נתונים ומחקרים שפורסמו לאחרונה ברחבי העולם מתייחסים לחשש הגלובלי ממחסור בכוח עבודה מיומן במקצועות ה-STEM (מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה), תחומים שהפכו נדרשים ואף הכרחיים, לא רק במקצועות הטכנולוגיים, אלא גם בתעשייה המסורתית, ובראייה רחבה, לתפקוד בחברה מודרנית. "הכלכלה העולמית נעשית יותר ויותר מוטת STEM במגוון רחב מאוד של תחומים. מדובר על התקדמות טכנולוגית אקספוננציאלית שתשנה באופן משמעותי את כל תחומי החיים, ולכן, כל מדינה וכלכלה הצופה קדימה צריכה להכשיר הון אנושי מיומן בעל ידע עמוק, מיומנויות אישיות וערכים", אומר נשיא מכללת אפקה, פרופ׳ עמי מויאל, בעברו מנכ״ל NSC (חברת הייטק טכנולוגית בתחום זיהוי הדיבור), ויו"ר הוועד המנהל של הקרן הבינלאומית לחינוך "אייסף" (המעניקה מלגות לימודים אקדמיות כבסיס למוביליות חברתית). לדבריו, ישנה חשיבות רבה לרצף חינוכי שמתחיל מהגן וממשיך עד האקדמיה וגם מעבר לכך. "בעולם של היום הידע משתנה תדיר ואינו נחלת המורים. חשוב שתהליכי הכשרת ההון האנושי על פני כל הרצף החינוכי יהיו מתואמים".
עוד הוא מסביר, "זהו צורך חיוני למוסדות החינוך לאמץ שינוי פרדיגמה, לגבש שפה משותפת ולתאם את תוצרי הלמידה בכל הדרגות על הרצף החינוכי כאשר התוצר יהיה תהליך חינוכי לאומי מיטבי".
כיצד ניתן לתת מענה למחסור הגלובלי בהון אנושי בתחום ה-STEM שבא לידי ביטוי גם בישראל?
"יש להתחיל כבר בגיל צעיר, חשוב להקנות לכל תלמיד ותלמידה במסגרת הרצף החינוכי ידע ומיומנויות בסיסיות מעולם המדע והטכנולוגיה, ואני שמח שהמלצות ועדת פרלמוטר להגדלת ההון האנושי בהייטק כללו התייחסות לכל הרצף החינוכי כולל מערכת החינוך. עדות לצורך זה ניתן לראות גם בתוצאות מבחני פיזה, שייסד מנהל החינוך של ה-OECD, השמים דגש על בחינת מיומנויות שהונחלו ופחות על ידע שנרכש. התוצאות של תלמידי ישראל מראות כי ההישגים הכוללים נמוכים מהממוצע של המדינות המשתתפות תוך פערים גדולים בין קבוצות באוכלוסייה. המחסור המשמעותי בכוח אדם מיומן בתעשיית ההייטק והחדשנות, המשולבת גם בתעשייה הקלאסית, היא בעיה שנמשכת שנים. יש פה גם סוגיה חברתית שמצריכה מתן מענה על ידי שוויון הזדמנויות בתחום לכל ילדה וילד, לא משנה איפה הם גרים, לאיזה מגזר הם שייכים ומהו המצב הסוציואקונומי של הוריהם".
באילו דרכים מספקת המכללה מענה לסוגייה זו?
"ראשית, הגדרנו את 'דמות הבוגר' האולטימטיבי שלנו - פרופיל שכולל את הידע, הערכים והמיומנויות שאנחנו צריכים להקנות למהנדס הבוגר לצורך תפקוד מיטבי בתעשיית ההייטק. בנוסף לידע מדעי והנדסי עמוק, דמות הבוגר של אפקה כוללת גם ארבע מיומנויות אישיות: למידה עצמית - כי הידע משתנה כל הזמן; חשיבה ביקורתית המאפשרת להציג את השאלות הנכונות, דבר חשוב יותר מאשר לתת את התשובות הנכונות – בטח בעידן של אינטליגנציה מלאכותית בו קיימים כלים כמו ChatGPT; יכולת עבודה בצוות רב תחומי, לאור העובדה כי כיום רוב הפרויקטים הם רב-תחומיים; ויכולת הצגה אפקטיבית בעל פה ובכתב בעברית ובאנגלית. מיומנויות אלה חיוניות להצלחה בשוק התעסוקה המשתנה, אבל לא רק – הן גם תורמות לתהליכי הלמידה עצמם.
