מים הם הבסיס לכל צורות החיים המוכרות, משאב שהאנושות אינה יכולה לדמיין את חייה בלעדיו.
לכאורה, מושג טריוויאלי ונהיר, מוכר לכל אדם, אבל בפרויקט הרב תחומי "מהם מים", ששואל שאלות על זהות באמצעות עיצוב, אמנות ומיתוג, מתגלות חוויות פחות נדושות הקשורות למים, והן שמחדדות נושאים אחרים באמצעות קשרים אנושיים, הגדרות ותוויות.
במרכזו של הפרויקט מפגשים עם 18 קבוצות שלכל אחת מהן קשר עמוק עם מים. חלקן נוצרו יש מאין סביב מכנה משותף, ודרך הדיאלוג ביניהן הן מעצבות וממתגות בקבוק מים שמשקף את זהותן. המיתוג מתבסס על רגשות ספציפיים למים, כשכל קבוצה מנסה להפוך את החוויות האישיות שלה למוצר.
כשהמים מקבלים סיפור משלהם
את המיזם יצרו האמנים ניר סגל וטל אלפרשטיין, הוא אמן רב תחומי שעובד במסגרות של קולבוריישן ומיוצג ע"י גלריה RawArt, והיא אמנית וקולנוענית. ביחד הם הקימו את קולקטיב העיצוב הזמני שמלווה את הקבוצות הנבחרות עד לתוצרים המעוצבים, ובכל מפגש עם קבוצה הם מנסים להבין מה הם מים וחותמים על כל בקבוק ממותג בטקסט על מים. "לכל אחד יש מערכת יחסים עם מים, והרגיש לנו מאוד מדויק למתג מים, משום שאנשים משתקפים על מים דרך המקום האישי האנושי", הם מסבירים את הבחירה.
סגל מחובר לגשם ולשיטפונות אבל לא התייחס אליהם בקשר רציונלי קבוע, ואלפרשטיין בעיקר נמנעת מהם. "המפגש יצר מעין כמיהה לקשר קבוע עם מים והביא איתו הבנה שמים הרבה יותר גדולים מהרבה דברים אחרים שאנחנו תופסים בעולם", מסביר סגל. הסדנאות שקיימו עבור הקבוצות בגלריה, שנסגרה במיוחד לצורך כך, יצרו אמפטיה למערכות היחסים עם המים ורצון להתנסות בחוויות שונות איתם וגרמו להם להבין כמה המים מכילים ולא רק איך אנחנו מכילים אותם - גם בקבוצות שהקשר שלהן עם מים שלילי או שאינו קיים בכלל.
כדי לגייס את הקבוצות למיזם נעזרו השניים במלהקת גליה שפינג בצר לצורך עיבוד אלמנט מים דרך מכנה משותף ולא משותף. כבר בתהליך גיוס הקבוצות נוצרו תובנות שונות על מים, ביניהן שהאינסטלטורים הם למעשה הראשונים שסוגרים את הברז, אנשים שבחרו במים וכאלה שהמים בחרו אותם שלא בטובתם כשניצלו או להבדיל, איבדו קרובים בטביעה. המפגשים נערכו בהנחיית שפרה קורנפלד, הסופרת והמנחה (וזוכת העונה הראשונה של "האח הגדול"), ועל העיצוב והדימויים אחראית האמנית והמעצבת תמר לב-און.
הבקבוקים יוצגו בכנס ראשון מסוגו בארץ, שמארגן מומחה המיתוג ומייסד Brand Academy יריב עמית בבית ציוני אמריקה ב-18 בנובמבר ועוסק באספקטים שונים של מיתוג, כמו בניית מותג במציאות רועשת, ניתוח מותגים מוצלחים חדשים או בנייה של קהילת מותג.
"שתיתם פעם מים של אומץ, מים של אהבה או מים של חוקרי מים? מותג הוא רגש או הזדהות שנוצרים אצלנו, והמים, שאנו תופסים כמקור חיים ומוצר צריכה בסיסי, קיבלו סיפור משלהם, ערכים נוספים", אומר עמית, שהעביר סדנת מיתוג לצוות הפרויקט. "הצוות איתר קבוצות של אנשים שעבורם מים הם דבר אחר, והעביר להם סדנת מיתוג ביום אחד, כולל בניית השם, הסלוגן, העיצוב, הערכים וכד'. זוהי קריאת תיגר אמנותית שלוותה בתהליך מיתוג קצר והתוצאות מעוררות השראה".
מים בקונספט אמנותי
גלריה RawArt, בשביל המרץ 3 תל אביב, באוצרותה של מאיה במברגר, אפשרה את המהלך שבו חלל התערוכה מוסב באופן מעשי וקונספטואלי לקרקע לפעילות התוכנית-מיתוגית של המים. היא הייתה המרכז לקבוצות ובר המים שהעמידו מחוצה לה והגיש את המשקה נהיה למקום מפגש והתחככות, בדיוק כפי שמים יצרו מקום לאורך ההיסטוריה על ידי בארות, ברזיות ועוד. "הבר, שבו גם הושמעו שירים מפלייליסט שקשור למים, הזמין אותם לחשוב על מים בקונספט אמנותי ברגע מעמיק, מעבר לפעולה אינטואיטיבית של שתייה או שיחה סביב מים", אומר סגל.
אם הקבוצות הפשיטו את המים, הם ביצעו עיבוד חזותי על ידי צבע הקירות שהוא דגימה מתוך תמונה של שקיעה על פני הים, שולחן טיפתי, הצבה של בקבוקים על קו האופק, שמשייה, אוספים בסיסיים של ספרות יפה ושירה, ספרות ילדים, עבודות קולאז' של אלפרשטיין, עציצים כמקבילה לאנשים שצורכים מים ועוד. וכדי להציג אותם לא רק כמקום נעים, יוצר גם טפט קיר שמציג כתמי עובש.
המים נדלו מתוך סיפורי הקבוצות והפתיעו את סגל ואלפרשטיין לא פעם. ככל שמספר הבקבוקים הלך והצטמצם תוך עבודת הקבוצות, כך הפכו שניהם למלאים יותר בידע על המים: על קבוצת בני ובנות הים והצוללנים החופשיים שמיישמים טכניקה של הימצאות במים וחיבור אמיתי ועמוק של רוגע ושלווה בהיותם יוצרים-מופיעים, בעוד הצוללנים מביאים איתם עומק והתבודדות. בקבוצת החוקרים הימיים הנכיח אחד המשתתפים את המונח יגון אקולוגי כמצב שלמד ממחקריו וכמציאות והשלמה עם אסון קרב, ואחר ראה בו כוח עוצמתי.
קבוצת ספורטאי המים התייחסו למים כאל גורם שלומדים את כוחותיו ומתמקמים בתוכו כדי לחיות איתו בשלום, ויש מי שמודעים לחשיבותם של המים ולבריאות שהם מביאים איתם, אולם לא מסוגלים לשתות אותם. המים קיבלו גם דימוי של חוויה רגשית שלילית ממי שטבעו וניצלו, ואף חיברו אותם בקונוטציה של מים שחורים, כשהמיתוג מתאר שמש כמשקפת ראש מעל המים.
"המפגש עם הבקבוק הפך בעצם לשהות ארוכה בגלריה כדי לייצר רגע קטן של בחירה", מסכמת אלפרשטיין, "הוא העדות בשביל הקבוצות לדרך של כל אחת מהן לתקשר החוצה ולבשר את הבשורה שלה ונקודת מפגש בין הקהל שנוכח לבין מבקרי הגלריה שהודרו החוצה בפעולה ונפגשים דרך הבקבוקים".
