מה הופך מהנדס למהנדס טוב יותר? השאלה הזאת מורכבת יותר מכפי שנדמה. התשובה עליה משתנה באופן תדיר משום שהעולם שסביבנו משתנה באופן תדיר, ומשום שהמהנדסים הם אלה שאמורים להמציא אותו מחדש.
יניב גרטי, עד לאחרונה נשיא אינטל ישראל, משוכנע שלפחות במקצועות הדיפ-טק - בינה מלאכותית, שבבים, קוונטום, טלקום - אין תחליף למסלול האקדמי. אבל המסלול הזה צריך לעבור עדכון גרסה. "האקדמיה יודעת מצוין להקנות ידע טכני, ללמד את משוואת מקסוול או עוד פרק עיוני. לא זאת הבעיה, בפרט כשהכל נעשה נגיש יותר ופחות צריך לשנן ולזכור. אבל ממה שאנחנו רואים בקרב ג'וניורים בתעשייה, הנושא של מיומנויות חיוניות לוקה בחסר". המיומנויות שהוא מחפש אינן קשורות ל-IQ, אלא יותר ל-EQ, אינטליגנציה רגשית. תכונות המזוהות עם האונה הימנית של המוח - יצירתיות, דמיון וראיית התמונה הרחבה - והחיבור שלהן עם הצד האנליטי יותר.
קונקרטית, גרטי מזכיר שלוש שפות שהסטודנטים, ורצוי עוד קודם לכן כתלמידי תיכון, חייבים ללמוד: אנגלית - "לא במובן הדקדוקי הכבד אלא כשפה של יכולת, של חידוד והבאת רעיון, של לייצר תנועה ולגייס גורמים מבחוץ ולגרום לאחרים לבוא איתי, כי זה מה שעושים בחדשנות"; מיומנויות דיגיטליות - לעסוק במרחב הדיגיטלי ולא רק להימצא בו, למשל דרך רובוטיקה או אנימציה ממוחשבת; ומתמטיקה, שהיא דרך של מחשבה.
עוד הוא מדגיש את היכולת לעבוד יחד, אם בזוג ואם בצוות גדול. "הבעיות שאנחנו ניצבים בפניהן מבחינה טכנולוגית הן כאלו שגם האדם החכם בתבל לא בהכרח יוכל לפתור לבדו. וכדי לעבוד יחד צריך לדעת לוותר על אגו, לשאול שאלות בצורה שלא סוגרת אלא פותחת". היכולת לשאול נכון ולראות את הדברים אחרת, מציין גרטי, היא יתרון מבדל שיש לישראלים. "זה קריטי ב-Innovation ויש לנו את זה בתרבות, אבל כדי לשמר את זה הגיע הזמן למסד את התכונה החשובה הזאת". איך? כאן הכלים כבר נמצאים באקדמיה: ללמד סטודנטים להנדסה, מדעים מדויקים או מדעי המחשב גם היסטוריה, פילוסופיה או אפילו מוזיקה. "כל דבר שיגרום להם לפתוח את הראש ולחשוב אחרת. לצאת מאזור הנוחות ולפתח שרירים חדשים".
13 מיומנויות
המסרים של גרטי ושל התעשייה נופלים כיום על אוזניים קשובות באקדמיה. פרופ' דוד ברלה, ראש בית הספר להנדסת חשמל באפקה - המכללה האקדמית להנדסה בתל-אביב, משוכנע: "צריך לעשות סוויץ' מחשבתי. אנחנו לא 'מכשירים' מהנדסים, אלא עוסקים בחינוך להנדסה. זה הרבה יותר הוליסטי וזה מצריך השבחה רחבה ועמוקה. לא רק ללמד יסודות מדעיים והנדסיים, לא רק ללכלך דפי נוסחאות, אלא גם להקנות מיומנויות חיוניות - Vital skills לצד ערכים חברתיים והתנהגותיים".
