הפילנתרופיה אינה תופעה חדשה בחברה היהודית המסורתית ובחברה הישראלית המתחדשת. הציווי המוסרי של הנתינה מופיע במקורות היהודים בהרחבה, אולם נדמה כי בשנים האחרונות היא לובשת צורה חדשה.
בסוף המאה ה-19 היו אלה הברון אדמונד דה רוטשילד ואחרים שתרמו מהונם על מנת לסייע לראשוני המתיישבים לרכוש קרקעות בארץ ישראל ולקיים חיי קהילה. בהמשך הוקמו ארגונים פילנתרופיים רבים בעולם שנועדו לקדם מטרות משותפות בקהילות היהודיות כולן.
גם כיום, 75 שנים לאחר הקמת המדינה, ממשיכה הפילנתרופיה להוות עוגן חשוב בפיתוח וחיזוק החברה הישראלית. אחד הגופים הבולטים שעוסקים בכך היא קרן תל אביב, שנוסדה בשנת 1977 ומאז עומד בראשה ראש העירייה המכהן של תל אביב-יפו. הקרן מתמקדת בשיפור איכות החיים של כל אחד מתושביה ותושבותיה של העיר, באמצעות שותפויות המעצימות את ערכי הפתיחות, רב תרבויות וחדשנות.
הזרוע הפילנתרופית העיקרית של העיר תל אביב-יפו מזה למעלה מארבעה עשורים, ייצרה שותפויות גלובאליות ארוכות טווח שאפשרו ללמעלה מ-1,000 מיזמים ברחבי העיר, המשפיעים על חייהם של מאות אלפי בני אדם ומשמשת כמנוף לפיתוח ושיפור איכות החיים ברחבי העיר בתחומים שונים כאשר בבסיסה עומדים ערכי העיר – פלורליזם, חדשנות, פתיחות, רב תרבויות ומתן הזדמנות שווה לכל. בין המיזמים: חמד"ע המרכז לחינוך מדעי, הוולדרום, סינימטק תל אביב, הגגון לדרי רחוב, בית ליבלינג, גן צ'ארלס קלור, מרכז קהילתי בית תמי, המכולת החברתית לקהילה הזרה, המרכז הגאה ומאות תכניות הנותנות מענה מיידי לכל הקהילות בעיר.
לא רק הנצחה
"פוקוס על תוכניות" היא אחת משלוש מגמות מרכזיות בפילנתרופיה האורבנית הבינלאומית. "מבחינה היסטורית, הערך של פילנתרופיה היה הנצחה", אומרת ד"ר הלה אורן, מנכ"ל קרן תל אביב ומומחית בעלת שם עולמי באורבניות ובפיתוח מרחבים ציבוריים. "זו הייתה הזדמנות להנציח את שמו של התורם, של יקיריו ואת פועלו, באמצעות תרומה בעלת נראות, כמו הקמת מוסד, מבנה ציבורי, אצטדיון, היכל תרבות וכו'. אבל בשנת 2023 התורמים מחפשים לא רק הנצחה אלא גם לייצר השפעה חברתית רחבה וזה פותח עולם חדש המאפשר לקדם תוכניות שהן יותר רוחביות בתחומים כמו חינוך, תרבות, רווחה וקהילה - לגעת בכמה שיותר קהילות, מתוך עבודה עם יעדים ברורים".
השינוי הזה ניכר גם בעשייה של קרן תל אביב, כאשר יותר ממחצית מהתרומות עוסקות בקידום תוכניות וערכים בנושאים חברתיים רחבים.
"קח את מוזיאון העיר תל אביב-יפו כדוגמה, מוזיאון שעתיד להיפתח לקהל השנה, אשר קרן תל אביב, עיריית תל אביב-יפו ומשפחת התורם מקימים ביחד. לקחנו מבנה ששימש בעבר כבניין העירייה והפכנו אותו למוזיאון עירוני לא שגרתי - והוא הרבה יותר מהבניין בו הוא נמצא. אוסף המוזיאון, המורכב מסיפורי התושבים והתושבות, עתיד גם לצאת למרחב הציבורי, לקהילות עצמן, כך שלכולם תהיה גישה אליו והם יוכלו לקחת בו חלק. להיות גם המבקרים וגם האוסף. זהו חלק מהחזון של ראש העירייה, שכאשר לפני כ-25 שנה כשנכנס לתפקידו, בטקס העברת מפתח העיר מרוני מילוא, בבית העיר, התחייב שהמבנה ההיסטורי יקבל חיים חדשים. מוזיאון העיר יספר את סיפור העיר, מתוך הסיפור העשיר של תושביה. יש לנו כעיר סיפור קולקטיבי ולסיפור הזה יש חשיבות לעתיד שלנו. הפילנתרופיה מתחברת לצורך לספר את הסיפור הזה מתוך הבנת חשיבות הזהות הקולקטיבית. לכל חברה יש ערכים שהיא מארגנת לעצמה בצורה של סיפור. מי אנחנו? מאיפה באנו? ולמה זה המקום שאליו אנחנו מכוונים? התשובה לשאלות האלה נעוצה בערכים שלנו".
כמה קשה היה, אם בכלל, לשכנע את התורמים לעבור לאפיק אחר של תרומה?
"כמו שאנחנו משתנים גם התורמים משתנים. גם בקרב התורמים יש מעבר דורי. דור התורמים החדש והצעיר פתוח ורגיש יותר לאימפקט מאשר להנצחה פיזית. הם רוצים לדעת שלתרומה שלהם יש השפעה על מגוון קהילות ולא רק מייצרת משהו פיזי – תרומה המבטאת את הערכים שלהם במלואם".
