תיקים רבים של רשלנות רפואית נוגעים לתהליך ההיריון וללידה עצמה, ובכל שנה מוגשות מאות תביעות שעילתן רשלנות רפואית בגין נזקים שנגרמו ליולדת או לתינוקה. מנתוני משרד הבריאות עולה כי בשנת 2019 נרשמו 1,211 לידות עובר מת במשקל 500 גרם ומעלה. אמנם לא כל המקרים שמסתיימים בנזק לאם או לרך הנולד מקורם ברשלנות רפואית, אך בחלק מהמקרים מתרחשים כשלים וטעויות מקצועיות רפואיות שבגינם ניתן לתבוע.
"תפקידו של הצוות הרפואי הוא לסייע ללידה, להיות ער למצוקת האם והעובר, למצוא פתרונות לבעיות המתעוררות ולשים לב לכל נתון ונתון", אומרת עו"ד נחמה דרור, העוסקת בתחום תביעות נזיקין בכלל ורשלנות רפואית בפרט, שמסבירה באילו מצבים רשלנות רפואית עלולה להתרחש במהלך ההיריון והלידה.
"לידה היא הליך דינמי המצריך ערנות מצד הצוות הרפואי למצבם של האם והעובר בכל שלב", מפרטת עו"ד דרור. "במהלך הלידה על הצוות הרפואי להעניק ליולדת ולעובר את הטיפול הראוי בהתאם לנתוני הלידה והתקדמותה ולהתייחס לכל סממן או חריגה במדדים. יש להתייחס לניטור של העובר ולמצבה של האם וכאשר עולה מצוקה של אחד מהם — יש לבחון אם יש מקום להתערבות ומהי דרך הפעולה המתאימה והמקובלת". היא מוסיפה כי לפעמים הפעולה שהוחלט לנקוט שגויה ואינה מתאימה לנתוני האם או העובר, או שהיא מבוצעת ברשלנות ומובילה לנזק. במקרים אחרים ההחלטה על דרך הפעולה, גם אם היא נכונה, מתקבלת בשלב מאוחר מדי — לאחר שהנזק כבר התרחש.
דוגמה לנזק שבעקבותיו הוגשה תביעה בהובלת עו"ד דרור היתה לידת ואקום שהסתבכה עקב התנתקות מכשיר הוואקום מהקרקפת של העובר כמה פעמים, מעבר למותר לפי הנהלים. התוצאה היתה שהתינוק נולד עם שברים בגולגולת ועם נזק נוירולוגי קשה. דוגמה נוספת לתביעה בהובלתה היא מקרה של יולדת שחוברה למוניטור, שהצביע על האטות חריגות בדופק של העובר. הצוות הרפואי התעלם מהממצאים של המוניטור, התינוקת לא חולצה בזמן ונותרה עם שיתוק מוחין קשה.
כשהלידה מסתבכת
עו"ד דרור מסבירה כי גם במקרים שבהם חל סיבוך טבעי במהלך הלידה, רשלנות מצד הרופאים עלולה להחמיר עוד יותר את המצב. "כאשר מתפתחת מצוקה עוברית או אמהית ויש צורך ביילוד מכשירני או בביצוע ניתוח קיסרי — באחריות הצוות הרפואי לבחון חלופות בשיתוף היולדת ולהעניק לה הסבר מלא ומפורט לצורך קבלת החלטה מושכלת ומבוססת", היא מסבירה. "בהמשך יש לבצע את הפעולה שנבחרה בהתאם לנהלים ולפרקטיקה המקובלת. כשמדובר, לדוגמה, בחילוץ יילוד בלידה מכשירנית (שולפן ריק — ואקום או מלקחיים), פעולה הכרוכה בפני עצמה בסיכונים רבים, יש לבחון את הסכמתה של היולדת ולבדוק אם היא מודעת לסיכונים ולסיבוכים הכרוכים בפעולה, ולחלופות האפשריות".
