בשנת 2009 נכנס לחיינו הביטקוין, שהציג לראשונה לעולם את טכנולוגיית הבלוקצ'יין ובעיקר את הפוטנציאל התיאורטי הגלום בה. בתחילת הדרך הביטקוין תפס בעיקר את תשומת לבם של חובבי טכנולוגיה אזוטריים, אולם עם הזמן יותר אנשים החלו להתעניין במטבע ובבשורה הטכנולוגית שהוא מביא עמו. העניין הגובר והולך במטבעות קריפטוגרפיים שונים הביא לעלייה בערך שלהם, מה שהחל לעורר את עניינם של משקיעים. כך החל להתבסס ענף שלם של השקעה במטבעות הדיגיטליים.
עם זאת, השקעה במטבעות קריפטוגרפיים — שמכונים "קריפטו" — שונה מעט מהשקעה בניירות ערך או במט"ח. ראשית, אלה הם מטבעות מבוזרים, כלומר עצם "הייצור" של המטבעות נעשה בצורה אוטומטית באמצעות אלגוריתם, ללא שליטה או ניהול מרכזי. זאת בניגוד לחברה שמוכרת מניות של עצמה, או מטבעות פיאט שיוצרות ממשלות. כמו כן הקריפטו קיים אך ורק על גבי בלוקצ'יין. זה מעין ספר רישום דיגיטלי, המכיל את כל העסקאות שנעשו על גבי הרשת מאז ומעולם. משום כך, כדי להחזיק ולהשקיע בקריפטו יש להצטייד בארנק קריפטו מתאים. ארנקי הקריפטו מוצפנים לחלוטין, ואינם גלויים בפני ממשלות ובנקים מרכזיים.
משום כך ממשלות ובנקים מרכזיים מצאו את עצמם מול גל חדש של מטבעות, לא ידעו איך להתנהל בו ולא מצאו את הנוסחה הנכונה לאסדרת התחום. יתרה מכך, היות שמטבעות קריפטו מאפשרים בפועל אנונימיות מוחלטת דבקה בהם לא פעם תדמית שלילית, שהרי הם פתחו דרך להעברת כספים לגורמים לא כשרים בעולמות הטרור והפשיעה. אולם בינתיים, בעולם המעשה, אנשים רבים בארץ ובעולם המשיכו לקנות קריפטו לצורך השקעה. חלק מאותם אנשים הרוויחו ברמות כאלו ואחרות ממסחר במטבעות קריפטו, שידועים בשוק ההון כמוצר תנודתי במיוחד. אולם היות שהתחום לא אוסדר, סוחרי המטבעות לא יכלו לממש את הרווחים ולהעביר אותם לבנק. למעשה, הרוב הגדול של המחזיקים בביטקוין כלל לא הצהירו על המטבעות שלהם והפכו, הלכה למעשה, לעברייני מס.
רשות המסים הודיעה לאחרונה על נקיטת פעולה לפתרון בעיה זאת. הרשות אמורה לפרסם בקרוב מסלול של גילוי מרצון שמיועד למחזיקי קריפטו. עו"ד שרון נהרי, בעליו של משרד עורכי הדין שרון נהרי ושות', יו"ר ועדת פשיעה בינלאומית והסגרות בלשכת עורכי הדין, מסביר: "רשות המסים הבינה כי נדרש נוהל גילוי מרצון שיהיה ייחודי לקריפטו. כשמדברים על נוהל גילוי מרצון, המשמעות היא להצהיר על נכס או רכוש מסוים ולשלם על כך את המס שהנישום היה צריך לשלם לו הנכסים היו גלויים. ביטקוין מסווג כנכס, ולכן במקרה של ביטקוין מדובר במס רווחי הון — אלא אם כן סוחרים במטבע כעסק ואז המס גבוה יותר. לעתים נדרש הנישום לשלם עוד סכום ככופר בהתאם לנסיבות, אולם בתמורה לגילוי אותו נישום יכול 'להלבין' את הכסף שלו בצורה חוקית, וחשוב מכך, הוא זוכה לחסינות מהעמדה לדין פלילי", הוא אומר.
"התנאים לקבלת הבקשה לגילוי מרצון מצד נישום הם, בין היתר, שהרשות טרם החלה בחקירה נגד הנישום — לא חקירה סמויה, וקל וחומר לא חקירה גלויה — ושמקור הכסף הראשוני להשקעה הינו לגיטימי; כלומר, הנישום צריך להצביע על מקור הכסף לביצוע הרכישה הראשונית. חשוב לציין כי גם על כסף או מטבע דיגיטלי שהושג בעבירה ניתן ואפשר לשלם מס".
כוח גדול במשא ומתן
עורך דין שרון נהרי הינו מעורכי הדין המובילים בישראל בתחום הצווארון הלבן ובתחום הפלילי. לאחרונה נפתחה במשרדו מחלקה ייעודית לעבירות מסים, הלבנת הון וגילוי מרצון, שמעניקה טיפול ייעודי ללקוחות המשרד. את המחלקה מנהל עו"ד נהרי ביחד עם עו"ד ורו"ח איציק כהן, יוצא רשות המסים וסגן מנהל יחידת יהלום ברשות המסים, שמביא איתו ניסיון רב שנים בניהול חקירות כלכליות וטיפול בתיקים של גילוי מרצון.
לדברי עו"ד נהרי, אופן המיסוי נקבע בפועל במשא ומתן בין המייצג לרשות המסים. מעבר לכך, יש כאן בשורה אמיתית לנישום: "ההטבה הגדולה בנוהל גילוי מרצון היא חסינות מהעמדה לדין פלילי. בזכות הגילוי מרצון ולאחר אישורו לא נפתח הליך פלילי נגד הנישום. עם זאת, חשוב שהנישום יבין שהוא צריך להגיע אל ההליך הזה כשהוא 'יותר לבן משלג'. כלומר אין דרך להתחכם ולצלוח את התהליך.
"בעיניי המדינה עשתה צעד מתבקש. מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ, טען לאחרונה כי הציפייה מצד רשות המסים היא להגיע להכנסה של כשניים עד שלושה מיליארד שקל לקופת המדינה בעקבות המהלך הזה. מדובר בהכנסה אדירה, אבל גם בהימנעות מהעמדה לדין של אנשים שלא באמת פגעו בערך חברתי מסוים. גם בכך יש רווח חברתי ניכר. נשאר רק לברך על כך ולקוות כי בשבועות הקרובים אכן יפורסם הנוהל לגילוי מרצון קריפטו, שכן אז ייכנסו לקופת המדינה, במיוחד בשעה קשה זאת, כספים רבים".
בשיתוף עו"ד שרון נהרי
