העסקתם עוזר או עוזרת בית והוא נפגע במהלך עבודתו, אירחתם בני משפחה או חברים ואחד מהם נפגע? הסבירות שתיתקלו בתרחיש בלהות כזה אומנם לא גבוה אך גם לא נדיר - לכן מומלץ להתכונן אליו. כדאי לדבר על הסיכון, על הפחד ועל הפתרונות, והאם בכלל כדאי לנו להיערך לתרחיש מסוג זה.
חשבתם פעם על הסטטיסטיקה של אירועי נזקי גוף, רכוש או תאונות אישיות ועד כמה אנחנו חשופים לאפשרות שניקלע לתאונת דרכים? הסיכוי להתרחשות מצבים קיצוניים ומסוכנים קיים, גם אם הוא בסבירות נמוכה, אבל כדי להיות ערוכים לכל תרחיש, יש מי שמבטיחים לעצמם מענה בזמן אמת באמצעות כיסוי ביטוחי חשוב.
מפזרים סיכונים – גם בביטוח
כל החלטה שלנו בחיים נעשית על סמך פיזור סיכונים, כך גם בביטוח. אנחנו נעדיף, למשל, לשלם במשך רוב חיינו סכום קטן יחסית, גם אם לא יקרה כלום - וזאת רק כדי לזכות בשקט נפשי.
תארו לעצמכם שהזמנתם חברים הביתה ובדיוק לאחר שסיימתם לשטוף את הרצפה, כשהיא עדיין רטובה, עוד לפני שהספקתם להבין מה קורה - אחד מהחברים מחליק ושובר את ידו. נסו לחשוב מצב אחר: המנקה ששכרתם החליק בחדר האמבטיה בזמן עבודתו.
בדומה לתביעות נזיקין אחרות, האחריות על בעל הנכס תוטל אם תוכח רשלנות שגרמה לתאונה. בחלק מהמקרים, הנפגעים הם דיירי הבית - בני המשפחה, במקרים אחרים עלולים להיפצע אורחים או אנשי מקצוע שאנחנו שוכרים. בכל אותם מקרים שבהם נגרמים נזקי גוף משמעותיים, ניתן לקבל פיצוי כספי.
הנחה הנפוצה היא שתאונה בבית אינה מקימה עילה לתביעה לפיצויים. אומנם במציאות, האדם שנפגע בשטח הבית עשוי להיות זכאי לפיצוי משמעותי וגדול, ואם לא תתכננו כראוי – אתם עלולים לשלם אותו. האחריות של בעל הבית לתאונה המתרחשת בביתו תתקיים אך ורק אם יוכח קיומו של מעשה רשלני או מחדל שגרמו לתאונה בבית. כלומר, על הנפגע באמצעות עורך דינו, לצלוח שלוש משוכות בכדי להוכיח את תביעתו. בשלב הראשון עליו להוכיח את עצם התרחשות אירוע הנפילה, אם באמצעות עדותו, אם באמצעות עדים, מסמכים רפואיים וכיוצא באלה. בשלב השני, על התובע להוכיח כי הנפילה אירעה כתוצאה מקיומו של מפגע, למשל רצפה מחליקה, ליקוי בטיחותי חמור ועוד. לבסוף, על מנת להראות את אחריותם המשפטית של בעלי הנכס - על הנפגע להוכיח כי פגיעתו התרחשה כתוצאה מרשלנותם.
זה באשר לשאלת הרשלנות. בנוגע לגובה הנזק והתשלום, בואו נקווה שיש לכם פוליסת ביטוח מתאימה.
פוליסת ביטוח צד שלישי
אם מתרחשת תאונה בתוך הבית בה נפגע אורח שאינו מתגורר בבית – שבהקשר המשפטי נחשב לצד ג', ייתכן שהוא יהיה זכאי לפיצוי כספי. חשוב לדעת כי לגבי בני המשפחה המתגוררים דרך קבע בבית המצב הוא שונה. ראשית, מומלץ לקרוא את פוליסת הביטוח בעיון רב. בדרך כלל בני הבית המתגוררים בדירה בדרך קבע לא ייחשבו כצד ג', ולכן לא יהיו זכאים לפיצוי כספי אם ייפגעו.