המרחבים הציבוריים החדשים
המגמה השנייה של הפילנתרופיה האורבנית שמה פוקוס על מרחבים ציבוריים וקידום שוויון באמצעותם. "ככל שיותר אנשים עוברים לגור בערים, בעיקר בתל אביב-יפו, עם בנייה מרובה לגובה, שטח המחיה של הפרט הולך ומצטמצם ויש יותר אנשים שחיים על שטח קטן", אומרת ד"ר אורן. "זה אומר שאנו נדרשים להיות מסוגלים לעשות דברים שפעם היינו עושים בבית, במרחב ציבורי שמשרת את כולנו.
בתחילת דרכה של הקרן, בשנות השבעים, הקרן הקימה גינות קהילתיות, נשתלו עצים ודשא והוקמו פארקים. אבל לא הבינו את מה שאנחנו יודעים היום, שמרחב ציבורי נכון הוא מרחב שעונה על צרכים של מגוון אוכלוסיות. תפיסת מטרת המרחב הציבורי השתנתה - עברנו מעירוב שימושים לעירוב משתמשים. היום אנחנו לא מתייחסים רק לבניין שנבנה, אלא גם למה שסביב הבניין. אנחנו מסתכלים החוצה ושואלים איך ניתן לייצר סביבו מרחב שמשרת את כל הציבור. בעשור האחרון, בעיקר אחרי הקורונה, ניכר כי עולה צורך במרחבים ציבוריים מפותחים. תושבים ותושבות, אזרחים, מבקרים, פליטים – כולם חשים בדידות וזקוקים לפתרונות אשר יספקו מענה לצרכים הפיזיים והנפשיים, באופן שווה לכולם. בין אם מדובר בילדים, קשישים, בעלי מוגבלויות, לכולם חייב להיות מענה מלא, במרחב ציבורי פונקציונלי שמהווה קו משווה אורבני, אשר נותן מענה מלא לכלל האוכלוסיות בעיר ולאלה המבקרות בה. המאפשר לעבוד, ללמוד, לנוח, לארח, לשמור על השלומות הפיזית והנפשית – בחוץ. בצורה בטוחה, הגיינית, מכילה המותאמת לכלל האוכלוסייה".
פילנתרופיה מקומית
המגמה השלישית של הפילנתרופיה האורבנית היא פילנתרופיה מקומית. ישראל, כאמור, היא מדינה שהוקמה על יסודות הפילנתרופיה. "משום שהיינו הצד המקבל של הפילנתרופיה לא פיתחנו תרבות של פילנתרופיה משלנו כצד הנותן", אומרת ד"ר אורן. "אחריות הדדית ברמה הלוקאלית, התנדבות, סולידריות חברתית – כולם קיימים בחברה הישראלית, אך פילנתרופיה ישראלית היא שפה חדשה. קשה למצוא בעולם קהילות שהפילנתרופיה מפותחת ומתקדמת בהן כמו הקהילות היהודיות, והתרומות הרבות לאורך עשרות שנים למדינת ישראל היא הדוגמה הטובה ביותר לכך. אנחנו לקחנו על עצמנו לפתח את התחום של פילנתרופיה מקומית, לעודד ולייצר מנגנונים מקומיים וממשלתיים, תפיסה ותרבות של פילנתרופיה במסגרת מחויבת, שהיא שותפות שווה. לא נדבנות או 'שנורר', אלא ממש להיות שותפים לדרך. כל פרויקט של קרן תל אביב, הוא פרויקט אשר נולד מתוך שותפות מחויבת ומלאה".
עוד מוסיפה ד"ר אורן כי, "בתעשיות מסוימות בישראל קיים עולם מלא של עושר שהתפתח בעשורים האחרונים, והיום העתיד של הפילנתרופיה הישראלית מונח על כתפיו. אנחנו עובדים ביחד עם רבים בתעשיית ההייטק כדי להבין איך אנחנו יכולים לפתח את התרבות הזו ולהרחיב אותה כך שתהפוך לחלק בלתי נפרד מהתרבות הישראלית".
לדבריה, אימפקט הפילנתרופיה המקומית על העיר תל אביב-יפו ועל מדינת ישראל כולה הוא אקוטי. "לדוגמה, להשקעה בחינוך רציונאלי ומדעי יש חשיבות בפיתוח החוסן של מדינת ישראל. כדי לבצר את עתידה של ישראל המתקדמת, המדעית, החדשנית והליברלית – אנחנו חייבים לדאוג לחינוך מדעי מצוין. כשאנחנו מגבילים את החינוך – אנחנו מגבילים את העתיד. כשאנחנו מפתחים חינוך למצוינות – אנחנו מבטיחים קידמה, ליברליות וחוסן".
כחלק מפיתוח תרבות פילנתרופיה בישראל, קרן תל אביב הקימה את פורום הקרנות העירוניות בישראל. נשיא הפורום, עמרם מצנע, מייסדת ויו"ר הפורום ד"ר הלה אורן, ביחד עם 15 קרנות עירוניות נוספות, חברו על מנת ללמוד ולקדם זו את זו, וביחד לקיים אחריות הדדית ונתינה, הלכה למעשה.
ד"ר אורן: "פורום הקרנות העירוניות הוא דוגמה מצוינת לכלי היכול לקדם תרבות חדשה בישראל. לצד פיתוח מרחבים ציבוריים מתקדמים ברמה העולמית ושימת דגש ברורה על תוכניות אל מול בינוי, אין ספק שהפילנתרופיה העירונית משתנה בשנת 2023, בהתאם לצרכי התושבים ובהלימה מלאה לערכי עיר המגדלור".
בשיתוף קרן תל אביב
