מהי אחריות הורית משותפת?
המודל המסורתי שהיה קיים עד לאחרונה קבע מי מההורים ייחשב כ"הורה המשמורן", כמטפל העיקרי בילדים. בדרך כלל היתה זו האמא, ולוותה לזה "חזקת הגיל הרך".
חזקה זו, אף שהיא עדיין קיימת בחוק, הולכת ונעלמת. בפרקטיקה אבות יכולים לדרוש ולקבל אחריות הורית משותפת, גם אם מדובר בילדים קטנים ובתינוקות.
האם אחריות הורית משותפת מסייעת לטובת הילד?
ישנם מחקרים המלמדים כי מעורבות של שני ההורים בחיי הילד נוטעת תחושת שייכות ויציבות רגשית וחינוכית. גם אם יש מחלוקת ושוני בין הבתים, ולעתים סכסוכים, עדיין הילד מקבל תרומה מכך שיש לו שני בתים ועם הזמן הוא גם לומד לתמרן ביניהם.
צריכים לדעת כי הביקורת החריפה ביותר בהקשר של אחריות הורית משותפת היא בפן הכלכלי, שכן לחיות בשני בתים עולה כסף והרבה, ולא לכל משפחה זה מתאים או אפשרי.
כיצד אחריות הורית משותפת משפיעה על פסיקת גובה המזונות?
לעתים חלוקת האחריות המשותפת גורמת לכך שלא ישולמו מזונות, אלא כל הורה יישא בהוצאות שיש לו בביתו עבור הילדים, ובהוצאות ש"'אינן תלויות שהות" חולקים ההורים.
אלא שמודל שקובע מזונות נמוכים או אפס מזונות לא יכול להתקיים בכל מקרה. במקרים שבהם יש פערי שכר, ולמרות האחריות ההורית המשותפת, נהוג לקבוע סכום מזונות שיאזן בין הבתים.
צריכים לשים לב, שגם כששני ההורים משתכרים סכומים דומים או שווים אבל שכרם נמוך יחסית, יש קושי לאפשר אחריות הורית משותפת ואחזקה של שני בתים, כי אז גוזרים על הילדים לגור בשני בתים דלי אמצעים. משכך, לפעמים, ולמרות הקושי להעדיף הורה אחד על פני האחר - לא תהיה ברירה וייקבעו בית עיקרי ומזונות.
מהי המגמה בפסיקה והאם יש הבדלים בין הערכאות?
ככלל אצבע אפשר לומר שהפסיקה הרווחת בבתי המשפט לענייני משפחה הפחיתה משמעותית, ולעתים אף ביטלה כליל (ביחס לילדים מעל גיל 6) את גובה המזונות במקרים של אחריות הורית משותפת וכשאין פערי שכר דרמטיים בין ההורים, מתוך תפיסה ששני ההורים כבר נושאים בעלויות הילדים באופן שווה. מנגד, בבתי הדין הרבניים, גם במקרים של אחריות הורית משותפת וללא קשר לגיל הילדים, הולכים על גישה יותר שמרנית ופוסקים לרוב שהאב ישלם מזונות עבור הילדים. זה המקום לציין, שבכל זאת יש הרכבים מעטים בבתי הדין שבכל זאת מתייחסים לעובדה שקיימת אחריות הורית משותפת ואז המזונות הם נוחים יותר, אבל עדיין יש הבדל בין הערכאות.
לסיכום, אחריות הורית משותפת היא כלי שיכול לשרת את טובת הילד, אך יש ליישמו באופן גמיש ומותאם לכל מקרה ומקרה. יש לבחון את ההשפעה על הילד ולוודא שחיוב או פטור ממזונותיו לא יפגע בילד בעקיפין. לשיטתי, מומלץ להורים לשקול גישור אצל מגשר שהוא גם עורך דין בתחום הגירושין, כדי לבחון פתרונות פרקטיים שישקפו את טובת הילד בשני הבתים, גם בעת פרידה, ולא לתת לאחת מהערכאות - בית משפט או בית הדין הרבני, להחליט עבורכם.
הכותבת היא עורכת דין בעלת ניסיון של יותר משני עשורים בתחום. היא בעלת תואר ראשון ושני במשפטים, מגשרת מוסמכת ומגשרת מטעם בית משפט לענייני משפחה. משרדה של עו"ד לזר נוטקין מתמחה בדיני משפחה, ירושות וצוואות וגישור בסכסוכים בתוך המשפחה.
עו"ד חיה לזר נוטקין
טלפון: 052-2979709
למעבר לאתר >>
בשיתוף עו"ד חיה לזר נוטקין