היא מוסיפה כי לאחר שהתקבלה ההחלטה על דרך חילוץ העובר, יש לבחון אם הפעולה בוצעה בתנאים המתאימים: הפתיחה של צוואר הרחם, גובה הראש של העובר, מנח הראש, מומחיות מבצע הפעולה ועוד. במקרים שבהם הוחלט, לדוגמה, על חילוץ העובר באמצעות מכשיר ואקום, יש לבדוק אם גודל כיפת הוואקום מתאים, אם התנתקה הכיפה מראש העובר במהלך הפעולה ועוד. "מקרים שבהם טיפלתי, של לידה מכשירנית רשלנית, כללו קרעים עמוקים אצל היולדות בפרינאום ובפי הטבעת, פגיעה בשלפוחית השתן וברצפת האגן. אצל היילודים נתקלתי בשטפי דם תוך גולגולתיים, שברים בגולגולת, שיתוק מוחין, פגיעות קוגניטיביות עד כדי פיגור שכלי ופגיעות נוירולוגיות שלעתים אף הובילו לפטירה".
עו"ד דרור נתקלה גם במקרים שבהם הצוות הרפואי הפעיל לחץ לא מבוקר של הישענות פיזית על החלק העליון של הרחם לצורך זירוז הלידה ("לחץ פונדאלי" או "שיטת קריסטלר"). לדבריה, ארגון הבריאות העולמי קבע לפני שנים כי שיטה זו מסוכנת ועלולה להוביל לנזקים קשים אצל היולדת ואצל התינוק, כולל קרעים קשים אצל היולדת ואף מוות של העובר ושל היולדת, ולמרות זאת בחלק מבתי החולים בישראל ממשיכים לפעול בשיטה זו.
ומה בנוגע לניתוח קיסרי, שברוב הפעמים מתבקש כתוצאה מהתפתחות מצוקה, של העובר או של היולדת?
"לפני כל הליך רפואי, בדגש על ניתוח, יש להעניק ליולדת מידע מלא על הפעולה, הסיכונים הכרוכים בה, החלופות האפשריות ומשמעותן. לעתים יש מקום להמליץ על ניתוח קיסרי ללא כל קשר להתפתחות של מצוקה עוברית, כמו במקרים שבהם משקל העובר גבוה או כאשר האגן של היולדת צר ואינו תואם את גודל העובר ועוד. שיהוי בקבלת החלטה על ניתוח קיסרי עלול להוביל לנזק קשה ואף בלתי הפיך אצל היילוד. בנוסף, יש מקרים שבהם ניתוח קיסרי אינו מתבצע כראוי ובמיומנות הנדרשת, מה שעלול להוביל לדימומים, הידבקויות בבטן היולדת, היווצרות קרישי דם שעלולים לגרום לתסחיף ריאתי, זיהומים קשים וכדומה".
חובת המעקב לאחר הלידה
עו"ד דרור מתייחסת גם לשאלה האם במקרה שהלידה הסתיימה בהצלחה תמו תפקידם ואחריותם של הצוות הרפואי: "ממש לא. לאחר הלידה על הצוות הרפואי לעקוב אחר היולדת והיילוד. היעדר מעקב ראוי יכול להוביל לנזקים קשים ואף לפטירה. עד לשחרורו של היילוד, על הצוות הרפואי לעקוב אחר המדדים, לבצע בדיקות גופניות באופן תדיר ולהתייחס לכל חריגה מהנתונים המקובלים בנסיבות. חובת המעקב כוללת גם ביצוע טיפולים רפואיים ביילוד, ככל שנדרשים".
ומה לגבי מצבה של היולדת? האם גם כאן נחשפת למקרי רשלנות רפואית לאחר שהסתיימה הלידה?
"גם כשמדובר על הטיפול ביולדת יש לא מעט מקרים של רשלנות רפואית. לדוגמה, בתיק שבו אני מטפלת יולדת לאחר ניתוח קיסרי חירום שאחריו סבלה מזיהום קשה שוחררה ללא המלצה על נטילת נוגדי קרישה, אף על פי שנתוניה חייבו מתן נוגדי קרישה עד שישה שבועות לאחר הלידה, לכל הפחות. כתוצאה מכך היא פיתחה פקקת ורידים ברגלה השמאלית, שהובילה לתסחיף ריאתי והיא נותרה נכה לצמיתות. זוהי רק דוגמה אחת מני רבות לכך שגם היולדת זקוקה למעקב מקצועי".
אלו רק חלק מהמקרים הסבוכים והמורכבים שבהם עו"ד דרור מייצגת את התובעים. בתיקים שהיא מובילה עו"ד דרור מפגינה לא רק מיומנות מקצועית אלא גם מיומנויות בינאישיות, רגישות ויכולת להכיל ולהוביל את היולדות במאבקים הקשים בחייהן.
עו"ד נחמה דרור
טלפון: 03-3814681
למעבר לאתר >>
בשיתוף עו"ד נחמה דרור
