכרת, "הייתי אז רק בתחילת הדרך, עובדת במגזר הציבורי, והוא שכנע אותי לחתום. בדיעבד, זה היה הסכם גירושין מקפח בצורה קיצונית. שילמתי שם מה שאני מכנה היום 'שכר לימוד', סכום עתק שנגבה ממני לא בכסף, אלא בזכויות שוויתרתי עליהן רק כי הייעוץ המשפטי שקיבלתי היה ממוקד בלסגור מהר במקום בלסגור נכון".
החוויה הזאת, בשילוב זיכרון ילדות צורב סביב ירושה משפחתית לאחר מות אביה כשהייתה בת 10, גרמו לה לחשב מסלול מחדש. היא עזבה את הדרמות של המשפט הפלילי והחליטה להקדיש את הקריירה לדיני משפחה וירושה, מתוך תפיסה שעורך דין בתחום הזה אינו רק משפטן, אלא מנהל סיכונים שאמור למנוע את ההסתבכות הבאה.
הגישה שלה הפוכה לחלוטין מזאת שחוותה. היא לא תיתן ללקוח לחתום על "הסכם בכל מחיר", ומצד שני, היא מזהירה מפני מאבקי אגו מיותרים. "הכלל שלי הוא לייצב, להבהיר ולכוון, ולא לדחוף אדם להליך משפטי שהוא לא מסוגל להתמודד איתו", אומרת עו"ד אבוטבול.
עו"ד אבוטבול פוגשת זוגות ברגעים הרגישים ביותר. בין אם מדובר בסכסוכי גירושין מורכבים הכוללים ניכור הורי קשה, ובין אם במשא ומתן מהיר ויעיל. המטרה שלה היא תמיד אחת: להוציא את הרגש מהמשוואה המשפטית ולנהל את האירוע בקור רוח, כשהילדים במרכז.
איך מנהלים את הקו הדק שבין מו"מ לפשרה לבין מלחמת התשה בבית המשפט?
"אני תמיד אומרת ללקוחות שלי שאני לא מנהלת משא ומתן מאגו. אלה לא החיים שלי, זה החיים שלכם. יש לקוחות שאני אומרת להם ביושר – אתם לא בנויים לחקירה נגדית בבית משפט, ועדיף לכם להגיע להסכם גם אם הוא לא מושלם, מאשר להתפרק על הדוכן. מצד שני, אם אני מזהה שהצד השני מנסה לנצל חולשה, או כשמדובר בניכור הורי, אנחנו נלך עד הסוף".
לדבריה, בסכסוכי גירושים המערכת המשפטית חייבת לראות את טובת הילד. "לאחרונה ניהלתי משא ומתן מול צד שני סרבן. לאחר שבוע של דיונים אינטנסיביים הצלחנו להוריד להבות, שמנו את הילדים במרכז – וחתמנו. זה סיפוק אדיר לראות זוג מסיים הליך גירושים בחודשיים במקום בשנתיים של מלחמות התשה".
להיזהר מאשליות מסוכנות
דיני המשפחה עוסקים גם בדור הבא, במיוחד בתכנון עיזבון. נדמה שהיום, בעידן הרשתות החברתיות והבינה המלאכותית, כל אחד יכול להוריד "הסכם מדף" או צוואה מהרשת ולסגור עניין. עו"ד אבוטבול מזהירה כי מדובר באשליה מסוכנת.
איפה הם טועים?
"אנשים חושבים שאם הניסוח נראה משפטי, הוא תקף. הם לא מבינים שחיסרון של ניואנס, אפילו הקטן ביותר, יכול להוביל לפסילה של מסמך שלם. הגיעה אליי לאחרונה משפחה, ארבעה אחים בשנות ה-60 וה-70 לחייהם. ההורים שלהם, אנשים מסודרים, ערכו צוואה הדדית אצל עורך דין למקרקעין. הצוואה קבעה שכשאחד מבני הזוג נפטר, הרכוש עובר לשני".
עד כאן הכל נראה תקין
"נכון, כשהאב הלך לעולמו, הכל עבר לאם. אבל כשהאמא נפטרה התגלה הבור: הצוואה לא כללה הוראה מה קורה ביום שבו שני ההורים אינם. הרשם פסל את הצוואה והעביר את המשפחה לחלוקה לפי 'ירושה על פי דין'".
