בין אם מדובר בבעלי מניות, דירקטורים, מנכ"לים שנתבעו באופן אישי או בעובדים שמעוניינים לתבוע את בעלי השליטה בחברה בטענה להונאה, חוסר תום לב ופרמטרים נוספים הקבועים בחוק, יכול בית הדין לעבודה לאשר הרמת מסך. זאת על פי סעיף 6 לחוק החברות, תשנ"ט-1999 ועל בסיס ההכרה כי היישות הנפרדת של החברה, ניצלה לרעה את מעמדה ואת עקרון הרמת מסך ואף הסתתרה מאחוריו. אך עד כמה מכירים בישראל את החוק על כל מורכבותו?
עו"ד שלמה כהן, המתמחה בדיני עבודה בכלל ובתחום הרמות המסך בפרט, מסביר כי למרות שברירת המחדל של החוק היא הפרדה משפטית מלאה בין החברה לבעליה, במטרה לעודד סחר חופשי וחופש לתאגיד - במקרים מסוימים יש עילה להרמת מסך: מצב בו רשאי בית הדין לעבודה לייחס חוב של חברה לבעל המניות, או במקרים קיצוניים - למנהלים. "במקרה כזה חשוב ואף קריטי להסתייע בליווי של עורך דין מומחה, שיודע ויכול לספק הגנה מיטבית, בין אם מדובר בבעלי המניות או מנהלי החברה שנתבעים באופן אישי ובין אם מדובר בעובדים אשר מעוניינים לתבוע את החברה ובעלי המניות בה", אומר עו"ד כהן.
מהם הקריטריונים המאפשרים הרמת מסך המפריד בין החברה ובעליה?
"על פי חוק החברות, בעלי שליטה בחברה שביצעו מעשה חריג דוגמת הונאה, קיפוח נושה של החברה, התנהלות באופן בלתי סביר, נטילת סיכון לא סביר או פעילות באופן שפוגעת בתכליתה של החברה, אינם זכאים להגנת המסך התאגידי. דוגמה לכך היא של חברת בנייה שנקלעה לחובות, וראשיה יצרו חובות נוספים על ידי מתן הלוואות לאנשים פרטיים. כך גם בעל מניות שעשה שימוש ברווח של החברה עבור רכישת נכס במקום לשלם את שכר העובדים או את זכויותיהם הסוציאליות, אינו זכאי להגנה מסוג זה. דוגמה נוספת שממחישה את הנושא היא של מנכ"ל חברת הייטק שעשה מעשה בלתי סביר. כך, למרות הצורך בסבב גיוס נוסף המשיך לבקש מהעובדים לבצע את עבודתם, ובזמן שידע שקופת החברה ריקה אין בה כדי לשלם את משכורות העובדים".
"דוגמה נוספת למצב בו הרים בית הדין הארצי לעבודה את מסך ההתאגדות, ניתן למצוא בפסק דין איפראימוב", מוסיף עו"ד כהן. "לאחר שבית הדין האזורי קבע כי לא הוכח התנאי היסודי והמקדמי לדון בעילה של הרמת מסך, קבע בית הדין הארצי כי כן נעשה ניסיון של חברה לא פעילה וחדלת פירעון להסתתר מאחורי מסך, תוך הקמת חברה חדשה תחת שם אחר, עם אותה פעילות והתעלמות מהחברה המקורית, חובותיה ומצב העובדים כתוצאה מכך".
למעשה בכך קובע בית הדין שלעובד יש מעמד מיוחד, מעבר לנושה של החברה.
"נכון. בית הדין מגדיר את העובד כמי שנותן את כל כולו לארגון ושם את כל עתידו בחברה וזה מה שחשוב שבעלי המניות ידעו. סוגיה מאוד נפוצה בתחום מתייחסת גם ליסוד הנפשי של בעלי השליטה. הכוונה היא למצב בו בעל חברה מנקה משכר העובד את השיעור הקבוע בחוק לפנסיה, אבל בפועל לא מעביר את הכסף לחברת הביטוח. במקרה הזה נחשב הדבר לגזל על בסיס היסוד הנפשי.
