על אף שענף הבנייה ידוע כענף מסורתי, שבו שיטות העבודה אינן משתנות במהירות, מרבית היזמים והקבלנים כבר מבינים שאם לא ישלבו טכנולוגיות מתקדמות לסיוע בשיטות הבנייה שלהם – הם יישארו מאחור. כך התפתח לו במהירות סקטור טכנולוגי חדש: Construction-Tech – חידושים טכנולוגיים לענף הבנייה, שמסייעים לא רק בשיפור הביצועים והעבודה אלא גם בשמירה על בטיחות, צמצום ומניעת תאונות עבודה.
"תאונות עבודה באתרי בנייה הן לא גזרת גורל", אומר יצחק פז, מייסד ומנכ"ל סייפגארד. "ניתן למנוע את חלקן הגדול ולהפחית את החומרה והתדירות שלהן – ועל כך עומלת במרץ חברת סייפגארד (Safeguard) המפתחת מערכות לניהול בטיחות באתרי בנייה ותשתיות. מנהלי חברות הבנייה, היזמים והקבלנים נדרשים לענות על שאלות קשות: מעבר לאובדן הנורא של חיי אדם, תאונות עבודה חייבות להיות מדווחות לרשויות, ויש להן השפעה שלילית ביותר על המוניטין של החברה – השפעה קריטית כאשר החברה מתחרה במכרזים, יוצאת להנפקה בבורסה או מנסה לגייס עובדים חדשים".
סייפגארד, שנוסדה לפני כשבע שנים, היא חברת Construction-Tech הפועלת מירושלים. היא מעסיקה 32 עובדים ויש לה כיום למעלה מ-100 לקוחות באלפי אתרי בנייה פעילים בישראל. השנה היא גם פרצה לשווקים חדשים בדרום אמריקה, ארה"ב ואירופה. עד כה היא גייסה כסף ממשקיעים פרטיים, כולל ממשקיעים בענף הבנייה, וכיום היא נמצאת בסבב גיוס משמעותי נוסף. החברה זכתה להיות בחמישייה הראשונה מבין מאות חברות בתחרות עולמית של Construction-Tech בנושא חדשנות.
יצחק פז הוא יזם שהגיע לעולם הבנייה מענף בריאות הציבור.
"ב-2014 כחלק מפעילותי בענף בריאות הציבור, נחשפתי לנתונים הקשים של ענף הבנייה והתשתיות בנושא תאונות עבודה, וזה הדהים אותי. רציתי ליצור השפעה ממשית ביכולות ההגנה על חיי אדם וכך הקמתי את סייפגארד, מתוך החזון שכל אדם שיוצא בבוקר לעבודה ישוב הביתה בשלום".
ירידה משמעותית ביחס תאונות לשעות אדם
מאחר שתאונות בנייה קשות מדווחות למדינה, ניתן לעקוב אחר מדדי יחס תאונות לשעות אדם בכל אחת מחברות הבנייה. פז מציין כי בשנת 2017 – כ-30% מהתאונות המדווחות היו שייכות ללקוחות החברה, ואילו בשנת 2020 רק 7% מהתאונות המדווחות היו שייכות לאותם לקוחות. "כך שיש לנו תיעוד המוכיח רצף של שלוש שנים שבהן יש ירידה משמעותית של יחס תאונות לשעות אדם – זהו מדד קריטי לאפקטיביות של מערכת הבטיחות שלנו", אומר פז. לקוחות המערכת הם חברות בנייה, יזמים וקבלני ביצוע.
מדוע כדאי לקבלנים ולחברות בנייה להשקיע במערכת מסוג זה?
"ניהול בטיחות זה קודם כל חיי אדם, אך לא רק. בטיחות משפיעה על המקצוענות והביצועים של החברה, מחקרים כבר הוכיחו שככל שהחברה בטוחה יותר, כך היא תגיע מהר יותר לסיום הפרויקטים שלה בזמן ובכפוף לעלויות שנקבעו. חברות שלא משקיעות בבטיחות פשוט קורסות. מעבר לכך, חברה שלא חזקה בבטיחות, תתקשה בהכנסת חדשנות טכנולוגית מכל סוג לאתר הבנייה שלה. אי אפשר להכניס רובוטיקה, רחפנים או חומרים מסוכנים אם לא ניתן לשלוט בפרוטוקולים בסיסיים של התנהלות. לכן המפתח לחדשנות הוא השקעה בבטיחות. המערכת שלנו מאמנת את חברות הבנייה להתנהלות מסודרת יותר, שהופכת אותן לתחרותיות יותר. המחסור בכוח אדם בענף הבנייה גם הוא משפיע על יתרונות המערכת: מנהלי פרויקטים, עובדים וקבלני משנה בוחרים אצל מי לעבוד והם יעדיפו תמיד את מי שדואג לבטיחות העובדים. המערכת גם מעניקה שקט נפשי: ברגע שמטמיעים מערכת בטיחות – המערכת מסייעת לנו להיות כל הזמן מותאמים לנהלים ולרגולציה גם אם חלילה קורה משהו, הכל מתועד ואפשר לתחקר ולתקן להבא".