"מתווה אפקה" לדמות הבוגר, שגובש בשיתוף בכירים בתעשייה, כולל 13 מיומנויות קריטיות, ובהן: חשיבה ביקורתית, עבודה בצוות רב-תחומי, תקשורת אפקטיבית, יכולת למידה עצמית, פתרון בעיות מורכבות, אינטגרציה בין נושאים ועוד. לאחר שגובשה הרשימה, נערך מיפוי של כלל הקורסים הנלמדים במכללה. בכל קורס נבדקו תוצרי הלמידה וכן המיומנויות הנרכשות במהלכו, הן מבחינת המצוי והן הרצוי. המיומנויות עצמן חולקו כל אחת לשלוש רמות - בסיס, ביניים, מתקדם - כך שכל קורס נדרש להביא את הסטודנט לא רק לרמת ידע ותובנה מדעית והנדסית מסוימת, אלא גם לרמת המיומנות. מובן שלא בכל תחום יש צורך זהה בכל המכלול - אתיקה למשל נדרשת במיוחד בהנדסה רפואית ובבינה מלאכותית ונדרשת במידה פחותה יותר בחשמל. אבל העיקרון נשמר, מתעדכן ומתוּקף עם הזמן ואף משוקף לסטודנטים.
ואם לפתח את כל המתודולוגיה הזאת היה מהלך מורכב, קל וחומר שליישם אותה בפועל. באפקה פותחה מערכת שלמה של קידום הוראה שתפקידה לעודד ולהטמיע שיטות לימוד מתקדמות, למשל: PBL (Project-Based Learning) ו"כיתה הפוכה" (כשאת המטלה מבצעים בבית ואילו בשיעור מתנהל דיון מפרה). "זו כבר לא הגישה הרגילה של מרצה מדבר וכותב על הלוח, כולם מעתיקים והולכים. הסטודנטים שותפים בלמידה, יש להם משימות, פרויקטים ופרויקטונים, הם רואים תמונה רחבה ומקבלים ארגז כלים שלם לקריירה ולחיים. משלים אותו נושא הערכים כמו - להיות "מענטש", לסגל תרבות דיבור, לדעת להקשיב ולא לזרוק ישר את התשובה הראשונה שעולה בראש. להודות בטעות".
השלב הבא במתווה יהיה שינוי מהותי בתחום הבקרה והמשוב המעצב, אם זה צופה שייכנס לקורס ויבחן את מידת ההטמעה של Vital skills, ואם מנגנון AI כלשהו שיבצע את זה באופן אוטונומי. בינתיים הפידבק שמתקבל מהסטודנטים ומהבוגרים של אפקה, והעובדה ש-97% מהם מועסקים בקשת רחבה של תפקידים ובחלקם תפקידי ניהול והובלה, מדברים בעד עצמם. פרופ' ברלה: "זו רק ההתחלה, אבל רואים כבר סימנים ותוצרים חיוביים. הג'וניורים נקלטים יפה ומספרים שהם מבינים היטב את משמעות הכלים שהנחלנו להם ומשתמשים בהם ביומיום".
"לשיח כזה יש חשיבות ממדרגה ראשונה כיום", אומר גרטי, ומשבח את המכללה האקדמית אפקה, ש"העלתה אותו על ראש שמחתה ועוסקת בו באינטנסיביות. שהבינה שחשוב ביותר להקנות מיומנויות, ושכדי לעשות את זה צריך לבדוק לא רק את התוצאה אלא גם את התהליך". והתהליך, הוא מוסיף, חשוב לא רק למעסיקים, לתעשייה ולמשק הישראלי, אלא בראש ובראשונה לבוגרי התארים עצמם. "לי היה חוזה בלתי כתוב: אני אלמד הנדסה ויהיה לי מקצוע לחיים. היום זה לא קיים. העולם משתנה, ההנדסות משתנות, וזה Lifelong learning. לכן חיוני כל כך לפתח את שריר הלמידה".
לימודי הנדסה באפקה- למידע נוסף >>
בשיתוף אפקה - המכללה האקדמית להנדסה בתל-אביב
