איך מתמודד שהפסיד במכרז יכול לערער על ההחלטה?
הדבר הראשון שצריך לדעת הוא שחלון ההזדמנויות לפעול משפטית קטן, עד 45 ימים, והעתירה המנהלית צריכה להיות מוגשת אפילו לפני כן. לזמן יש משמעות קריטית, כי עורך המכרז רוצה להתקדם עם הספק, שמתחיל לבצע הזמנות ונוצרות עובדות בשטח שמקשות על החלפת הזוכה במכרז.
כיצד מתחיל תהליך הערעור על החלטה של ועדת מכרזים?
הפעולה הראשונה היא הגשת בקשה לעורך המכרז לעיין בפרוטוקולים ובהתכתבויות שנוהלו בינו למתמודדים. מסמכים אלה הם "תמונת רנטגן" שמלמדת אם ועדת המכרזים פעלה בהתאם לחוק. אם העיון במסמכים מגלה עילה לעתירה, השלב הבא הוא כתיבת מכתב מיצוי הליכים לעורך המכרז, שבו מסכמים את הטענות לפגמים שנפלו במכרז ומבקשים הסברים.
מכתב מיצוי ההליכים הוא פעולה קריטית שאם לא נוקטים בה, אי אפשר לפנות לבית משפט. בנוסף, הוא צריך לכלול את כלל הטענות של המתמודד המקופח, מכיוון שמה שלא כתוב בו לא יכול להיטען, לאחר מכן, כטענה חדשה בעתירה המנהלית. יש מתמודדים שפועלים ללא ייעוץ של עורך דין וחושבים שבמקרה הכי גרוע, כשהם יפנו לבית משפט, הם ישכרו עורך דין. זאת טעות. המסלול לעתירה מוצלחת מתחיל בשלב מיצוי ההליכים מול עורך המכרז ואפילו לפני כן, בשלב העיון במסמכי המכרז. לכן שלבים אלה צריכים להיות מטופלים באופן מקצועי.
האם חברות חוששות מערעור על תוצאות מכרזים?
לעתים רחוקות אני נתקל במתמודדים שחוששים מהתמודדות מול גופים ציבוריים גדולים, אבל אין סיבה לכך. קיים מנגנון מהיר וזול יחסית שמאפשר לתקוף החלטות מכרזיות פגומות, גם של גופים ציבוריים גדולים - העתירה המנהלית. מדובר בהליך משפטי שנמשך עד חודשיים-שלושה. גם החשש ממריבה עם מי שמספק לך את העבודה חסר בסיס לדעתי. מניסיוני, אם העתירה מוצדקת והמתמודד זוכה בה, הוא זוכה להערכה, והדבר לא פוגע במערכת היחסים שלו עם עורך המכרז.
הכותב הוא עורך דין דוקטור למשפטים שמתמחה בייעוץ למתמודדים בהליכי מכרזים וייצוג מתמודדים בעתירות מינהליות.
עו"ד ד"ר אורן שבת
לפנייה במייל >>
בשיתוף עו"ד ד"ר אורן שבת
