הקהילה החקלאית בישראל נמצאת במשבר מאז מתקפת הטרור הנוראית ב-7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל שפרצה בעקבותיה. ישנו מחסור חמור בידיים עובדות בענף וקושי בהבאת עובדים זרים. ההרס החקלאי שנגרם בצורה מכוונת על ידי מחבלי החמאס, הוביל לכך שהיישובים החקלאיים בנגב המערבי טרם השתקמו וישראל מסתמכת יותר מאי פעם על ייבוא תוצרת חקלאית מחו"ל.
גם החקלאות בצפון הארץ נמצאת במשבר בגלל העימות המתעצם בגבול לבנון עם ארגון הטרור חיזבאללה, שעלול להוביל ללחימה בחזית נוספת בכל רגע נתון. כ-75% מהירקות במדינה וכ-20% מהפירות מגיעים מעוטף עזה. יישובי הצפון מספקים
כ־73% מסך התוצרת הארצית של הביצים וכ־40% מגידולי הפירות הנשירים. בשני המקרים, החקלאים המקומיים והתוצרת החקלאית שלהם נפגעו קשות.
לאחר שרוב העובדים הזרים עזבו את המדינה בעקבות המצב הביטחוני, והמשקים החקלאיים ברחבי ישראל נותרו עם מספר מועט של ידיים עובדות, הממשלה, במקום להביא עובדים חדשים או לתמרץ את החקלאים באמצעות מענקים או הקלות, החליטה דווקא להקל בייבוא של ירקות ופירות, מה שעוד יותר החמיר את מצבם של החקלאים הישראלים – שהתקשו להתחרות עם המחירים של התוצרת המיובאת גם לפני המלחמה, ומתקשים הרבה יותר כעת. בתוך כול זה, לאחרונה משרד החקלאות, סבל מהקיצוץ הכי עמוק מקרב משרדי הממשלה.
גיל הורסקי (Gil Horsky), שהוביל בעבר את זרוע ההשקעות והחדשנות של ענקית המזון הבינלאומית Mondelēz ולאחר מכן פנה לייסד קרן השקעות המתמקדת בהשקעות בסטארט-אפים בתחום האגריפוד-טק, לקח לאחרונה חלק ביוזמה פילנטרופית חדשה בשם קרן ReGrow Israel המוקדשת לשיקום וחיזוק היישובים החקלאיים שנפגעו בנגב המערבי. הקרן היא יוזמה של העמותה הישראלית VIP בשותפות עם משקי הנגב וחקלאי הקיבוצים והמושבים באזור הנגב המערבי.
"היוזמה הזאת מגיעה מתוך תחושה עמוקה של חובה מוסרית ואחריות לאומית", אמר הורסקי והוסיף: "אנחנו חייבים לעזור ולעשות כל שביכולתנו בכדי לשקם את היישובים החקלאים בנגב המערבי, שנפגעו קשות בעקבות מתקפת הטרור האכזרית של השביעי באוקטובר והמלחמה המתמשכת. לפי ההערכות שלנו, הנזק המצטבר שנגרם לישובים מסתכם בסכום של כ-500 מיליון דולר, וברור לנו שצריך תוכנית ארוכת טווח לשיקומם ולחיזוקם. בלי ביטחון תזונתי ויכולת לספק לעצמנו מזון, יהיה לנו קשה כמדינה ליצור ביטחון צבאי".
חיזוק יישובי הנגב - משימה לאומית
לדבריו של הורסקי, מדינת ישראל מוכרת ברחבי העולם כאחת המדינות המובילות בתחום ה- AgriFood Tech, עם כ-850 חברות סטארט-אפ בתחום. "הדחף היזמי בישראל מובהק בצורה יוצאת דופן בתעשייה. לאורך השנים, המדינה, בדחיפת רשות החדשנות, קידמה באופן פעיל מיזמים בתחום האגריפוד-טק. כתוצאה מכך, הדבר טיפח אקו-סיסטם מקומי חזק הכולל סטארט-אפים המכוונים לשוק העולמי מראשיתם. מגמה זו נובעת מגודלו הקטן יחסית של השוק המקומי, המניע חיפוש אחר פתרונות מקיפים לאתגרים מהותיים בתחום ברחבי העולם. יתרה מכך, הקיבוצים נטועים היסטורית בחקלאות, ועמדו בחוד החנית בפיתוח של חידושים חקלאיים מוצלחים, כגון: המצאת השקיה בטפטוף על ידי חברת נטפים, פיתוחי זני פירות וירקות חדשים ועוד חידושים רבים. כל אלו הופכים את ישראל ואת אזור הנגב המערבי בפרט, לחממה המושלמת לפיתוחים ובחינת טכנולוגיות חדשות בתחום".
גיל הורסקי מסביר כי שיקום הענף לא צריך להסתמך רק על החלטות ממשלתיות, אם כי הן יכולות לסייע בהקלה של הבאת כוח עבודה זר או הקצאת תקציבים. הוא מדגיש את חשיבות הקידמה הטכנולוגית. "אנו שואפים לזרז את התאוששות הישובים בנגב המערבי על ידי גיוס משקיעים ותעשיינים למטרה זו ויישום חידושים טכנולוגיים כדי להניע את החקלאות המקומית קדימה. למשל, טכנולוגיות שפותחו בישראל הממנפות אוטומציה ורובוטיקה מבוססי בינה מלאכותית יכולות להקל על המחסור בכוח אדם תוך כדי שיפור איכות התבואה והתפוקה החקלאית. טכנולוגיות כאלו לא רק יכולות לסייע בשיקום, אלא גם בלחזק את החוסן והביטחון התזונתי של ישראל. באמצעות השקעת מאמצים בשיקום כעת, אנו נצא מחוזקים מהמשבר".
לסיכום, מדגיש הורסקי כי השפעת המלחמה על ענף החקלאות מתבטאת בפגיעה בהכנסתם של החקלאים ובכיס שלנו כלקוחות. לכן, קיים צורך חיוני לפתח פתרונות חדשניים וטכנולוגיים שיתמכו בשיפור ובחיזוק של השוק המקומי. תעשיית האגריפוד-טק יכולה לסייע בהטמעה של טכנולוגיה מתקדמת, שפיתחו סטארט-אפים ישראליים, ובכך לזרז את שיקום הענף ואף לחזק אותו.
בשיתוף ארגון האגריפוד-טק הישראלי
