חיפוש

ער"ן בחזית: החוסן הנפשי של ישראל במבחן

בשטף האירועים המורכבים שהחברה הישראלית עוברת, עמותת ער"ן ממשיכה להיות קו ההגנה הראשון של החוסן הישראלי. במה שונה המלחמה הנוכחית מאירועים קודמים ואיך כולנו יכולים לעזור?

שיתוף בוואטסאפ

הדפסת כתבה זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ותמונות, ובהגשה נוחה להדפסה

לרכישת מינוי
תגובות:

קריאת זן זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ובהגשה נוחה לקריאה

לרכישת מינוי
דוד קורן
דוד קורן
דוד קורן צילום: עמותת ער"ן
דוד קורן צילום: עמותת ער"ן
אריאל ימיני, בשיתוף עמותת ער"ן
תוכן שיווקי

כמעט בלתי אפשרי לאמוד את החשיבות של מוקדי ער"ן (עזרה ראשונה נפשית) במציאות הישראלית. הארגון בן ה-55 שנה, שמפעיל שירותי עזרה ראשונה בטלפון ובאינטרנט, הופך לרלוונטי עם כל שנה שעוברת.

ממגפת הקורונה שבודדה משפחות מיקיריהן, דרך המאבק הפוליטי שפילג את החברה, אירועי ה-7 באוקטובר והמלחמה שבעקבותיהם – ועד העימות הנוכחי מול איראן, הקלחת הנפשית הישראלית נמצאת בנקודת רתיחה כבר שנים. בתוך המציאות הזו, ער"ן משמש קו ההגנה הנפשי הראשון, הסופג את עוצמת המצוקה.

"נכנסנו למלחמה הזאת עם מכלים די ריקים", אומר דוד קורן, מנכ"ל עמותת ער"ן. "מאז הקורונה אנחנו ברצף מתמשך של אירועים: החזרת החטופים, תמיכה במשפחות, וכל ההמולה שקיימת בארץ, כולל הפילוג הנוראי והארסי שאנחנו מרגישים אותו מאוד חזק. כל צוות המתנדבים והמתנדבות שלנו מגויס בנוהל חירום, ויש עייפות מצטברת ומתמשכת".

ובכל זאת, ער"ן לא מפסיקה לפתח יכולות שמבקשות להתמודד עם הקשיים אותם חווה החברה הישראלית. כך, למשל, הוסיפה ער"ן במסגרת המבצע הנוכחי מול איראן, קו סגול שהינו קו ייעודי לאנשים בעלי מוגבלויות בשיתוף עם מפעל הפיס. כמו כן, נפתח שירות ייעודי למגיבים ראשונים ומשפחותיהם, המיועד לנשות ואנשי כוחות הביטחון, המשטרה ומערכות הבריאות, בשותפות עם משרד הבריאות והקואליציה הישראלית לטראומה.

קו הנשימה של החברה

המספרים מסבירים את החשיבות הקריטית של הארגון. נכון להיום, הארגון כולל 1,800 מתנדבים ומתנדבות בארץ ובעולם. בנוסף לפניות הטלפוניות, כ-300 מתנדבים מפעילים מדי יום ערוצים דיגיטליים (צ'אט, ווטסאפ, פורום, מיילים ו-SMS). כמו כן, על מנת לתפעל את הקו החם בשעות הלילה, הארגון מפעיל קווים בעזרת 250 מתנדבים מארה"ב ומאוסטרליה.

בסך הכל מקבלת עמותת ער"ן מעל ל-300 אלף פניות שנתיות, עם משך שיחה ממוצעת של בין 20 ל-25 דקות. המוקדים פועלים מ-13 סניפים בישראל ו-4 נוספים בעולם.

"נכון להיום, עדיין חסרים לנו מאות מתנדבים כדי לעמוד במשימה ובשליחות שלנו", מספר קורן. "הסיבה לכך היא שהביקוש לשירות שלנו כל הזמן בעלייה. לכן, גם כשאנחנו מגייסים בכל שנה מתנדבות ומתנדבים חדשים, זה עדיין לא מספיק כדי לעמוד בכל העומס".

בנוסף, מסבירים בארגון, תהליך ההכשרה של מתנדב בער"ן הוא ארוך ומעמיק, כך שלוקח זמן עד שמועמדים להתנדבות מסיימים את ההכשרה ומתחילים לענות בפועל. "השנה הצלחנו לגדול ב-200 מתנדבים נטו, לאחר שגייסנו 400. בכל שנה יש מתנדבים שמסיימים את הפעילות שלהם, כך שחלק גדול מהגיוס הוא לשם תחלופה של מתנדבים שעזבו", מסביר קורן.

"האתגר הכי גדול שלנו בתוך אירוע כזה הוא לתחזק, לשמור ולתמוך גם בצוותים וגם בכל המתנדבים והמתנדבות", מוסיף קורן. "בעצם כולם נמצאים באותה קלחת. גם הסגל התומך רץ כל יום וכל לילה למרחבים מוגנים בדיוק כמו הפונים שלנו. כל זה מחייב אותנו כל הזמן לעדכן ולהיערך מחדש", הוא מסכם את המצב הייחודי שנוצר.