בימים אלה, מתבררים במשרד עורכי הדין רוטברט אליאס - מספר תיקים בסך מיליוני שקלים, אשר עוסקים בדיוק בסוגיות אלו. נספר לכם על שניים מהם. המקרה הראשון עוסק במשפחה שאירחה חברים למסיבת יום הולדת. במהלך המסיבה אחת מהאורחות נתקלה בממטרה בגינה. היא נפגעה באורח קשה ונהפכה לנכה לשארית שנותיה. כאמור, פוליסת הביטוח המתאימה במקרה זה היא פוליסת ביטוח בגין נזקי צד שלישי המכסה נזקי גוף. תביעה הוגשה לבית המשפט בסך מאות אלפי שקלים נגד בעל הנכס, אשר אירח את מסיבת יום ההולדת בביתו.
פוליסת ביטוח חבות מעבידים
במקרה שני, משרדנו מייצג בעל נכס אשר ששכר עוזרת בית, ונתבע על ידה לאחר שהחליקה בזמן העבודה. במצב כזה, בעל הנכס מחויב על פי חוק בתשלום דמי ביטוח לאומי. אולם, לשם כיסוי ביטוחי מלא מומלץ לרכוש פוליסת ביטוח פרטית, אשר נקראת פוליסת ביטוח חבות מעבידים. פוליסת ביטוח זו , מספקת כיסוי ביטוחי בין היתר לעוזרת בית, ושאר עובדי משק הבית. זו פוליסה שרוכש בעל הנכס, כי במידה וימצא רשלן אם במעשה או במחדל לתאונה שארעה בביתו, חברת הביטוח תכנס בנעליו, ובמידת הצורך, תישא בתשלום הפיצוי במקומו.
ביטוח לאומי עבור עוזר או עוזרת הבית אינו ביטוח מלא
במקרה של אירוע פציעה שארע עקב רשלנות, ותוך כדי עבודתו של עוזר או עוזרת משק הבית, ניתן לתבוע את המוסד לביטוח לאומי מחלקת נפגעי עבודה, ובמקרים מסוימים ניתן לתבוע גם את בעל הדירה, גם כאשר הוא שילם ביטוח לאומי עבור עוזר או עוזרת הבית. רבים נוטים לחשוב כי עוזר או עוזרת משק בית שנפצע מכוסה על ידי ביטוח לאומי. זה נכון, אמנם רק באופן חלקי. במידה שאתם מעסיקים עוזר או עוזרת משק בית, או מועסקים במשרה כזו, וחלילה קרתה תאונה במהלך העבודה, העובד או העובדת יהיה זכאי לתבוע גם את ביטוח לאומי, ובמידה שקיימת רשלנות שבגינה הוא נפגע, הוא יהיה זכאי לתבוע גם בעל הנכס.
נפגעתם בזמן העבודה, דעו לכם
תחילה, יש לבקש מהמעסיק טופס הפניה לטיפול רפואי לעובד השכיר - הנקרא ב.ל 250. לאחר מכן, יש למסור את הטופס כאשר הוא מלא וחתום לקופת החולים, ואז תימסר לידיכם תעודה רפואית ראשונית לפגיעה בעבודה.
בשלב שלאחר מכן יש להגיש תביעה לדמי פגיעה למוסד לביטוח לאומי, הנקראת גם טופס תביעה ב.ל. 211. ככל שפקיד התביעות יכיר בפגיעה – תהיו זכאים לתשלום בגין אובדן כושר עבודה. פיצוי זה משולם עבור התקופה שבה לא יכולתם לעבוד כלל, בכפוף לאישורי מחלה (עד 91 יום ממועד הפגיעה).
אם פקיד התביעות הכיר בתאונה שעברתם והוכרתם במוסד לביטוח לאומי, אתם רשאים להגיש תביעה לגמלת נכות מעבודה אשר נקראת גם ב.ל. 200. במקרה כזה תוזמנו לדיון בפני ועדה רפואית שתקבע את דרגת הנכות - אם קיימת.
מלבד הפעולות האלה, מומלץ לאסוף שמות ומספרי טלפון של עדים. כדאי לצלם את מקום התאונה ולפנות לטיפול רפואי מיד לאחר האירוע. יש לפרט בפני הגורם הרפואי את הנסיבות המדויקות אשר גרמו לפגיעתכם, ובמקביל, מאוד חשוב להקדים ולפנות לקבלת ייעוץ משפטי. הליך הגשת התביעה נגד המוסד לביטוח לאומי הוא הליך מורכב אשר דורש ידע מקצועי ומשפטי נרחב. פנייה מוקדמת לייעוץ משפטי היא פנייה הכרחית לצורך מיצוי כל הזכויות שלכם.
בשיתוף משרד עורכי הדין רוטברט אליאס ושות'