ומה הבעיה בזה?
"במקרה הזה המשמעות הייתה קשה. לאותם ארבעה אחים היו שני אחים נוספים שהיו בנתק מוחלט מהמשפחה במשך 40 שנה. בגלל הטעות הטכנית הזו, הירושה התחלקה שווה בשווה בין כולם, בניגוד גמור לרצון המת".
אז מהו הכשל המרכזי שאנשים לא מבינים לגבי צוואה הדדית?
"צוואה הדדית היא הדבר הנכון לעשות, אבל יש כשל בחוסר ההבנה של המנגנון. צוואה הדדית נועדה לשריין את רצון בני הזוג ולמנוע מניפולציות עתידיות. היא קובעת 'אני מוריש לך, את מורישה לי, והאחרון דואג לילדים'. היתרון הקריטי שלה הוא ההגנה מפני 'פרק ב''. תחשוב על אדם שמתאלמן, מתחתן בשנית ולא ערך צוואה הדדית. בן הזוג החדש יורש אותו אוטומטית, והילדים מהנישואים הראשונים עלולים למצוא את עצמם מנושלים מרכוש שנצבר במשך עשרות שנים. צוואה הדדית נועלת את האופציה הזאת ומבטיחה שהרכוש יישאר במשפחה".
עו"ד אבוטבול מסבירה כי מסמך נוסף שכולנו חייבים להכיר הוא "ייפוי כוח מתמשך", שנהפך לחשוב כמו צוואה. "זאת תעודת הביטוח היחידה שמשאירה את השליטה בידיים שלך כשאתה עוד בחיים", מסבירה עו"ד אבוטבול, "בעוד שצוואה מטפלת במה קורה לאחר המוות, ייפוי כוח מתמשך מטפל בחיים עצמם, ברגעים שבהם האדם הופך לסיעודי או דמנטי".
עד כמה ייפוי כוח מתמשך חשוב?
"אדגים לך את זה מהמשפחה שלי. סבא וסבתא שלי סירבו לחתום על המסמך הזה. כשסבא שלי איבד את הכשירות והיינו צריכים לקבל החלטות קריטיות כמו איפה לאשפז אותו ואיך לשלם למטפל – מצאנו את עצמנו משותקים. בלי ייפוי כוח, הבנקים ומוסדות הרפואה סוגרים בפניך את הדלת. נאלצנו לפנות להליך של מינוי אפוטרופוס בבית משפט".
בעוד שייפוי כוח מתמשך הוא מסמך שנכנס לתוקף תוך ימים בודדים, מינוי אפוטרופוס הוא הליך בירוקרטי ממושך, שלעיתים כרוך בהשפלה. "ייפוי כוח מתמשך היה משאיר את ההחלטות בתוך המשפחה, בדיוק כפי שסבא שלי היה רוצה", מסבירה עו"ד אבוטבול.
את בעצם מתארת מצב שבו החוק היבש לפעמים מנוגד לאינטואיציה האנושית.
"בדיוק. התפקיד שלי הוא לגשר על הפער הזה. כשאני עורכת ייפוי כוח מתמשך, אני יורדת לרזולוציות הקטנות ביותר: האם אתה רוצה מטפל זר בבית או מוסד, והאם לתת מתנות לנכדים בחגים גם כשלא תהיי צלולה? לאחרונה ערכתי מסמך כזה ללקוחה שאמרה לי בפירוש: 'אני לא סומכת על הילדים שלי, אני רוצה מישהו אחר שיקבל את ההחלטות'. זה הכוח של המסמך הזה – אתה בוחר את האנשים, אתה קובע את הכללים.
"כל מי שעובר גיל 18 צריך לעשות את זה, במיוחד במדינה עם מציאות ביטחונית כמו שלנו. אל תשאירו לילדים דילמות ובירוקרטיה כשהם אמורים להיות באבל. תנו להם כלים לפעול, ולכם שקט נפשי".
עו"ד עדי אבוטבול
למעבר לאתר >>
לפנייה במייל >>
בשיתוף עו"ד עדי אבוטבול
