מה חשוב להבין בנוגע לרכוש משותף של בני הזוג?
הכלל הבסיסי בחוק בישראל הוא שמה שנצבר במהלך החיים המשותפים – גם אם רשום רק על אחד הצדדים – נחשב לרכוש משותף. זה כולל דירות, רכבים, פנסיות, ולעתים גם עסקים. כאן נכנסות מורכבויות: מה עם דירה שקיבל אחד מבני הזוג בירושה? האם נכסים שנצברו לפני הנישואין נכללים? התשובה משתנה מתיק לתיק – והכרעה שגויה עלולה לגרום להפסדים כבדים.
האם תשלומי המזונות משולמים תמיד על ידי האב?
בתי המשפט בוחנים את צורכי הילדים לצד רמת ההכנסה של שני ההורים, זמני השהות וחלוקת האחריות ההורית. במקרים מסוימים, האב ישלם את רוב הסכום. במקרים אחרים, יש חלוקה שוויונית או אפילו חיוב הדדי. חשוב להציג תמונה כלכלית מלאה ולא לפעול לפי שמועות או עצות מחברים.
מזונות אישה: מתי הם רלוונטיים?
בניגוד לתפיסה הרווחת, לא כל אישה זכאית אוטומטית למזונות אישה. הפסיקה בישראל מכירה בכך רק כל עוד בני הזוג נשואים בפועל (לפני סידור הגט), וגם אז – התנאים משתנים לפי אורך הנישואין, תפקידי הצדדים וגיל הילדים.
מה לגבי זכויות נסתרות - פנסיה, תגמולים והטבות?
גם פנסיות עתידיות, קופות גמל, מניות בחברות ותגמולים בעבודה נחשבים חלק מהמאזן. אם לא תבקשו את חלקכם, הוא לא יחולק. המשמעות היא שגם מי שלא עבד מחוץ לבית לאורך השנים זכאי לחלוקה שוויונית של הזכויות הפיננסיות, כולל מה שהצטבר "ביום שאחרי".
יש פער אדיר בין מה שמגיע לכם לפי החוק לבין מה שיקרה בפועל אם לא תפעלו. אני ממליצה להתייעץ עם עורך דין שמתמחה בתחום דיני המשפחה, להבין מה מגיע לכם ומה פחות, ולקבל החלטה מושכלת על מה שווה להילחם ועל מה פחות.
הכותבת הינה עורכת דין, מומחית לדיני משפחה, מגשרת ונוטריונית, בעלת תואר שני במשפטים ופעילה בגופים ציבוריים ובלשכת עורכי הדין בישראל.
עו"ד גילה עיני
למעבר לאתר >>
בשיתוף עו"ד גילה עיני