"מצילים שלושה אנשים מדי יום"

לפני כחודשיים עבר ארגון ער"ן למרכז חירום והדרכה ייעודי בנתניה. הצורך במעבר זה עלה כתוצאה ממלחמת חרבות ברזל, וההבנה שחייבים מרכז שמאפשר לצוותים לתת מענה ממקום מוגן, ולרכז אליו את כל הידע המקצועי שנצבר בער"ן במהלך השנים. לצורך פרויקט זה מפעל הפיס הקצה תרומה של מיליון שקל. "בכל זאת, עדיין חסרים לנו כמיליון וחצי שקל להשלמת הפרויקט. כך שאנחנו פונים לתורמים ולציבור כדי שנוכל להשלים את המרכז ולתפעל אותו", אומר קורן.

אילו סוגי פניות מגיעות למוקד בימים אלו?
"בכל הפניות יש מרכיב שמחובר למציאות הביטחונית, אבל מעל כל זה יש את השכבה של המקום שבו כל אדם נמצא בחיים שלו. אם זו אמא שיש לה בן שמשרת או משפחה שמתמודדת עם מצוקה נפשית גם בלי קשר למלחמה. בולטות גם פניות של אנשים שאין להם מרחב מוגן או שאין להם יכולת להגיע למרחב כזה, וסובלים מחוסר אונים נוראי.

"באופן כללי, המלחמה הזאת מגבירה את המצוקה ואת הקושי של כל אחד שפונה. צריך גם לזכור שבדידות היא אחד הנושאים הכי כואבים שיש בחברה היום. לאנשים בודדים אירוע כזה מאוד מעצים את החרדה ואת תחושת הבדידות. לכל זה צריך להוסיף את המצוקה הכלכלית ואת הפגיעה בתפקוד היומיומי".

מה ההבדל במספר הפונים?
"מבחינת המספרים אנחנו עומדים על בערך אלף פניות ביום, שזו עלייה של בערך 30 אחוז. כשאומרים 30 אחוז זה נשמע מעט, אבל כשמחברים את זה לאופי הפניות, מגלים שהן הרבה יותר מורכבות והרבה יותר קשות. זהו קושי שלא הכרנו קודם.

"צריך להבין, אחד מעמודי התווך של החוסן היא השגרה. היום השגרה של כמעט כל הישראלים מופרת. מעבר לזה, יש גם את הפונים "הקלאסיים", שבין כה וכה סובלים ממשאבי חוסן דלים, אז הם נמצאים בקושי כפול".

מהי המשמעות של פנייה לער"ן במצבים קשים?
"לא כל שיחה היא הצלחה בטוחה, ויש גם בהחלט שיחות שהן מאוד קשות. אולם בקצה יש גם סיטואציות שמצילות חיים הלכה למעשה. יש לנו בערך שלוש שיחות כאלה מדי יום. אנחנו שומעים לא מעט מאנשים שחוזרים אלינו ואומרים 'אם לא הייתם כאן, לא הייתי פה היום'".

לתרומה מצילה חיים ותמיכה בעמותה >>

בשיתוף עמותת ער"ן

חזרה למדור

Labels

תוכן שיווקי

    כתבות שאולי פספסתם

    גיא מנור

    "החזר המשכנתא הוא 12 אלף שקל. אם הייתי שוכר דירה הייתי משלם סכום דומה"

    מיכל פלטי
    אילוסטרציה. "מרגע שמספרי ההגירה יעברו סף מסוים – שינוי הכיוון יהיה קשה עד בלתי אפשרי"

    רובם מעל גיל 40 ולמדו בישראל: "קפיצה דרמטית בעזיבת רופאים"

    שיר אנגל
    אולפן ערוץ 13

    קבוצת ההייטקיסטים, התכוננו: לא רק קניתם ערוץ, אלא גם פתחתם חזית

    עידו באום
    אילוסטרציה. הלקוח ישלם פחות על תהליך הפקת התשובות המשפטיות, ויותר על איש המקצוע שיעמוד מאחורי התוצאה ויגן עליה בבית המשפט

    מהפכת שכר הטרחה: מה קורה במשרדי עורכי הדין?

    עידו באום
    אבי מלכה. "אילולא הסיפור עם אופיס דיפו, לא היה סיכוי בעולם שאתמוטט. ב–2012 הרווח הנקי שלי היה 12 מיליון שקל"

    הוא היה "מלך העולם" בעסקים וקרס: "לקחו ממני הכל. עכשיו אני מחפש צדק"

    ענת ג'ורג'י
    פיראס גועבה, מנהל סניף מחסני השוק בקטמון, עם העובדים החדשים: "כל דבר שאני מבקש הם אומרים לי 'כן בוס'"

    "הם באים לעבוד, בלי סיגריות וטלפונים כל היום. אף פעם לא מחסירים ימים"