כשאנחנו מקבלים פסק דין שלא מוצא חן בעינינו, התגובה הטבעית שלנו היא כמעט תמיד רפרקטיבית: "אני לא מרוצה, אני הולך לערכאה הבאה". התפיסה הרווחת היא שערעור הוא הזדמנות שנייה לשטוח את הטענות שלנו, לשכנע שופט בדרג גבוה יותר שאנחנו צדקנו, אבל מתברר שהערכאה הגבוהה היא כנראה לא המקום הכי הגיוני לטעון שהשופט הקודם לא הבין אותנו. זה משחק אחר לגמרי עם כללים אחרים.
"המטרה של ערעור היא לתקן טעויות משפטיות", מסביר ד"ר-עו"ד עומר נירהוד, מתמחה בערעורים אזרחיים, "זה לא שהשופט פסק נגדי סכום שלא מוצא חן בעיניי, אז אני אעלה למעלה ואקטין את הסכום. המטרה היא לבחון את פסק הדין, לראות איזה טעויות עשה השופט כי יש לנו מערכת משפטית שצריכה לעבוד לפי כללים מסוימים, ואם השופט באמת עשה טעויות משפטיות, אז צריך להצביע עליהן בפני ערכאה למעלה ולהביא או לשינוי או לביטול פסק הדין. לפעמים זה להחזיר אותו אל השופט, אחרי שהערכאה למעלה אמרה לו: "אלה הטעויות שלך, תתקן אותן ותכתוב פסק דין חדש".
נירהוד מציין שסטטיסטיקת הערעורים שמתקבלים היא 5%, ולכן חשוב לדעת מה מחפשת הערכאה שמערערים אליה. "במשרד שלי, להערכתי, סטטיסטיקת הערעורים היא סביב ה-50%", הוא אומר, "אני יודע לזהות טעויות משפטיות שלא כולם יודעים לזהות. לדעתי, לפחות, רוב עורכי הדין לא מבינים את המשחק בבית המשפט למעלה. לפעמים יהיו לך שבעה עניינים בפסק דין ואתה תבוא ותגיד: את זה ואת זה אפשר להפוך בערעור, אבל לא את הכל.
"מעבר לכך, לדעתי עדיף שעורך הדין שייצג אותך בערכאה הראשונה, לא יהיה זה שייצג אותך בערעור. עדיף ללכת למומחה משפטי שיודע להסתכל על התיק בצורה נקייה, ויכול לשנות גישה בערעור".
ד"ר עו"ד עומר נירהוד
לפנייה במייל >>
למעבר לאתר >>
בשיתוף ד"ר-עו"ד עומר נירהוד
