בתקופה בה שינויי האקלים משפיעים על איכות החיים, ביטוי כמו "השאיפה לאפס" כבר לא נתפס כהיפוכו של שאיפה למצוינות. למעשה, ההפך הוא הנכון, שכן השאיפה לאיפוס פחמני היא הדרך המצוינת, שתוביל לעיצוב מרחבי מחייה ברי קיימא עבור הדורות הבאים. "השאיפה לאפס" הוא שמו של הכנס השנתי של קהילת הבנייה הירוקה בישראל, אותו יוזמת המועצה הישראלית לבנייה ירוקה, ובו יידונו בחודש הבא (16 באוקטובר 2023) נושאים שישפיעו על המחר של כל אחד ואחד מאיתנו מנקודת מבטו של המרחב העירוני הבנוי ועתידו.
תכנון עירוני בחשיבה מקיימת
הנושאים המעסיקים את מארגני הכנס מגלמים היום את הסטנדרט המקצועי של המחר, ומאפשרים לקבוע מדיניות ולהיות חלוצים בבנייה ובפיתוח מיטבי השואפים לאפס פליטות: כיצד מיישמים מדיניות בנייה ירוקה ופיתוח בר קיימא תוך שאיפה לאיפוס פחמני בתהליכי התכנון, הבנייה והפיתוח של מרחבי החיים; כיצד אתגרי האקלים והציפוף הגובר בישראל משפיעים ומעצימים את הצורך בבנייה ירוקה ובפיתוח עירוני בר קיימא; ואיך כל זה קשור לחשיבה על מחזור החיים בתהליכי הפיתוח והבנייה של הערים.
ההתבוננות בעבר הייתה על שיפורו של הבניין והפיכתו לירוק. "עם השנים הבינה המנכ"לית המייסדת של המועצה הישראלית לבנייה ירוקה, הילה ביניש, שגם אם הבניין ירוק, המרחב הציבורי איננו כזה", אומרת המנכ"לית הנוכחית של המועצה, טל מילס. "בחוץ חם מאוד, אין צל והרכב משמש אותנו אפילו לקנייה של חלב. לכן החלה התרחבות מחשבתית מהמבנה למרחב, והיום לא ניתן לנתק ביניהם. לפיתוח הערים השפעה ישירה על שינויי האקלים, המשנים את איכות חיי התושבים בהן".
חזון המועצה הישראלית לבניה ירוקה הוא הובלת שיתופי פעולה ליצירת מרחב בנוי, מתקדם, בריא ובר קיימא בישראל, תוך הצבת יעדים לאיפוס פחמן, אנרגיה, מים ופסולת כמענה למשבר האקלים.
בהתאמה, ליבת הפעילות של המועצה הינה הובלת ויצירת שיתופי פעולה בין הסקטור הממשלתי ומוניציפלי הסקטור העסקי והסקטור האקדמי תוך תכנון עירוני מקיים, התערבויות ברשויות מקומיות ומיזמים משותפים במימון ובידע של הממשלה לביצוע המדיניות בשטח ומתן כלים ליישום. המועצה, שהוקמה ב-2009, נחשבת לגוף המוביל בארץ בקידום מרחב בנוי איכותי, סביבתי, בריא ונגיש לכול. היא פועלת לשיפור פני המרחב הבנוי בישראל, מרמת המבנים ועד המרחב השכונתי והעירוני כולו, וזאת בעבודה משותפת עם גורמי התכנון והביצוע. קהילת הבנייה הירוקה מונה כ-250 חברות וארגונים מעולמות התכנון והבנייה, איגודים מקצועיים, רשויות מקומיות, אקדמיות ועמותות. כולם יחד חולקים ידע ופרקטיקות, מקדמים מטרות משותפות באמצעות פעילות המועצה ונעזרים בה למציאת פתרונות לחסמים בשטח.
