אחרי קריירה ארוכה כמשפטנית בעולמות ההייטק והעסקים, עו"ד שני לוי רוזנבלום התמחתה לפני כעשור בתחום דיני המשפחה. "במשך הרבה שנים שימשתי כיועצת משפטית של חברות הייטק – עד שהחלטתי לעבור לעיסוק בדיני משפחה", היא מספרת. "אני מאמינה שהמשפחה היא עמוד התווך של החברה הישראלית. מבחינתי, העיסוק בדיני משפחה הוא שליחות של ממש".
עו"ד לוי רוזנבלום נהנית מניסיון עשיר בתחומי המשפט: היא בוגרת לימודי משפטים, מנהל עסקים, ניהול ויישוב סכסוכים – וכן בעלת הכשרה מעמיקה בתחום הגישור. "עולם דיני המשפחה מתאפיין בהרבה מאוד אמוציות", היא מסבירה. "לא פעם אנחנו רואים קרבות עזים בין בני זוג בסכסוכי גירושים – אבל אני שואפת להביא לתחום הזה תפיסה אחרת".
לדבריה, החזון שמנחה אותה בעבודתה כעורכת דין הוא למנוע מאבקים ולייצר הסכמות קונסטרוקטיביות. "לאורך השנים עברתי התפתחות אישית – וכיום אני מסתכלת על הדברים בצורה קצת שונה. אני בעצמי גדלתי כילדה להורים גרושים – כך שאני מכירה את הקושי מהבית. עוד בתור ילדה אני זוכרת איך גישרתי בין הוריי. במהלך תהליכי גירושים ופרידה אנשים עוברים תהליך עמוק של שינוי ומשבר בחייהם. כשאנשים מתגרשים, לפעמים כל העולם שלהם מתרסק לרסיסים – והם נדרשים לבנות את עצמם מחדש. אני מאמינה בחשיבות של אמפתיה ורגישות. החזון שלי כעורכת דין הוא לא לשבור ולסכסך – אלא לעזור לאנשים לבנות את עצמם מחדש".
תהליכי איזון משאבים
כיום עו"ד לוי רוזנבלום משלבת את הרקע העסקי שממנו היא מגיעה יחד עם התמחותה בעולם דיני המשפחה. "אני מאמינה שהשילוב בין משפחה לעסקים מהווה יתרון גדול עבור לקוחות שמחזיקים בבעלותם חברות או עסקים. לאורך 21 שנותיי כעורכת דין צברתי ניסיון עשיר בעבודה עם עסקים מורכבים – ובמיוחד עם חברות הייטק. אני מקדמת חזון אינטר-דיסציפלינרי שמשלב יחד את ההבנה העמוקה שלי בדיני משפחה ואת הידע המקצועי בעולם ההייטק".
על בסיס אותה מומחיות ייחודית עו"ד לוי רוזנבלום מתמחה באיזון משאבים, חלוקת רכוש, הסדרי שהות ומזונות – עם דגש על תביעות גירושים שמערבות חלוקת רכוש מורכבת. "בעת פקיעת הנישואים, שני בני הזוג זכאים לבקש איזון משאבים. חוק יחסי ממון קובע שכל הרכוש שנצבר במהלך החיים המשותפים הוא חלק מהמאמץ המשותף של הבית – ולכן נכלל בתוך הרכוש המשותף.
"איזון משאבים הוא תהליך מורכב מאוד", היא מסבירה. "במקרים רבים, בני זוג מגיעים לנישואים עם רכוש קודם או מתנות מההורים, בלי שהגנו על אותו רכוש בהסכם ממון. לעתים קרובות אנחנו מתמודדים עם מצבים שבהם בני הזוג ערכו ביניהם הסכמים במהלך הנישואים – שאינם הסכמי ממון. המורכבות נובעת גם מהערכת שווי של עסקים או מוניטין עסקי – או לחילופין אופציות שמבשילות רק אחרי פקיעת הנישואים. במצב שבו בני הזוג הם ידועים בציבור, כל תהליך איזון המשאבים נראה אחרת לגמרי".
בחירת הערכאה המשפטית
אחת ההחלטות המכריעות בתהליכי יישוב סכסוכים, מדגישה עו"ד לוי רוזנבלום, נובעת ממרוץ הסמכויות בין בית המשפט לבית הדין הרבני. "בתחילת התהליך אנחנו נדרשים לבצע ניתוח אסטרטגי שיקבע לאיזו ערכאה משפטית נפנה. בית המשפט ובין הדין הרבני שונים מאוד בתפיסת העולם שלהם. לכאורה, שניהם כפופים לחוק האזרחי – אבל בית הדין הרבני נהנה משיקול דעת נרחב. פעמים רבות בית הדין מכניס לתוך הפסיקות שלו גם שיקולים הלכתיים", היא מסבירה.
בעניין זה היא מבהירה לסיכום כי "עוד לפני פתיחת תיק יישוב סכסוך – אנחנו מקבלים החלטה אסטרטגית בבחירת הערכאה, אחר כך אנחנו מנסים לנהל משא ומתן עם הצד השני. במקרה שבו המשא ומתן נכשל, השלב הבא יהיה הגשת תביעה משפטית לצורך חלוקת הרכוש".
לאתר לחצו כאן>>>
טלפון: 054-8300664
בשיתוף עו"ד שני לוי רוזנבלום