מהי הייחודיות של המערכת ומה למעשה היא כוללת?
"המערכת היא סט של כלים שחלקם מבוססי אפליקציות וחלקם מבוססי חומרה, והיא פועלת בחמישה מודולים מרכזיים: הראשון הוא אפליקציה המטפלת בכוח אדם, בכל הקשור לבקרה על כשירות העובד – בין אם מדובר במסמכים שהוא נדרש להמציא, הדרכות שהוא אמור לעבור לפני משימות, דרישות בטיחות ועוד. אם המערכת מזהה שהעובד אינו כשיר נכנסת לתמונה החומרה, שער חכם עם מערכת זיהוי פנים, החוסמת את העובד בשער והוא אינו יכול להיכנס לאתר הבנייה. השער הזה הוא משמעותי מאוד כי הוא מונע כניסה מאנשים שאינם מורשים, אינם מודרכים, הויזה אינה בתוקף וכו'.
הציר השני הוא מערכת פרואקטיבית שלמה לבקרת כשירות של ציוד, כאשר לכל סוג ציוד יש תוכנית בקרה המותאמת עבורו, וכך אנו יכולים לוודא שהציוד תמיד כשיר כשאנו עובדים איתו. המודל השלישי הוא בקרה על סביבת העבודה, כדי שהיא תהיה בטוחה לפי דרישות הרגולטור והמתודולוגיות. מדובר בבקרה על חפירות, פיגומים והמטרה היא אכיפת סדר יום בטיחותי. המודול הרביעי עוסק בתכנון לפני משימות כדי לדייק בשלב הביצוע וכדי לדייק לקבלני המשנה את המשימות עם כל מעגלי הבטיחות הנדרשים. המודול החמישי קשור להנהלה – ברגע שנוהל בטיחות מסוים אינו מתבצע – המערכת מעבירה הודעה אוטומטית למנהל הממונה וכך הלאה בסולם הדרגות עד למנכ"ל חברת הבנייה. באתר הבנייה עצמו אנו מתקינים סנסורים רגישים ומצלמות חכמות שמתריעים על קרבת עובד למקומות מסוכנים באתר.
"קיימת מערכת מדדים שלפיהם ניתן לכמת את רמת הבטיחות באתר בכפוף לתהליכים, כך שמנכ"ל חברת בנייה מקבל מדד מדויק לבטיחות שלו כולל ציונים. אתרי עבודה מתחרים ביניהם היום על ציון מדד הבטיחות וכך אנחנו מאמנים לקוחות לניהול חקר ביצועים. רוב הלקוחות היו באזור העמידה ברגולציה, כיום אנחנו מביאים אותם למקומות הרבה יותר מקצועיים ופרואקטיביים של חקר ביצועים והם רעבים לזה. זו כבר ליגה אחרת לגמרי".
וגם בנושא הדרכות ולמידה המערכת של סייפגארד נותנת מענה: המערכת כוללת תוכנה המפעילה הדרכות דיגיטליות במרכזי הכשרות של חברות הבנייה. "היום עובד הבניין כבר לא שקוף", אומר פז, "הוא מגיע למרכז ההדרכה, נכנס דרך עמדת צ'ק אין דיגיטלית, ולאחר ארוחה ומפגש כל ההכשרה נעשית בצורה דיגיטלית בכיתות באמצעות מורים וקבלני משנה שמגיעים ללמדם. הסמכת ההכשרה עוברת ישירות למערכת עובד חכם ולפי רמת ההכשרות העובד משובץ באתר, וזו בעצם המהות של סייפגארד: אנחנו רואים כל עובד ושומרים על בטיחותו בכל רגע נתון. כך מגיעים לביצועים טובים יותר: מתוך ההבנה שבלי בטיחות אין מצוינות, לקוחות סייפגארד נמצאים בשיפור מתמיד בניהול, באיכות, וכמובן בבטיחות.
"לא נפסיק לחדש ולפתח כי המחויבות שלנו בראש ובראשונה היא להגנה על חיי עובדים".
בשיתוף סייפגארד
