העומס בבתי המשפט בישראל כבר מזמן אינו בגדר סוד. לפי דו"ח מערכת בתי המשפט, כ-800 אלף תיקים חדשים מגיעים לכותליהם של בתי הדין בכל שנה, כשבכל זמן נתון מובאים בממוצע לטיפולו של שופט ישראלי כ-1,000 תיקים. התוצאה היא התארכות התיקים, התשה של בתי המשפט – ומעל הכול: קושי לקיים צדק מהיר בחלק מהמקרים.
כאשר מדובר ב"מושב הדין", חלופת הבוררות החדשה מבית היוצר של עו"ד רונן סטי ובשיתוף המוסד הישראלי לבוררות עסקית, הבעיה מקבלת ממד אבסורדי: צדדים שיכלו לפתור את סכסוכיהם מחוץ לכותלי בית המשפט, מוצאים את עצמם שוקעים בהליכים יקרים ומתמשכים בתוך המערכת. כל זאת, רק כדי לגלות שבסופו של דבר כ־90% מהמקרים אינם מגיעים להכרעה בפסק דין, אלא מסתיימים בין כה וכה בגישור או בפשרה.
"אנחנו עדים לאנשים שביקשו 'להתגרש' מהשותפים שלהם, ובמקום זאת נאלצים לבלות 3-4 שנים נוספות בבתי משפט, כשלרוב הם גם לא מקבלים את התוצאה שחלמו עליה", מסביר עו"ד סטי, שמכהן כנשיא 'מושב הדין', בית דין פרטי לבוררות מומחים ויישוב סכסוכים. "המערכת הזו מתקשה לתפקד, ולא בגלל שהשופטים הם לא טובים, אלא פשוט מפני שמטילים עליהם עגלות תיקים".
"לסייע למשק הישראלי"
את הצורך בפתרונות בוררות חדשניים זיהה גם ד"ר מנשה כהן, נשיא המוסד הישראלי לבוררות עסקית בשבע השנים האחרונות, המוסד הוותיק בארץ לבוררויות (נוסד ב-1989 ע"י פרופ' סמדר אוטלנגי ז"ל ואיגוד לשכות המסחר). כהן, מצידו, חיפש דרך לייצר מעטפת בוררויות מלאה, שתצליח לענות על הצורך העולה מהמשק, ואגב כך תקל הן על מבקשי הבוררויות ועל עקרון הצדק.
"אנחנו מוסד ללא כוונת רווח. המטרה שלנו היא בסופו של דבר לסייע למשק הישראלי ולהפיץ את בשורת הבוררות. יש לנו צוות בוררים שנמנים עליו רבים משופטי בית המשפט העליון בדימוס. בוררים מכל העולם ששולטים בכל כללי הבוררות הישראלית והבינלאומית", מספר כהן. "בשנים האחרונות אנו מובילים מהלך דינאמי של חדשנות.
"וכאן החזון בדיוק מתחבר לרונן סטי ו'למושב הדין'. ביחד עם הטמעת מסלולי הבוררות החדשניים של מושב הדין, אנחנו יכולים לייצר מארג חדשני של הליכי בוררות ויישוב סכסוכים שלא קיים בשום מקום בעולם. מודל של התאמה אישית של בוררות לסכסוך, כדי לתת את המענה הטוב ביותר".
אחד ממסלולי הבוררות הוא מסלול המכונה "בוררות מומחים בשניים". בוררות זאת עלתה כתוצאה מקורס שבו התבקש עו"ד סטי להכשיר מהנדסים כבוררים. תוך כדי הקורס התגלה הקושי של המהנדסים לנהל ישיבות משפטיות, אלא ש"מהלימון הפיקו לימונדה". מהמפגש עם המהנדסים התפתחה ההבנה שיש צורך בצוות כפול, מומחה ומשפטן, כדי לברור כהלכה בבוררות מומחים.
"כעורך דין, אין לי את היכולת לנתח דוחות כספיים כמו רואה חשבון מומחה או כמו שמהנדס מנתח תוכניות בניה. כדי "לצאת מהקופסה" הזו, הבנו שאנחנו צריכים להציע משהו מיוחד לאותם תיקים מקצועיים, שהם גם היקרים והארוכים יותר בבתי משפט.
"העליתי רעיון שימונה בורר נוסף, כך שבעוד שהבורר שהינו משפטן יכול להתמודד עם הטענות המשפטיות, הבורר המומחה, כמהנדס או רואה חשבון, יוכל להתמודד עם הטענות המקצועיות ובעת הצורך יידע להגיד למשפטן 'מה שכתוב פה לא הגיוני'".
