את ההשלכות הרגשיות של המלחמה הנמשכת שפרצה באוקטובר, מכירים היטב בעמותת "הגל שלי". העמותה, שפועלת זה כעשור, מעניקה גם בשגרה וגם בחירום כלים טיפוליים באמצעות גלישת גלים לבני נוער במצבי סיכון ואוכלוסיות מיוחדות. בעקבות המתקפה הרצחנית ב-7 באוקטובר לקחה על עצמה העמותה טיפול גם בניצולים ממסיבת הנובה ומיישובי עוטף עזה.
ירון וקסמן, מייסד ומנכ"ל "הגל שלי", מסביר כי גלישת הגלים מסייעת להחזיר את השליטה לאחר מצבים קשים ופוסט טראומה. "הים הוא זירה חינוכית טיפולית אולטימטיבית", הוא אומר. "זה מקום שהוא משתנה כל הזמן: הוא יכול להיות גבוה ומסוכן והוא יכול להיות שקט. אנחנו בעצם לא שולטים בו. עם זאת, מה שאנחנו עושים בפעילות שלנו, הוא ללמד את החבר'ה לקחת גלשן ולהיכנס פנימה, להיכנס למים, להתמיד ולהתמודד. גם אם נופלים, אנחנו צריכים לקום ולנסות שוב ושוב".
וקסמן מוסיף כי מדובר בחוויה מהנה ומעצימה. "אנחנו נכנסים לים ומגלים המון דברים על עצמנו", הוא אומר. מה קורה כשאני מאבד שליטה ואיך אני מחזיר שליטה לחיים. דרך עולמות שלמים מאוד מדויקים שבנינו במשך עשור, אנחנו מצליחים לבנות חוסן, להחזיר את האמון ולצאת קדימה. אנחנו עובדים בקבוצות עם אנשי מקצוע, עם אנשי חינוך ואנשי טיפול, פסיכולוגים קליניים, עובדים סוציאליים קליניים, בייחוד התמחות בטראומה".
"יש לנו עשרת אלפים בוגרים וצוות של 350 איש. אנחנו פעלנו עד ה-7 באוקטובר עם 3,200 חבר'ה וצירפנו יותר מ-1,000 משתתפים מכל יישובי העוטף. אתגר גדול מאוד", משתף וקסמן. "הגדלנו את הפעילות בצורה מאוד דרמטית. כבר בשבוע הראשון של המלחמה שכרנו משאיות ויצאנו לשטח, עם גלשנים, עם חליפות ועם אנשי חינוך וטיפול. מאז אנחנו איתם. אני יכול להגיד בגאון ש-81 אחוז מהמשתתפים בתוכנית החירום שלנו, יעידו שהיא עזרה להם להפחית הימנעויות, גם פיזיות ו-75 אחוז העידו שהפעילות עזרה להפחית סיוטים וחרדות. אנחנו עובדים עם שמונה קבוצות של שורדים מהנובה ועם המון אוכלוסיות שנפגעו מאוד קשה ודרך הים והגלים מוצאים את אותו מזור. אבל אנחנו צריכים עזרה, אנחנו לא נוכל לעשות את הדבר הזה לבד, ומאוד נשמח שעוד חברים יצטרפו אלינו למסע הזה. אנחנו צריכים עוד הרבה כתפיים וידיים שייכנסו פנימה איתנו".
בשיתוף עמותת "הגל שלי"