"מטרתנו היא להביא את כל יוצרי המרחב הבנוי לשיח סביב אותו שולחן, אלה שכבר החלו בתהליך ואלה שעדיין לא, כי זהו הכרח השעה. לכל אחד נקודת המבט שלו, וביחד כולם מייצאים ומייבאים ידע כדי לייצר הסכמות רחבות ועמוקות לקידום התחום", מסבירה מילס. "לכולם קול שווה, וכל אחד מנסה להוביל את העשייה שלו קרוב יותר לאיפוס הפחמני".
שיפור הרגולציה ומחקר אקדמי
בכנס הקרוב יתקיימו מליאות עם הרצאות השראה ודוברים מהארץ ומהעולם וכן מושבים פרקטיים עם זירות פעילות שהמועצה לבנייה ירוקה מעורבת בהן – מדיניות בנייה ירוקה בראי איפוס פליטות פחמן, הצגת כלי מדידה מגוונים שמסייעים לייצר מרחב עירוני בר קיימא, עצים והצללה ועוד ואף דוגמאות עכשוויות מהעולם. "ידוע לנו משנים קודמות, שהמליאות והמושבים מעוררים אימפקט כבר מהנטוורקינג שמתרחש בהפסקות ועד לחיבורים בין גופים המנוגדים בהוויה שלהם, שנוצרים מאליהם כבר בתור לקפה".
מה מקומה של ישראל ביחס לעולם?
"מועצות אחרות לבנייה ירוקה בעולם לא התרחבו לנושא המרחב הבנוי אלא נשארו בבניין, חוץ מארצות הברית, שמובילה באיפוס פחמני גם בתחום המרחב וכבר שנים בונה ירוק. במרץ האחרון הוחלו בארץ תקנות תכנון ובנייה המחייבות את תקן הבנייה הירוקה, כלומר כל התחלה של בניין מחויבת בבנייה ירוקה במדרגות שונות, כשכוכב אחד הוא התקן המינימלי. יש לנו המון מקום לגדול אליו ואסור לשבת על זרי הדפנה. כבר עכשיו יש גלי חום קיצוניים, שטפונות שמציפים ערים בגלל ניקוז שלא עומד בשטף או שאין מספיק עצים. גם לתעשיית הבנייה יש אחריות גדולה על פליטות מהבניין. רשויות פורום ה-15 (ערים עצמאיות שאינן מקבלות מענקים) אימצו דרגות גבוהות במיוחד של התקן הירוק, שלעיתים מגיעות ל-4 כוכבים, ולעומתן יש ערים שאפילו לא התחילו בזה. המטרה היא ליישר קו ולחתור למצוינות. כשהתכנון נכון, לא תהיה בעיה להגיע לזה".
" משבר האקלים הוא עובדה שביטויה הוא מזג אוויר קיצוני, שנוצר מפעילות אנושית. עומדת בפנינו משימה מהגדולות שידענו, לשנות את אורח החיים של מרביתנו", אומר אדריכל חן שליטא, יו"ר הוועד המנהל של המועצה הישראלית לבנייה ירוקה, מנכ"ל "אלפא פרויקטים ירוקים". "הוצאת האקלים משיווי המשקל, כפי שכבר מרגישים זאת, עלולה להביא אותנו לחוסר תפקוד של מערכות החיים סביבנו ב-30 השנים הבאות. באירוע הזה תעשיית הבנייה היא גורם משמעותי בפליטות פחמן בשל שימוש במשאבים הגורמים לכך ובשל שימוש באנרגיה להפעלת מזגנים. האונייה הענקית של תעשיית הבנייה חייבת לשנות כיוון ולא רק לאפס פחמן אלא לבנות בריא, חסכוני, נוח ונכון יותר".
