אנשים עם מוגבלות נתקלים בקושי רב כאשר הם מגיעים לקבל שירות במוסדות או בניינים שאינם נגישים ואפילו בעת מעבר במדרכה או גלישה באינטרנט. יועצת הנגישות, לימור גרייזמן, פורצת מחסומים עבור אוכלוסייה זו, תוך דיוק הבעיה: "רבים מהמבנים בישראל שבהם נותנים שירות, עסקיים או למגורים, נבנו בצורה לא נגישה עבור מי שיש לו מוגבלות פיזית או כזו שאנחנו לא רואים אותה. מבנים חדשים יותר, שנבנו אחרי 2008, כבר שמים דגש על נגישות".
גרייזמן, הנדסאית בניין עם 20 שנות ניסיון בניהול פרויקטים של בנייה, מגיעה לכל מבנה בעייתי ומבצעת סקר נגישות כדי לעמוד מקרוב על הפערים בשטח ומה צריך לבצע. המשרד שלה מעניק מעטפת שלמה בתחום הכוללת הדרכות חווייתיות לעסקים שבהם מעל 25 עובדים, נהלים, התאמה של אתר אינטרנט ועוד.
"אחד מכל שישה ישראלים סובל ממוגבלות, שיכולה להיות גם שקופה כמו, למשל, שמיעה או ראייה, ואנחנו מביאים אותן אל מרכז הבמה כדי לתת להן פתרונות", היא אומרת. "עשינו, לדוגמה, תיקון במרכז הנצחה של חיל הקשר והתקשוב, שבו דאגנו שתהיה מערכת עזר לשמיעה, או במוזיאון העיר בחיפה, שהוא מבנה היסטורי לשימור, ובו יצרנו מעלון על גבי המדרגות בלי לפגוע במבנה ההיסטורי הקיים וככה הנגשנו אותו לאנשים עם מוגבלות".
הצורך בנגישות הוא גם בהביט הכלכלי שאליו נדרשים בעלי העסקים, אך גרייזמן ממהרת להרגיע: יש היום המון הקלות ופטורים לכל סוגי העסקים, ואנחנו בודקים כל מקום לגופו. נגישות היא לא מותרות, ואני מציעה לכל בעל עסק להזמין יועץ נגישות שיבוא, יעשה סקר, ויראה מה באמת צריך לעשות ובלי חשש. ברגע שהמקום מונגש, אנחנו פותחים אותו לעוד אוכלוסיות כמו קשישים, אימהות עם עגלת תינוק, נתח המהווה 15-20 אחוז מהאוכלוסייה".
בשיתוף משרד מורשת נגישות מתו"ס ושירות
