בניין משותף אמור להיות מרחב של שגרה שקטה, שכנות סבירה וחיים זה לצד זה. בפועל, לא פעם הוא הופך לזירת עימותים. מחניה שנחסמת, נזילה שלא מטופלת, ויכוחים על ועד הבית, ועד למחלוקות כבדות משקל סביב פרויקטים של תמ"א 38 או פינוי־בינוי. השילוב בין אינטרסים שונים, בעלי דירות מול שוכרים, והיעדר שפה משותפת יוצר מתכון לחיכוך אפשרי.
עו"ד אמיר ברמן, עורך דין מסחרי, מגשר ובורר, שמספק שירותי ייעוץ וליווי משפטי, פוגש את המתח הזה ביום יום. "העניין הוא שאנשים מסתכלים על העניין בצורה סובייקטיבית", הוא מסביר, "הם רגישים לצרכים של עצמם, ופחות מצליחים לראות את הצד השני. בעקבות כך נוצר קושי להגיע לפתרונות, אבל במקום להגיע ישר לבית משפט אפשר לשבת, ולראות את הצרכים של הצד שני".
השלב הראשון, לדבריו, כולל בירור שקט של העובדות. במילים אחרות, האם יש באמת הצדקה לטענה, והאם התקנון של הבית המשותף מופר? "אחרי שבודקים את העניין הזה, ומגיעים למסקנה שיש נושא שצריך לפתור, מנסים לפתור אותו בצורה חברית", מדגיש עו"ד ברמן.
התקנון, מסביר עו"ד ברמן, הוא מסמך מפתח. "תקנון בית משותף מטפל בכל דבר. הוא מורה לך איך להתנהג ברכוש המשותף, ומטפל גם בדברים אחרים. למשל, מה עושים עם התקציב שמגיע מתשלום ועד הבית, כמה משלמים על ניקיון, האם להשקיע במחסום חשמלי חדש. הוא מתעסק גם בנושא של בוררויות וגישורים במקרה של סכסוך בין דיירים לבין עצמם, או בין הדיירים לוועד הבית", הוא מסביר.
עו"ד ברמן מוסיף כי צריך לעשות הכל כדי להימנע מהגעה לבית משפט, וגישור, לשיטתו, הוא הפתרון האולטימטיבי במקרה של סכסוכים. "הפתרון בגישור הוא הפתרון האולטימטיבי", הוא מסכם, "הוא קצר, ומשאיר את השליטה בידיים של הצדדים".
עו"ד אמיר ברמן
למעבר לאתר >>
לפנייה במייל >>
בשיתוף אמיר ברמן עורכי דין