"יתר על כן, שני בוררים גם מפקחים באופן טבעי האחד על רעהו ומפיקים פסק בוררות משותף שאפילו בית משפט או בבוררות בפני בורר יחיד לא ניתן לקבל, מדגיש עו"ד סטי ומוסיף, "ביישום גישה זו, הצלחנו לסיים סכסוך יזם-קבלן שנאמד ב-8 מיליון שקל בתוך ארבעה חודשים. תיקים כאלה בדרך כלל מתמשכים על פני כחמש שנים בבתי המשפט". במקרים של חוסר הסכמה בין הבוררים, קולו של הבורר המשפטן הוא המכריע.
"נכון להיום, לפי הבדיקות והידע הקיים (כולל מקורות משפטיים בינלאומיים ומוסדות בוררות גדולים), לא קיימת בעולם שיטה מוסדית מוכרת שבה בוררות מתנהלת מראש על ידי שני בוררים במתכונת 'בוררות מומחים בשניים'", אומר סטי. "זו המצאה ישראלית מקורית וייחודית".
אל "בוררות בשניים" מתווספים מסלולי הבוררות האחרים שיצר עו"ד סטי. לדוגמה, "בוררות 200", היא בוררות העוסקת בסכסוכים עד 200 אלף שקלים. מקרים אלה מהווים כ-90% מהתובענות הכספיות הנפתחות בבתי המשפט שעלולות להימשך שנתיים ואף יותר. בהליך "בוררות 200", מספר עו"ד סטי מניסיונו, ישנה אפשרות לפתור את המחלוקת בתוך 30-90 יום ממועד הישיבה הראשונה, או מינוי הבורר/ת.
"כיום", מוסיף ד"ר כהן, "מוצעים במסגרת המוסד הישראלי לבוררות עסקית בשיתוף מושב הדין, המנעד הרחב ביותר של מסלולי בוררות בעולם: למעלה מ-10 מסלולי בוררות, המכסים כמעט כל מחלוקת אפשרית, החל בתביעות כספיות בכל הסכומים, דרך טיפול בתביעות בהן לא נדרש פיצוי כספי דווקא, וכלה במנגנון "בוררות מומחים בשניים" לכלל הסכסוכים המקצועיים (סכסוכי שותפים כלכליים, סכסוכי בניה, מקרקעין, שווי חברות ועוד.
החזון: להגיע לכולם
במקרים של סכסוכים עסקיים גדולים, המסלול המשפטי יקר להחריד ואינו דיסקרטי, מאפיין שיכול להרתיע גופים מקומיים ובינלאומיים הפועלים בישראל. בית המשפט גובה אגרה בשיעור של 2.5%. בתיקים של 10 מיליון שקלים, לדוגמה, המשמעות היא אגרה בסך 250 אלף שקל. ביחד עם שכר הטרחה של עורכי דין מובילים, ניהול הסכסוך הופך להיות יקר מאוד עד לא כלכלי עבור אותן חברות.
מן הצד השני, בתביעות בסכומים שאינם גבוהים, העלות הגבוהה של בוררות מהווה חסם משמעותי בקרב חלקים מהציבור לקבלת צדק כאשר זכויותיהם נרמסות.
"זה לא רק הקהל העסקי שמגיע אלינו על בסיס קבוע בתיקים גדולים ומורכבים. החזון שלנו הוא להביא את הבוררות לכמה שיותר קהלים. יש גם אנשים שאינם איתנים כלכלית ובסכסוכים של כמה עשרות אלפי שקלים הם פשוט מוותרים. המשמעות היא הרסנית מבחינתם", מדגיש ד"ר כהן, ועו"ד סטי ממשיך: "רוב הסכסוכים אינם סכסוכי מיליונים – אנחנו יכולים לחסוך את הלחץ והחרדה, שרק עולה ככל שהסכסוך גדול יותר. אנחנו מאפשרים הליכים יותר מותאמים, קצרים ובעלויות סבירות יותר.
בוררויות רבות בישראל, טוען עו"ד סטי, מתנהלות לפי כללי הבוררות הנספחים לחוק ("התוספת"). לדבריו, "כללי בוררות אלה משנת 1968, בעוד שכללי הבוררות של "מושב הדין בשיתוף המוסד הישראלי לבוררות עסקית" נכתבו בשנת 2025. לפיכך אין בכלל מה להשוות בין הכללים הישנים ובין הבוררות החדשה בישראל.
ומה לגבי העתיד? "אנחנו מאוד מקווים שבעוד 5 שנים יהיה שיתוף פעולה משמעותי באופן שמערכת בתי המשפט תבין את היתרונות האדירים של גישור ובוררות, ותעביר אלינו תיקים מיוזמתה. הייתי שמח אם גם המחוקקים היו מצטרפים למהלך", מסכם כהן.
לפנייה במייל למושב הישראלי לבוררות עסקית >>
לפנייה במייל למושב הדין >>
בשיתוף המוסד הישראלי לבוררות עסקית ומושב הדין
