דמיינו את המצב הבא: ילדה נשארת בחזקת האם לאחר גירושי הוריה. בתחילת מלחמת חרבות ברזל, ההורים מסכימים שאמה תיקח אותה למדינה אירופאית כדי להגן עליה מסכנת הרקטות הרבות ששוגרו לאזור גוש דן. ההסכמה היתה ברורה: ברגע שהמלחמה תסתיים האם והילדה ישובו לישראל.
בחודשים שחלפו מאז ישראלים רבים חזרו לשגרה, המצב בגוש דן נרגע והאב ביקש מהאם לשוב עם הילדה לארץ. האם, לעומת זאת, טענה כי המלחמה עדיין נמשכת, ושאפילו ראש הממשלה הצהיר בקולו בטלוויזיה כי המלחמה טרם הסתיימה. לכן, מבחינתה, התנאים לחזרתן ארצה עדיין לא בשלים. כך נוצר סכסוך חריף וחוצה יבשות בין ההורים.
הסיפור ממחיש את האתגרים הרבים והמורכבים המונחים לפתחם של הורים ושל עורכי דין בדיני משפחה. עו"ד אילן יעקובוביץ, העוסק בדיני משפחה כבר 27 שנים, מתמחה בניהול תיקים מסוג זה. "התיקים הללו מאוד טעונים מבחינה רגשית ודחופים מבחינת בתי המשפט", הוא מסביר. "אם ניהול תיק משפחה רגיל אורך מעל שנה, בתיקים הנוגעים לילדים והנכנסים תחת אמנת האג מדובר בפרק זמן של חודש בלבד. זה הליך מהיר, אינטנסיבי ורווי אמוציות".
אמנת האג היא הסכם בינלאומי שנחתם ב-1980 וחתומות עליו כ-160 מדינות, כולל ישראל. מטרתה העיקרית היא להסדיר השבת ילדים שנלקחו שלא כדין ממדינה אחת למדינה אחרת. לדוגמה, כשאחד מההורים לוקח את הילד לחו"ל ללא הסכמת ההורה השני, או לחופשה קצרה בהסכמה, ומחליט לא לחזור. במקרים כאלה קיים הליך אחיד בכל המדינות שמאפשר להגיש תביעה המנוהלת בצורה מהירה, במטרה להשיב את הילד למדינת המוצא שלו.
עו"ד יעקובוביץ מסביר כי במקרה שתואר כאן ושבו הוא טיפל, בית המשפט במדינה האירופאית שבה נמצאת הילדה דחה את בקשת האב בגלל כמה סיבות ולא רק מכיוון שישראל עדיין במצב מלחמה. "יש לקחת בחשבון גם את ההיבטים הרגשיים והפיזיים של הילדה במסגרת המשפחתית המסוימת הזאת", הוא אומר. "לאחר חוות דעת של עובדת סוציאלית שבדקה את רצונותיה של הבת, פחדיה והסביבה שבה היא מרגישה בטוחה יותר, הוחלט כי טובת הילדה היא להישאר בחו"ל ביחד עם האם".
במקביל האב החליט להגיש תביעה נוספת בבית המשפט לענייני משפחה בישראל, בטענה לחטיפת הילדה על ידי האם. הוא תבע פיצויים וביקש לשלול מהאם את המעמד ההורי שלה ואת האפוטרופסות על הילדה. עו"ד יעקובוביץ, שמייצג את האם בתביעה זאת, מסביר כי מדובר בסכסוך מורכב וקשה, המשלב רגשות עזים וטעון מבחינה משפטית.
עו"ד יעקובוביץ מספר על מקרה נוסף שבו הוא מעורב, המספק הצצה לכאבים ולמורכבויות המשפטיות והרגשיות שמלוות את עבודתו. "במקרה הזה, אשה הגיעה לישראל עם שני ילדיה לאחר שבמשך שנים סבלה מאלימות פיזית והתעללות קשה מצד בעלה בניו יורק, עד כדי סכנת חיים", הוא מספר. "בעלה הצליח לאתר אותה במקלט לנשים מוכות שבו שהתה, ובמאמץ נואש למצוא מקום בטוח לה ולילדיה, היות והיא אזרחית ישראלית, היא החליטה לבוא עם הילדים לארץ. לטענתה, המעבר לישראל נעשה בידיעת ובהסכמת בעלה. אולם הבעל טוען אחרת, וכאן מתחילה מחלוקת משפטית מורכבת ורגישה".
