"מכל דבר אחר המדגים את חשיבותן של האוזניים לאיכות חיינו, תפס אותי המשפט של הלן קלר: 'חירשות מנתקת אותנו מאנשים'. ללא שמיעה אנחנו באמת בודדים", פותח ד"ר גיל להב.
האוזן נחלקת לשלושה חלקים: החיצונית, התיכונה והפנימית. תפקידה של האוזן לאסוף את גלי הקול מהסביבה ובעזרת מערכת הגברה הנמצאת באוזן התיכונה, מנגישה אותם לאוזן הפנימית והופכת גל עם תכונה פיזיקלית לאות חשמלי למוח. האותות החשמליים הללו מתורגמים במוח לשיחה קלה, לצלילי מוזיקה מענגת או לקול המסמן סכנה ודורש תגובה מיידית. כמו כן, לאוזן הפנימית יש איבר נוסף העוזר להתמצאות במרחב ושומר על שיווי המשקל שלנו בעת פעילות שגרתית כמו הליכה ברחוב או בעת סכנת נפילה.
"בתנאי יומיום, תפקודה המורכב של האוזן כל כך טבעי עבורנו שאנחנו לא נשקיע בה מחשבה נוספת. מטבע הדברים, פניה לסיוע רפואי עולה כאשר מופיעה אי נוחות או שינוי בתפקוד של המכונה המורכבת הזו", אומר ד"ר גיל להב, מומחה אא"ג וכירורגית ראש וצוואר, ובעל התמחות במחלות אוזניים ושמיעה, מקבוצת עתיד מדיקל.
הוא מוסיף: "שתי הסיבות השכיחות לפניית מבוגרים לרופא אף-אוזן—גרון לטיפולי אוזניים הם צרומן (שעווה) וגרד באוזניים. לצרומן תפקיד מגן בתעלה החיצונית של האוזן, אך ישנם מצבים בהם מתקיים ייצור עודף של שעווה או כאשר אנשים נוהגים לנקות את האוזניים בעזרת צימרון (מקל לניקוי אוזניים). במקרים אלו נדחף הצרומן ויוצר פקק של שעווה המלווה בתחושת ירידה בשמיעה ולעיתים אף לדלקת. ברוח זו, גם הניסיון להיפטר מתחושת גרוד באוזן בעזרת צימרון עשויה להוביל לפציעה של התעלה וגרימת דלקת כואבת. גרד בתעלת האוזן היא מחלה של העור ומטופלת בעזרת משחה מקומית, לכן במקרים כאלו מומלץ לפנות ליעוץ ולא 'לחטט' באוזן".
ומה עם ילדים?
כמעט כל הורה מכיר את התופעה של "נוזלים באוזניים" בילדים, בעיקר בגילאי שנתיים–שלוש, הנגרמת כתוצאה מפגיעה בניקוז האוזן התיכונה אל חלל האף. "המנח האנטומי של תעלת האאוסטכיוס בגיל הזה, יחד עם נוכחות של שקד שלישי (או בשמו האחר 'אדנואיד'), ולעיתים גם אירועים חוזרים של דלקת אוזניים, הן מהסיבות השכיחות התורמות להפרעת הניקוז. הצטברות הנוזל באוזן מעכבת את מעבר גל הקול וגורמת לירידה בשמיעה", מסביר ד"ר להב.
"כאשר הילד מדבר בצעקות, אינו מגיב כשפונים אליו בקול מתון, מפריע בגן ללא סיבה או מבקש להגביר את הטלוויזיה - אלו סימנים מובהקים של ירידה בשמיעה המצריכים בירור מיידי עם רופא אא"ג", מוסיף ד"ר להב. "במקרים בהם הירידה מובהקת וממושכת, הילד יופנה להתערבות כירורגית מאוד שכיחה ומוכרת של התקנת כפתורים והסרת השקד השלישי".
מה היא מחלה כרונית באוזניים ?
