תוחלת החיים שלנו מתארכת בהתמדה, אבל האם חיים ארוכים באמת שווים יותר? הרפואה המערבית מצליחה להאריך את חיינו, אולם המוח מזדקן בקצב מהיר יותר מהגוף ואיכות החיים בגיל המבוגר לא בהכרח משתפרת. "לא כל מחלה שמאתרים בגיל מבוגר מחייבת טיפול. הגיע הזמן לשנות את התפיסה ולהתמקד באיכות החיים", אומר ד"ר אלכסנדר גינזבורג, רופא מומחה בתחום הגריאטריה, המחזיק בניסיון של יותר מ-30 שנה.
ד"ר גינזבורג מכיר את המערכת הרפואית משורה של היבטים: כמנהל רפואי ארצי ברשת משען, כגריאטר מומחה בשירותי בריאות כללית וכיום בקליניקה פרטית, שבה הוא מציע גישה שמאתגרת את התפיסות המקובלות ומעלה שאלות נוקבות על האופן שבו מטפלים באוכלוסייה המבוגרת.
"הטכנולוגיה כיום מאפשרת לאבחן ולטפל כמעט בכל תופעה רפואית", הוא אומר. "אבל השאלה היא האם אנחנו צריכים את זה, האם כל טיפול משרת את המטרה של שיפור איכות החיים. לכן אני מציע חלוקה פשוטה של מחלות הגיל השלישי, שעשויה לשנות את האופן שבו אנחנו מתייחסים לרפואה הגריאטרית".
כלומר, להחליט באילו מחלות לטפל ובאילו לא?
"יש שלושה סוגי מחלות: הראשון, מחלות שחייבים לטפל בהן כדי להאריך או לשפר איכות חיים; השני, מחלות שאין להן טיפול יעיל, ולכן אין טעם להעמיס על הגוף; והשלישי, מחלות שאפשר לטפל בהן, אבל הטיפול מזיק יותר מהמחלה עצמה".
תוכל לתת דוגמה?
"למשל, בטיפול כימותרפי באדם מבוגר עם סרטן איטי שאינו מסכן חיים, הטיפול עלול לגרום יותר נזק מתועלת. לפעמים הטיפול הוא סתם סימון וי כדי להראות שניסינו הכל. מערכת הבריאות התרגלה לטפל בכל מחלה רק כי אפשר, בלי לשקול את המחיר שהמטופל משלם. בגיל 80 הגוף שלנו כבר לא מה שהיה בגיל 20. אז למה אנחנו מתעקשים להתייחס אליו כאילו הוא עדיין צעיר?".
"לצערי", הוא מוסיף, "אנחנו רואים יותר ויותר מקרים של טיפולים אגרסיביים שניתנים באופן אוטומטי, בלי לשקול את ההשפעה שלהם על איכות החיים. האם באמת נכון לשלוח קשיש בן 85, שסובל מדלקת פרקים, לניתוח מורכב שיצריך שיקום ארוך, או שעדיף להתמקד בטיפול בכאב ובשיפור התפקוד היומיומי? לפעמים, הדבר הנכון ביותר הוא דווקא לא לעשות כלום, או להסתפק בטיפול תומך שמשפר את איכות החיים. זה דורש אומץ - גם מהרופא וגם מהמשפחה - אבל בסופו של דבר זו הגישה שמיטיבה ביותר עם המטופל".
האם תשכבו במסדרון?
היבט נוסף שאליו מתייחס ד"ר גיזנבורג הוא העומס על מערכת הבריאות, בפרט עם העלייה בתוחלת החיים. "אני סבור שהפתרון טמון בשילוב בין השקעה במערכת הבריאות הגריאטרית לבין אימוץ טכנולוגיות חדשניות", הוא אומר.
בנוסף הוא מדגיש גם את חשיבות ההתאמה האישית של הטיפול: "אנחנו יכולים להתאים תוספי מזון, פורמולות וטיפולים באופן מדויק למצבו של כל מטופל. רפואה מותאמת אינה קסם. אבל כשמשתמשים בה נכון – היא יכולה לשפר משמעותית את איכות החיים".
האם טכנולוגיה לבדה יכולה לפתור את תחלואי המערכת?
"בוודאי שלא, אנחנו חייבים לשנות את התפיסה מהיסוד. למשל, היום רופאים צעירים לא רוצים להתמחות בגריאטריה כי זה נתפס כתחום לא יוקרתי. אבל בעולם שבו האוכלוסייה מזדקנת, זה בדיוק המקום שבו נדרשת החדשנות הגדולה ביותר. רפואת העתיד אינה רק רובוטים וניתוחים מתקדמים - היא גם, ואולי בעיקר, היכולת להתאים את הטיפול למציאות המשתנה של המטופלים שלנו. כשאני מסתכל על המערכת היום, אני רואה שהבעיה העיקרית היא לא מחסור בידע או בטכנולוגיה, אלא חוסר בגישה אנושית ומותאמת אישית".
מי שמכיר את ד"ר גינזבורג יודע שמדובר באדם בעל חוש הומור, וכשהוא נשאל אם היה שר הבריאות מה היה כותב ביומנו ביומו האחרון בתפקיד, הוא משיב בשלושה משפטים: מערכת הבריאות היא כמו רכבת ישנה – תמיד יש עיכובים ותקלות; רופאים ואחיות הם הלב הפועם של המערכת – אבל גם להם נגמר הכוח והומור הוא התרופה הכי טובה – אבל רק אם יודעים להשתמש בו נכון.
האם מבעד להומור, אתה רואה את הכאב האמיתי של רבים מהמטופלים?
"הנכדה שלי קראה איתי לאחרונה כתבה על קשישה שנפטרה במסדרון בית החולים בנהריה. היא שאלה אותי: 'סבא, למה אנשים צריכים לשכב במסדרון? האם גם אתה תשכב במסדרון? גם אני אשכב במסדרון?' - זו שאלה שצריכה להטריד את שנתם של כל מקבלי ההחלטות במערכת הבריאות".
"הגיע הזמן שנשים את איכות החיים בראש סדר העדיפויות שלנו", פוסק ד"ר גינזבורג לסיכום. "כל עוד נתייחס לקשישים כאל מספרים בטבלה, שום דבר לא ישתנה. מאחורי כל תיק רפואי יש אדם עם משפחה וזיכרונות. בסוף היום העניין הוא לא רק כמה זמן נחיה – אלא איך ייראו חיינו".
* בחירת טיפול היא בהתאם להחלטת מטפל מוסמך ולהתייעצות עמו. האמור בכתבה אינו מהווה משום המלצה, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי מוסמך.
לפנייה טלפונית 074-7159936 >>
לפנייה במייל >>
לאתר החברה >>
ד"ר אלכסנדר גינזבורג