לפי עו"ד יעקובוביץ, המקרה חריג משתי סיבות: "הסיבה הראשונה היא סכנת החיים שבהם יהיו הילדים והאשה אם ייאלצו לשוב לארצות הברית, והסיבה השנייה נוגעת להשתלבותם של הילדים בישראל. הם דוברי עברית ומשתתפים בפעילויות קהילתיות וחינוכיות ונמצאים בארץ למעלה משנה. לפי אמנת האג, אם הילדים כבר השתלבו במדינה החדשה ניתן לשקול שלא להחזירם למדינת המוצא. במקרה הזה, מומחה שמינה בית המשפט אכן השתכנע שהילדים השתלבו בישראל באופן שמקשה על החזרתם לארצות הברית".
"תחום שהוא לא רק משפטי"
משום שמדובר במקרים ברמת רגישות גבוהה שמעורבים בהם קטינים, לא ניתן להרחיב עליהם. אלה תיקים מורכבים ורוויי רגשות, וכל החלטה עשויה להשפיע על חיי הילדים וההורים למשך שנים רבות. "התחום הזה אינו רק עניין משפטי אלא גם פסיכולוגי וטיפולי במובן מסוים", אומר עו"ד יעקובוביץ. "יש צורך בהבנה עמוקה של המורכבות הרגשית והמשפטית על מנת לסייע ללקוחות בצורה הטובה ביותר, וזאת בלי להתפשר על המקצועיות המשפטית ועל החתירה הנחושה להשגת התוצאות הטובות ביותר עבור הלקוח".
חטיפות ילדים לפי אמנת האג הם אמנם מקרי קיצון של סכסוכי משפחה, אך עו"ד יעקובוביץ עוסק גם בסכסוכים מורכבים אחרים בעלי היבטים בינלאומיים. לדוגמה, סכסוכי גירושים שבהם ההורים גרים במדינות שונות, אחד מהם מהגר למדינה שבה גר ההורה השני, וכעת מבקש לחזור למדינת מוצאו עם ילדיהם. גם במקרים שבהם יש רכוש במדינות שונות ההליך המשפטי סבוך עקב החוקים השונים בכל מדינה.
"בוררות בסכסוכים משפחתיים"
נושא מורכב נוסף שבו עוסק עו"ד יעקובוביץ הוא בוררות בסכסוכי משפחה, והוא מאמין כי זה העתיד של עולם המשפט בדיני משפחה. "בתי המשפט עמוסים, ותיק שיוגש היום בבית משפט לענייני משפחה יסתיים בעוד יותר משנה, אלא אם הצדדים יגיעו להסכמות", הוא אומר. "בעולם העסקי בוררות היא כלי ידוע ומקובל המאפשר לסיים את העניין בצורה מהירה יותר. בניגוד למגשר, שרק מנסה להביא את הצדדים להסכמה, בורר הוא כמו שופט ויש לו סמכות להכריע בסכסוך". לדברי יעקובוביץ, משום שהבוררות נעשית באופן פרטי, ההליך מהיר מזה שמתנהל בבתי משפט. "בסכסוכי משפחה, במיוחד בנושאי רכוש וכסף, אין סיבה לא להשתמש בבוררות", הוא מוסיף.
עו"ד יעקובוביץ מאמין כי הצורך בהכרעות מהירות ואיכותיות יביא לכך שיותר ויותר אנשים יפנו לבוררות גם בסכסוכי משפחה. "זה העתיד של דיני משפחה. למשפחות יש אינטרס להכריע בסכסוך כמה שיותר מהר, ובוררות מאפשרת זאת", הוא מסכם.
לפנייה טלפונית 074-7013953 >>
לפנייה במייל >>
לאתר החברה >>
בשיתוף עו"ד אילן יעקובוביץ