לצד הזדמנויות לייצר איכויות בסביבת המחיה מציין שליטא, כי אפשר לשפר את הרגולציה, לפתח מוצרים ולחקור את הנושא באקדמיה, וגם תעשיית ההייטק יכולה לנצל את יכולותיה לטובת כך. "המועצה היא אחת מעשרות גופים שנרתמו למען המשימה המשותפת והקשה להשגה וממוקמת בצומת חשוב, שכן היא מחברת את עולמות התוכן של התחום המולטי-דיסציפלינרי הזה לסקטורים העסקי, המוניציפלי והאקדמי, כדי להתמיד בעשייה ולהבטיח שהיא תלך ותגבר בשנים הבאות".
אלו הישגים נרשמו בתחום?
מילס: "אנחנו מאמינים בשותפויות ובהשגת יעדים יחד, למשל בהחלת תקן הבנייה הירוקה שאנו נותנים לו את המעטפת המקצועית, הובלת תהליך אסטרטגי עם משרדי הממשלה להצללת רחובות על ידי עצים או פיתוח כלי מדידה כמו 'שכונה 360°' לתכנון של שכונות בנות קיימא בשותפות משרד הבינוי והשיכון או 'מראה מקום' למדידת הליכתיות במרחב אורבני קיים. בנוסף, אנו מייצרים תקן למרחבי תעשייה מקיימים יחד עם משרד הכלכלה והתעשייה, מקיימים תוכניות מנהיגות בין היתר עם המשרד להגנת הסביבה וכמובן, נמצאים בקשר רצוף עם רשויות עירוניות במרכז ובפריפריה".
שליטא: "המועצה היא זו שמייצרת את ההזדמנויות והפעילויות. המרכז לייעור והצללה שיקטין את אי החום העירוני, במימון ממשלתי ובמימון של תרומות וקרנות, הוא מבצע בקנה מידה לאומי שהמועצה נמצאת בלב העשייה שלו. היא מעורבת בפעולות רוחביות מעבר לפעילות של מכון התקנים, שכתב את התקן הישראלי, ומקדמת יישום והטמעה שלו ברשויות. ולא רק זאת, אלא שהיא אף פועלת להסיר את החסם בדעת הקהל ומנגישה את הנושא לציבור באמצעות הדרכות".
היעד: עתיד עם אפס פחמן
במועצה הישראלית לבנייה ירוקה מאמינים שיש לעבוד עם כל יוצרי המרחב הבנוי, לנהל ולהוביל שותפויות כדי להגיע למרחב איכותי בריא ומקיים שדואג לאיפוס פליטות פחמן למען ההווה והעתיד של כולנו. "זה הזמן של כולנו, יחד ולחוד, לקחת אחריות ולעשות את השינוי", מציינת מילס.
היעד אולי נראה דמיוני, אבל המועצה מכוונת לעתיד עם אפס פחמן. "לשם מכוון הכנס הקרוב, ששם את הדברים על המפה וטוען שהוא לא רק אפשרי, אלא יש בו תועלות של שינוי הפרדיגמות הקיימות בעולם הבנייה והזדמנות לעשות דברים בצורה חסכונית, חכמה ונכונה יותר", אומר שליטא. כדי למזער את נזקי משבר האקלים, המורגשים בכל תחומי החיים – חום, ביטחון תזונתי, חקלאות ועוד – המטרה היא להגיע לאיפוס פחמני ואנרגטי. "תוך חמש שנים הטכנולוגיה לא תבשיל להביא לנו מוצרים כמו בטון מאופס פחמן שגורם לפליטות, אבל היא תקדם אותנו ככל יכולתה אל עבר היעד והפער יושלם מכלכלת פחמן בו נשלם על פליטות הפחמן על פי תעריף משתנה. זה הצעד ההכרחי גם למען המשפחות והילדים שלנו, ויש לנו אחריות ויכולת להשפיע. זהו מסע שמי שלא יצטרף אליו, יהיה לא רלוונטי בעוד מספר שנים".
בשיתוף המועצה הישראלית לבנייה ירוקה
