עד כמה ה-AI נמצא בשימוש בתחום הקניין הרוחני?
כמו בכל תחום, יותר ויותר ממציאים, חברות ועורכי פטנטים עושים שימוש בכלים מבוססי AI לצורך ניסוח, ניתוח ומחקר. לצד הפוטנציאל האדיר, קיימים גם סיכונים משמעותיים שחייבים להיות מודעים אליהם.
מה הסכנות שבשימוש ב-AI בתחום הזה?
כשמשתמשים במערכות AI מסחריות יש לזכור שהמידע מוזן לשרתים חיצוניים. אם מדובר ברעיונות חדשים או בטיוטות לבקשות פטנט, עצם החשיפה עלולה לפגוע בדרישת החידוש שהינה אחת הדרישות המרכזיות לקבלת פטנט. הדרך הנכונה להתמודד עם סיכון זה היא שימוש בכלים מאובטחים פנימיים והימנעות מחשיפת מלוא פרטי האמצאה. נושא נוסף הוא שאלת הבעלות והיצירה. פטנטים ניתנים לממציא אנושי בלבד, ולכן כאשר חלק מהטקסט, השרטוטים או הקוד נוצרים באמצעות בינה מלאכותית עולה השאלה מי באמת נחשב לממציא. ברוב המערכות המשפטיות AI אינו מוכר כממציא, והסתמכות יתר על הכלי עלולה לערער את תוקף הפטנט. כדי להימנע מכך יש להבהיר שה-AI הוא כלי עזר בלבד, בעוד האמצאה והניסוח מיוחסים לאדם.
מערכות בינה מלאכותית מסוגלות לנסח טקסטים משכנעים, אך לא בהכרח נכונים וכאלה שאינם בהכרח עומדים בדרישות המשפטיות הקפדניות של דיני הפטנטים. ניסוח לא מדויק של תביעה יכול לצמצם מאוד את ההגנה ואף להוביל לפסילתה. לכן כל טיוטה שמופקת באמצעות AI חייבת לעבור עריכה ובדיקה על ידי עורך פטנטים מוסמך.
כיצד ניתן להיזהר?
בינה מלאכותית יכולה לשמש כלי רב עוצמה לייעול התהליכים, אך היא אינה תחליף לשיקול הדעת האנושי ולא למומחיות המשפטית הנדרשת בתחום כה מורכב. השימוש הנכון הוא לראות ב-AI כלי עזר בלבד, תוך הקפדה על פיקוח ובקרה מקצועית של עורך פטנטים מקצועי.
הכותב הינו דוקטור לכימיה, עורך פטנטים ושותף מייסד בפירמת הקניין הרוחני זליגסון גבריאלי בן שפרוט, מקבוצת זליגסון גבריאלי
חברת זליגסון גבריאלי בן שפרוט
למעבר לאתר >>
בשיתוף חברת זליגסון גבריאלי בן שפרוט