"סוגיה נוספת רלוונטית ושכיחה היא עצימת עיניים שלפי הפסיקה שקולה לידיעה. ניתן יהיה לבצע את הרמת מסך ההתאגדות כנגד בעל מניות שידע על פגיעה לכאורה, בזכויות עובדים אך נמנע מלבררן. הסוגיה הקלאסית שמאפשרת הרמת מסך ומגינה על העובד היא הונאה. פסק דין מפורסם שעסק ברשת מסעדות מוכרת שנקלעה לקשיים כלכליים הוא דוגמה לכך. בשלב הראשון נגנבו עשרות אלפי שקלים מכספי הפנסיה של העובדים. לאחר מכן, כשהרשת היתה רגע לפני קריסה כלכלית, קבע בית הדין לעבודה כי יש לבצע הרמת מסך כדי לספק הגנה עם קדימות לעובדים על פני ספקים וגורמים חיצוניים שרצו לבוא בחשבון עם בעלי המניות".
עו"ד כהן מדגיש כי המטרה של המחוקק היא לפני הכל, לאפשר את הקיום המשפטי של החברה בנפרד ולא להיעתר להרמת מסך. לדבריו, הגישה הזו הופכת את תביעת בעלי המניות לתהליך מורכב ומאוד מאתגר, ולכן חשוב לפנות לעורך דין המתמחה בתחום.
תעודת ביטוח ארגונית
כמי שמלווה ומייצג בעלי שליטה ועובדים, לעו"ד כהן יש את הכלים והיכולת לבחון באופן רחב ומעמיק את התהליך כולו. כך הוא גם נחשף למקרים שבהם עובדים הגישו בקשה להרמת מסך ונדחו. "דוגמה לכך היא פסק דין טוקו-שף, בו עתרו העובדים נגד חמישה בעלי מניות מתוך רבים", הוא אומר. "במקרה הזה דחה בית הדין את התביעה, בטענה כי לא ניתן לדעת מי מבין כל בעלי המניות אחראי למחדל. גם בתחום ההייטק, שכיחים המצבים בהם ישנם בעלי שליטה רבים, דבר הדורש במסגרת התביעה להוכיח מי הוא מנהל החברה בעל המניות האקטיבי ומי הפסיבי".
הוא מציין כי הייעוץ המשפטי שמשרדו מעניק לתאגידים, חברות וארגונים, מהווה עבורם מעין מצפן ניהולי וארגוני המונע ומנהל סיכונים גם כשמדובר בהרמת מסך, החל מרמת ניהול תקין של העובדים ועד קיום הוראות חוק, וחשיפה לתביעות ייצוגיות: "למעשה, משרדנו משמש כמחלקה משפטית במיקור חוץ לעסקים וחברות ומעניק שקט תעשייתי לעסקים וחברות רבות, תוך בחינה צמודה של קיום הוראות החוק ומתן מענה שוטף לשאלות המשפטיות העולות ברמה היומית בניהול העסק".
ומהו דינו של תאגיד זר הפועל במדינת ישראל?
"במידה שהוא פועל בארץ ומעסיק עובדים ישראליים, חל עליו החוק הישראלי על כל המשתמע מכך. גם בעל מניות זר המשקיע בחברה בישראל, יכול להיתבע בכל הקשור להרמת מסך. כך גם כשמדובר בחברה ישראלית שמעסיקה עובדים ישראלים בחו"ל. אלא אם העובד מעדיף לעשות ניתוק תושבות מישראל. גם במקרה הזה, בין אם מדובר בעובד שתובע את החברה או בבעלי השליטה בחברה שנתבעים על ידי הנושים, חשוב לקבל ייעוץ משפטי של עורך דין המתמחה בכל פרט בחוק, ובקיא בפסיקה על בוריה".
לפנייה טלפונית 03-7421712 >>
לפניה במייל >>
לאתר העסק >>
בשיתוף עו"ד שלמה כהן
