ניתוחי קטרקט הם כיום הניתוחים השכיחים ביותר ברפואה במדינות המערב וגם בישראל. הניתוחים נעשים לתיקון מצב של עכירות העדשה הקרוי 'קטרקט', שמתפתח עם העלייה בגיל ובעקבות חשיפות סביבתיות שונות, ומלווה בירידה הדרגתית בראייה, לעתים עד כדי עיוורון.
בשנים האחרונות מתועדת בעולם עלייה בהיקף ניתוחי הקטרקט, בין השאר על רקע מגמת הזדקנות האוכלוסייה. לפי מחקרים, לאחרונה מבוצעים ברחבי העולם מעל ל-26 מיליון ניתוחי קטרקט בכל שנה. לצד ביקוש גובר, התקדמות טכנולוגית ומיומנויות כירורגיות חדשות ברפואת העין, סוללות את הדרך לניתוחי קטרקט בטוחים ומוצלחים יותר.
שינוי דרמטי במיוחד בניתוחי הקטרקט הוא בסוג העדשות המלאכותיות המושתלות בעיניים להחלפת העדשות העכורות. "כיום נהוג להשתמש בעדשות סיליקון שקופות ונקיות, וברוב המכריע של המקרים ניתוח הקטרקט נדרש רק פעם בחיים וללא צורך בתיקונים נוספים", מסביר ד"ר אפרים ברקו, רופא עיניים, מומחה קטרקט ומומחה רשתית, מנהל שירות הרשתית במחלקת עיניים במרכז הרפואי קפלן ורופא עיניים במודיעין.
לדבריו, "יש עדשות מתקדמות במיוחד המאפשרות לא רק טיפול בבעיית העכירות, אלא גם להוסיף מספר לעדשה כדי לחדד את הראייה ולהפסיק את השימוש במשקפיים, אפילו למטופלים שנהגו להרכיב משקפיים במשך שנים ארוכות".
ניתוח קטרקט נדרש ברוב המוחלט של המקרים רק פעם בחיים. אמנם עם העלייה בגיל המספרים בעדשות העיניים נוטים לגדול, אך ד"ר ברקו מסביר כי, "בגיל המבוגר לרוב יש קבעון בתשבורת העין (רפרקציה), שזו הדרך שבה העין מכופפת את קרני האור כדי למקד אותן על הרשתית, וכך מאפשרת ראייה ברורה. לכן שינויים מינוריים בקרנית לרוב לא מייצרים שינויים משמעותיים במספר".
את ההתמקצעות בתחום עשה ד"ר ברקו בקנדה בתוכנית תת התמחות בניתוחי קטרקט ורשתית, לאחר שהשלים לימודי רפואה בהצטיינות באוניברסיטת תל אביב וההתמחות בהצטיינות ברפואת העיניים בקפלן.
מעבר חלק בין אזורי הראייה
בפעילותה, עדשת העין שוברת את קרני האור החודרות לעין לפני הגעתן לקולטנים ברשתית והעברת אות הראייה למוח. בניתוחי קטרקט, לאחר הסרת העדשה העכורה, העדשות המלאכותיות שמושתלות בניתוחים אלה, מצריכות התייחסות לראיית המטופלים לטווחים שונים. יש מטופלים מסוימים להם ניתן להציע כיום עדשות מושתלות מולטיפוקליות, הכוללות אזורי ראייה לטווחים שונים. "עדשות אלה נחשבות מתקדמות יותר, אך הן לא מתאימות לכלל המטופלים", מדגיש ד"ר ברקו.
טכנולוגיות המולטיפוקל מאפשרות כיום מעבר חלק יותר בין אזורי הראייה השונים שבתוך העדשה המושתלת. "הטכנולוגיה משתפרת כל הזמן, אך חשוב להבין שלא מדובר בעדשות מושלמות, ולמרות שחלוקת האור בין הטווחים השונים של הראייה משתפרת כל הזמן, עדיין מיעוט מהמטופלים סובלים מהפרעות אופטיות קלות".
בנוסף מוצעות כיום לחלק מהמטופלים גם עדשות טוריות להשתלה בניתוחי קטרקט, המאפשרות לתקן הפרעות ראייה כתוצאה מצילינדר (אסטיגמציה). מצבים אלה נדרשים כשצורת קרנית העין אינה כדורית, אלא אליפטית או חרוטית, מה שעלול להוביל לטשטוש ועקמומיות הראייה. עדשות טוריות מתקנות את העקמומיות באמצעות מבנה צירי (אקסיס) ומיישרות את קרני האור החודרות לעין, באופן שמאפשר גם הסרת משקפיים עם צילינדר.
עם זאת, עבור כ-30% מהמטופלים מבנה העין אינו מאפשר כיום התאמת עדשות מולטיפוקליות. כך למשל במצבים של התפתחות ניוון מקולרי בגיל המבוגר המוביל לפגיעה מחמירה בראייה המרכזית.
האם יש פתרון עבור מטופלים אלה?
"למטופלים אלה ניתן להתאים עדשות מונופוקליות המכוונות לטווח מסוים, כאשר בשנים האחרונות שוכללו גם עדשות אלה. איכות הראייה שמתקבלת בעדשות המונופוקליות המכוונות לטווח אחד היא עדיין הטובה ביותר. בחלק מהמקרים ניתן להתאים בעין אחת עדשה מונופוקלית לתיקון הראייה לטווח רחוק, ובעיין השנייה להתאים עדשה מונופוקלית לטווח קרוב, וכך לאפשר למטופל ראייה טובה בשני טווחי הראייה", מסביר ד"ר ברקו.
