בעלי עסקים קטנים ובינוניים חווים בשנים האחרונות מציאות מאוד לא פשוטה, אפילו קשה. הם נדרשו להתמודד עם מגפת הקורונה, מלחמת "חרבות ברזל" והמצב הלא פשוט שבו נמצא המשק הישראלי.
"עסקים חייבים לתכנן את תזרים המזומנים שלהם. בזמני מצוקה ומשבר עסקים שנדרשים לעמוד בהתחייבות הקבועות שלהם, כאשר העסק מייצר פחות מזומנים מסיבות חיצוניות, זקוקים למימון ממקור חיצוני. זה יכול להיות, למשל, הלוואות מבנקים או מקרנות שמעודדות סקטורים מסוימים, או מהמדינה", מסביר ניצן לזרוב, רואה חשבון לעסקים ולחברות.
"בענפים מסוימים כמו מסעדנות, או חברות פיתוח, הנושא של תזרים מזומנים מקבל משקל משמעותי — במיוחד במצב של חוסר", הוא מוסיף. "עסק שנקלע לקושי תזרימי בגלל קצב מכירות שירד או לקוחות שנטשו, נמצא לרוב ברמת רווחיות לא גבוהה ומממן את עצמו מהשוטף. במידה שהוא לא יצליח להתארגן בזמן קצר על מקור מימון חלופי, אזי הדרך לקריסה ולהתמוטטות קצרה".
רו"ח לזרוב, חבר ותיק בלשכת רואי החשבון בישראל, מתמחה בתחומים פיננסיים רבים, בין השאר בתחום הניהול העסקי. הוא מספר כי במסגרת עבודתו השוטפת הוא פוגש מדי יום בעלי עסקים שנקלעים למשבר שאפשר היה למנוע מראש.
"כולם מחפשים יותר מקורות מימון", הוא אומר. "לפעמים מקור המימון הפנימי לא מספיק, אבל צריך להביא כספים במהירות. מי שידע לנהל תזרים בצורה נכונה, ישמור על חלק מהכספים אצלו לתקופה שבה הוא יצטרך תמיכה".
איך אני, כעסק, יכול לדעת שאני רגע לפני צרה?
"הרעיון המרכזי הוא להכין תחזית של תזרים מזומנים להכנסות ולהוצאות, ולהביא בחשבון מקדמים לשינויים לא צפויים בשיעור של 10–20 אחוזים. למשל, אחרי 7 באוקטובר בעל עסק יכול להסתכל קדימה על חודש דצמבר ולדעת שבתקופה הקרובה הרבה אנשים יהיו במילואים, עסקים לא יעבדו, הכלכלה תרד קצת, מחזור העסקים יקטן והמצב לא יהיה מזהיר. בעיקר אם העסק פועל בצפון או בדרום, זה נכון גם במקרה שהעסק שלא פועל באזור הנגב המערבי או באזור הצפון".
למידע נוסף בנושא ניהול תזרים מזומנים >>
הוא מוסיף בעניין זה כי "ההכנסות מתחילות לרדת כיוון שהפגיעה בכלכלה היא פסיכולוגית. אנשים מוציאים פחות כסף לא משום שהם במצוקה, אלה בגלל החששות שלהם מפני העתיד. בסיטואציה כזאת ההתייחסות צריכה להיות כמו למשהו שדורש טיפול מיידי. אם אתה מנהל תזרים בצורה תקינה, אז ברגעים כאלה אתה מבין שהעסק הולך לקראת מציאות קשה. לכן צריך לשמור יותר כסף בצד ולהתחיל לחשוב על מקור מימון נוסף.
"רוב העסקים הגדולים אכן שמים דגש על ניהול שוטף של תחזית תזרים מזומנים, בעוד שבקרב העסקים הקטנים והבינוניים הנושא פחות מורגש כי הם רגילים לממן את עצמם מהשוטף. הבעיה היא שכשעסק כזה חווה משבר מסיבות חיצוניות — שאינן תלויות בו — הוא עלול להפסיק להתקיים. במידה שהוא היה מנהל תזרים מזומנים לאורך השנים ועוקב אחריו בקפידה, היתה אפשרות לדעת שתהיה בעיה. החוכמה היא לא לדעת מה קורה עכשיו, אלא להבין מה צפוי להיות. במיוחד במדינה כמו שלנו".
מה עסק יכול לעשות לפני משבר שעומד בפתח ויגיע, ככל הנראה, בשלב מסוים?
"ראשית, התשובה תלויה במבנה העסק. אם העסק רווחי, ויש אפשרות לכך, כדאי לבעל העסק או לבעלת העסק לצבור 'כרית ביטחון' לשעת צרה. בעלי עסק צריכים להביא בחשבון שיהיה משבר בסבירות כזאת אחרת, ובהתאם לתכנן את תזרים המזומנים שלו. בעלי עסק צריכים תמיד להסתכל קדימה.
"כשלעסקים יש כסף הם מתחילים לבזבז אותו בלי שליטה, ואם חלילה יקרה משהו מחר בבוקר העסק בבעיה, בפרט אם בעל העסק לא יידע להביא מקור חיצוני למימון הפעילות שלו. הבעיה היא שבמציאות יש הרבה בעלי עסקים שלא יודעים איך להשיג את אותו מימון. לכן ניהול ושמירה על מקורות כספיים פנימיים לאורך זמן הם נושאים חשובים, ולפעמים מהווים קרש הצלה לעסקים לפני קריסה".
מה היית ממליץ לעסק שפועל באי ודאות שקיימת כיום במשק הישראלי?
"רוב העסקים יכולים, למשל, לחזות מה יהיה מבחינת התזרים שלהם בספטמבר. מעבר לכך קשה לחזות לכיוונים של אוקטובר ונובמבר. לכן בתקופה הנוכחית כדאי לתכנן תזרים הוצאות נמוך מהמקובל. ככל שמסתכלים רחוק יותר ניתן להניח שהמצב יהיה קשה יותר, ולכן גם רצוי להביא בחשבון שלא בטוח שהערכת התזרים תעמוד במבחן המציאות".
רו"ח ניצן לזרוב
לפנייה במייל >>
לכתבה בנושא עוסק מורשה >>
בשיתוף ניצן לזרוב רואה חשבון