"ההגדרה הרפואית היבשה מגדירה מחלה הנמשכת מעל לשלושה חודשים כמחלה כרונית. זה כמובן מוציא מהדיון שלנו את מחלות החורף או הקיץ עם דלקת חדה באוזן התיכונה עקב צינון או באוזן החיצונית עקב חשיפה למים. ביטויה של מחלה כרונית הוא בראש ובראשונה ירידה בשמיעה, ויכול לבוא יחד עם הפרשה קבועה או חוזרת, כאב מקומי מדי פעם, צפצוף באוזניים (הנקרא גם טינטון) וגם סחרחורת", מדגיש ד"ר להב. "התפתחותה של המחלה הכרונית יכול להמשך שנים ולעיתים יעבור זמן רב עד שהאדם יחליט לפנות לעזרה רפואית. בין המחלות הכרוניות ניתן למנות את מחלת האוטוסקלרוזיס, מחלת מנייר, כולסטאטומה ועוד. כדאי ומומלץ בכל תחושה של ירידת שמיעה, הפרשה כרונית או סחרחורת לפנות בהקדם ליעוץ רפואי של רופא המשפחה או רופא אא"ג".
כיצד נאבחן ונטפל?
"כל מפגש מתחיל בשיחה ובדיקה מקיפה", אומר ד"ר להב ומסביר: "ההקשבה היא הבסיס לאבחון שלנו. בנטילת אנמנזה (תולדות המחלה) טובה וסבלנית נוכל לרוב לקבל את מרבית הנתונים הדרושים לנו לאבחנה". בהמשך לבדיקה מיקרוסקופית במרפאה נידרש גם לבדיקות עזר שונות, כמו בדיקות הבוחנות את איכות השמיעה ואיכות היציבה. הבדיקות הללו הן כמו בדיקת אק"ג של האוזניים ועוזרות לנו למקם ולאפיין את סוג המחלה. לעיתים נדרשות לנו בדיקות הדמיה כמו CT או MRI, אשר מאפשרות לנו לראות "מעבר לקיר", כלומר לבחון את הרקמה ומבנה האוזן מעבר לעצמות הגולגולת", אומר ד"ר להב.
ומתי נדרשת התערבות כירורגית במחלות אוזניים?
ד"ר להב מסביר: "כפי שציינתי קודם לכן, האוזן התיכונה מוליכה ומגבירה את גל הקול הפיזיקלי כאשר האוזן הפנימית ממירה את הכוח הפיזיקלי לאות חשמלי דרך סיבי עצב. אם כך, פגיעה במרכיבים של האוזן התיכונה תגרום לפגיעת שמיעה הולכתית ופגיעה במרכיבים של האוזן הפנימית תגרום לפגיעה עצבית.
"כאשר נדרשת התערבות כירורגית, היא תותאם לפתרון הבעיה על פי מיקום הנזק. ישנם ניתוחים שמטרתם לפתור פגיעת שמיעה הולכתית. על ניתוחים אלו נמנים הניתוחים לסגירת נקב בעור התוף, שיקום ושיחזור עצמות שמע, שיקום ושחזור עצם הסטפס וניתוחים המתקיימים במצבים ייחודיים כמו התקנת שתל BAHA. פגיעה באוזן הפנימית הגורמת לפגיעה עצבית קבועה, דורשת התערבות כירורגית מסוג אחר. בעשורים האחרונים נרכש ניסיון רב ביכולת לשקם את השמיעה בעקבות פגיעה בחלק העצבי בעזרת טכנולוגיה מתקדמת על שתל שבלול. במקרים של חסר מולד או פגיעה עצבית נרכשת, מושתלת אלקטרודה גמישה אל מבנה ה"שבלול" של האוזן הפנימית אשר תחליף את המערכת הפגומה ותשקם את יכולת השמיעה. לראות את חיוכו של תינוק אשר שומע לראשונה את קול אימו או את שביעות רצונו של המבוגר שאיבד את השמיעה וחזר לתקשר עם הסביבה, אין לזה מחיר" אומר ד"ר להב. "על החלק הזה בקבוצת עתיד מדיקל אמון עמיתי ד"ר ישגב שפירא, סגן מנהל מחלקה ומנהל שרות השתל השבלול במחלקת אא"ג שבמרכז הרפואי ע"ש שיבא".
