אילו גורמים מביאים לתחושת בדידות בקרב קשישים?
בפרישה לגמלאות לא רק עוזבים סביבה מוכרת, אלא גם מאבדים את הקשרים האישיים שנוצרו במהלך השנים. בבת אחת הפורשים מאבדים את ערכם המקצועי, הילדים כבר הקימו משפחות משלהם, השכנים התחלפו, קשרים חברתיים אובדים והתקשורת עם בן הזוג/בת זוג עלולה להשתנות. לעיתים עלולות להופיע מגבלות בריאותיות שעשויות להקשות על הניידות או התקשורת.
מהן השפעותיה של הבדידות על בני הגיל השלישי?
החברותא מספקת לנו ריגושים ומסייעת לנטרל את הבדידות. תחושת הבדידות יכולה להשפיע לרעה על הבריאות הפיזית והנפשית, על היכולות הקוגניטיביות ואפילו על תוחלת החיים. פתאום יש המון זמן, אין מטלות שממלאות את היום, אין עם מי לדבר. עם זאת, יש לחדד: יש אנשים שיכולים להיות לבד מבחינה פיזית מכורח הנסיבות או מבחירה, מבלי להתמודד עם תחושות אלו. הם מרגישים נוח להיות לבד, לפחות חלק מהזמן.
מה אפשר לעשות על מנת להתמודד עם הבדידות?
פיתוח קשרים חברתיים והיכרויות חדשות יכולים לסייע. כל אחד צריך לשאול את עצמו מה יתאים לו. האפשרויות רבות ומגוונות: ניתן ליזום מפגשים קבועים עם חברים/משפחה, מפגשים קבועים עם הנכדים – פרונטליים או בזום, להצטרף לחוג או למפגשי העשרה, ערבי שירה, מועדון סרטים, הרצאות, מועדון כושר, טיולים או מפגשים אחרים המיועדים לגיל השלישי, להתנדב במסגרות חינוכיות, בעמותות ועוד. ייעוץ גרונטולוגי יכול לסייע לבני הגיל השלישי למצוא את האפיק היעיל להפגת בדידות באופן שמותאם לכל אחד.
איך ניתן לשמור על קשרים חברתיים בגיל השלישי?
אחת הדרכים הקלות והנגישות היא לסגל את ההרגל לנהל שיחה קצרה עם מכר כלשהו מדי יום. זו יכולה להיות גם התכתבות בהודעות. המטרה היא לשמור על תחושת השייכות והקשרים הקיימים.
הכותבת הינה יועצת גרונטולוגית ומטפלת ברפואה משלימה.
שרית אוהב־ציון
למעבר לאתר >>
בשיתוף שרית אוהב-ציון