בחירת סוג העדשה מצריך מיומנות גבוהה מצד רופאי העיניים. "יש לכוון את המטופלים לפי מבנה העיניים והצרכים של כל מטופל ומטופלת. יש מטופלים שירצו לשים דגש על הראייה מרחוק בנהיגה ויש כאלו שחשובה להם יותר הראייה מקרוב, או מי שנדרשים לראייה טובה בעיקר לטווח בינוני בעבודה מול מחשב", מבהיר ד"ר ברקו.
רואים רחוק
עדשות עתידניות מצויות כבר בשלבי פיתוח. הן שואפות לאפשר תנועה של העדשה המושתלת בתוך העין, כך שייגרם מעבר טבעי יותר בין טווחי הראייה. בנוסף, מפותחות לאחרונה שיטות מיוחדות לחרוץ את העדשה כבר לאחר שהושתלה בתוך העין, כדי לאפשר ראייה לטווחים שונים – באופן שעשוי לאפשר בעתיד דרגת דיוק גבוהה במיוחד של העדשות המושתלות.
בשנים האחרונות פותחו שיטות מתקדמות יותר גם למדידות הביומטריות הנדרשות לצורך התאמת העדשות שיושתלו בניתוחי הקטרקט, לפי האנטומיה הספציפית של העיניים. "רמת הדיוק של המדידות שלנו משתפרת כתוצאה ממכשור מתקדם, וכך גם היכולת הסטטיסטית לניבוי סוג העדשה המועדף לכל מטופל ומטופלת. כיום מידת הדיוק כמעט משתווה לראייה האבסולוטית בעיניים הרגילות", אומר ד"ר ברקו.
השוק מזנק ומשנה חיים
ניתוחי קטרקט הם ניתוחים אמבולטוריים, כלומר אינם דחופים ולא מצריכים אשפוז. הם מבוצעים בכל פעם לעין אחת, נמשכים כ-30-20 דקות בלבד ואינם מצריכים צום או בדיקות דם מיוחדות מקדימות. הניתוחים נעשים בהרדמה מקומית באמצעות טיפות עיניים בלבד, כשהמטופלים משוחררים לביתם לרוב כרבע שעה בלבד לאחר הניתוח. כיום נדרשת ברוב המקרים המתנה של בין שבועיים לחודש לניתוח בעין השנייה, בהתאם למצב העין וקצב ההחלמה.
החידושים הטכנולוגיים בניתוחי קטרקט צפויים להוביל לגידול בשוק העדשות המושתלות. לפי אחת ההערכות, שוק עדשות הפרימיום התוך עיניות המוערך נכון לשנת 2023 בהיקף של כ-4.6 מיליארד דולר, צפוי לזנק במעל ל-40% ל-6.5 מיליארד דולר עד שנת 2031.
בשטח העדשות המתקדמות שמשמשות כיום בניתוחי קטרקט מובילות לדיווחים דרמטיים. "האפשרות להסיר משקפיים בניתוחי קטרקט עשויה לשפר משמעותית את איכות חיי המטופלים", מספר ד"ר ברקו, "יש לי מטופלת בשנות ה-70 לחייה שמרכיבה מכיתה ג' משקפיים של מעל מינוס עשר דיופטר. פתאום אחרי ניתוח קטרקט היא לא צריכה יותר משקפיים. היא מספרת שכל בוקר מחדש היא נדהמת מהשינוי".
חידושים נוספים מאפשרים כיום להפוך ניתוחי קטרקט לבטוחים ומוצלחים יותר. כך, בין השאר, פותחו לאחרונה דור חדש של מכשירי "פאקו" (phaco) המשמשים לפירוק העדשה העכורה בעין לפני שאיבתה החוצה; תכשירי ג'ל חדשים שתורמים לשימור מבנים בעין במהלך ניתוחי קטרקט; וכלים ניתוחיים חדשים שמאפשרים לשפר את יכולות המנתחים גם למטופלים עם מבנה אנטומי מורכב של העיניים. בנוסף, התפתח השימוש לייזר בניתוחי קטרקט המאפשר ירידה נוספת בסיכון לסיבוכים – כשהכיוון העתידי הוא לפיתוח טכנולוגיה שתאפשר ניתוחי קטרקט רובוטיים ללא מגע יד אדם.
"אני נוהג לומר למטופלים שאין עדשה מושלמת, אך כיום יש סוגים רבים של עדשות שניתן להתאים בניתוחי קטרקט, ולכל עדשה יתרונות משמעותיים עבור מטופלים שונים", מסכם ד"ר ברקו. "היכרות עם סוגי העדשות, מצב העין ולצד השיפור ביכולות המדידה והניבוי המקדימות, יאפשרו תכנון טוב יותר של ניתוח הקטרקט וקבלת תוצאות מוצלחות יותר".
בחירת טיפול היא בהתאם להחלטת רופא מוסמך והתייעצות עמו. האמור אינו מהווה משום המלצה, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי מוסמך.
בשיתוף ד"ר אפרים ברקו