עוד מציין ד"ר להב כי "מחלה כרונית שהייתי רוצה לתת עליה את הדגש נקראת כולסטאטומה. מחלה זו דורשת תשומת לב ותגובה כירורגית מהירה. כולסטאטומה היא תהליך משגשג שנוצר מתאי עור בתעלת האוזן החיצונית ולעיתים נדירות גם באופן ספונטני בתוך האוזן התיכונה. על אף שהשתמשתי במילה משגשג, זה איננו גידול, אך בהחלט מתנהג כמו גידול במובן של פגיעה והרס של מרכיבי האוזן התיכונה ואף הפנימית. כולסטאטומה תתבטא בכל הביטויים שציינתי קודם לכן תחת המאפיינים של מחלת אוזניים כרונית. הטיפול בכולסטאטומה יהיה טיפול כירורגי עם כריתה נרחבת וסילוק של כל האזורים הנגועים בחומר הזה.
"כאשר קיים גם מרכיב של סחרחורת במחלת האוזן הכרונית או כאשר סחרחורת היא ביטוי מרכזי של המחלה כמו במחלת מנייר, אני מערב בטיפול את עמיתי ד"ר שמואל ארז דוידי. ד"ר דוידי מתמחה בטיפול בסחרחורת והפרעות שיווי משקל בקבוצת עתיד מדיקל ועבר התמחות ייחודית לנושא זה".
לסיום, אומר ד"ר להב: "לחץ באוזניים בעת טיסה או שינויי גובה הם לא נחלת הילדים בלבד. התופעה מוכרת גם במבוגרים ונגרמת כתוצאה מתפקוד לקוי של תעלת האאוסטכיוס, המנקזת את האוזן לחלל שמאחורי האף. במקרים אלו עמודת האויר באוזן התיכונה אינה משתחררת ונגרם לחץ, בעיקר בנחיתה או ירידה מאזור גבוה כמו בירידה לים המלח, עם ביטוי של כאב בלתי נסבל באוזניים, עד כדי כך שאנשים לעתים נמנעים מלטוס. בעבר, הפתרון היה התקנת כפתורים, מצב לא אידיאלי החושף את האוזן התיכונה לזיהום. כיום, פעולה אנדוסקופית פשוטה יחסית של הרחבת התעלה בעזרת בלון דרך חלל האף נותנת פתרון טוב ללא השארת גוף זר בחלל האוזן".
עתיד מדיקל היא קבוצת רופאים מומחים במקצועות אף-אוזן-גרון וכירורגית ראש וצוואר בבית חולים רפאל, ששמה לה למטרה לקדם את בריאותם ואיכות חייהם של המטופלים באמצעות שירות רפואי איכותי וציוד רפואי מתקדם. רוח הקבוצה מתאפיינת בשיתופי פעולה שמטרתם הפריה מקצועית ומתן מענה רפואי מקיף ואישי למטופלים.
ד"ר גיל להב הוא מומחה אא"ג וכירורגית ראש וצוואר בעל התמחות בניתוחי אוזניים ובסיס הגולגולת הצידי. ד"ר להב בוגר הפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים, סיים את התמחותו במרכז הרפואי קפלן ובבית החולים של אוניברסיטת מונש במלבורן, אוסטרליה. ד"ר להב משמש כיום כסגן מנהל מחלקת אא"ג של המרכז הרפואי קפלן.
עתיד מדיקל: מרפאת מומחים לרפואת אף אוזן גרון
כתובת: פארק עתידים, בנין מס' 3 (בי"ח רפאל), תל אביב
טלפון: 03-5299521
למעבר לעמוד הפייסבוק >>
למעבר לעמוד האינסטגרם >>
למעבר לערוץ היוטיוב >>
"בחירות טיפול אפשרי היא בהתאם להחלטת מטפל מוסמך ולהתייעצות עמו. המידע נכון לאוגוסט 2023. האמור בכתבה אינו מהווה משום המלצה, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי מוסמך".
בשיתוף עתיד מדיקל