בנוסף, ולאור המחסור הגדול במהנדסים במשק, גדלנו באפקה בחמש השנים האחרונות ב-50 אחוז, מ-2,300 סטודנטים ל- 3,350 סטודנטים. העשייה הייחודית שלנו והשיפור במיצוב הובילו גם לשיפור בנתוני הסטודנטים המתחילים ללמוד במכללה ואנו שבעי רצון מתוצאות סקר בוגרים שקיימנו לאחרונה - הן מאחוז המועסקים, הן מהאחוז המועסקים בתפקידי פיתוח וניהול והן מרמות השכר".
כיצד אתם מתכוונים להמשיך את התהליך החשוב שאתם מובילים?
"בכוונתנו להגדיל את מספר התוכניות לתואר ראשון בהנדסה, כי יש חשיבות לכך שמהנדסים מדיסציפלינות שונות לומדים יחדיו. כדי להעמיק את הגישה הרב-תחומית, בכוונתנו גם להרחיב את התוכניות בתחום המדעים וזאת במקביל לפיתוח לימודי התואר השני. בנוסף, אנחנו מאמינים כי מצוינות מבוססת על תהליכי למידה חווייתיים, מעניינים ורלוונטיים, ולכן אנו משקיעים רבות בשילוב גישות פדגוגיות רלוונטיות ובפעילות ענפה מחוץ לתוכנית הלימודים שמאפשרת לכל סטודנטית וסטודנט להתפתח בתחומים בהם יש להם תשוקה".
יצירת אקוסיסטם מוביל למען הקהילה
כדי להגשים את כל "החלומות" הללו, כפי שמגדיר את המטרות והיעדים פרופ׳ מויאל, ועל מנת לבנות אקוסיסטם שיכול להוביל לשינוי משמעותי, מקיימת מכללת אפקה שיתופי פעולה עם מגזרים שונים, הכוללים את מערכת החינוך, צה"ל, חברות הייטק, בתי חולים, עמותות וארגונים חברתיים, ועם עיריית תל אביב-יפו.
"כדי להמשיך ולהרחיב את התקשורת והשיח וליצור שינוי אמיתי אותו התחלנו לפני מספר שנים, הבנו שגם המקום הפיזי שלנו אמור לגדול. כך הוחלט להעתיק את מקומה של המכללה מצפון העיר לשכונת יד אליהו", מסביר פרופ׳ מויאל.
לדבריו, הקמפוס החדש והמודרני יהיה גדול הרבה יותר מהקיים ויציע פעילויות גם לתושבי האזור, יארח תלמידים מהסביבה, ויפעל למען הקהילה "כחלק מהחזון האורבני-חינוכי-קהילתי, המשותף לעיריית תל אביב ולמכללת אפקה", אומר פרופ' מויאל ומוסיף "אנו רואים את עצמנו כמנוע צמיחה כלכלי-חברתי. כמוסד אקדמי ציבורי, זו אחריותנו לשמש בסיס לשיח שמטרתו לקדם את התהליך החינוכי-מדעי-טכנולוגי במדינת ישראל".
לשגשג בשוק העבודה המודרני
בנוסף, וכקו מוביל לפיו הסטודנטים אמורים לחוות רב-תרבותיות ורב-תחומיות, מעודדת המכללה פרויקטים ומחקר יישומי עם תוצרים לחברה בארץ ובעולם. בנוסף ליצירת שיתופי פעולה והשתתפות בכנסים, מתקיימות בארץ ובעולם פעילויות למען הקהילה. דוגמה לכך היא משלחת של סטודנטים שיצאה לפולין, במטרה לבנות מרחבי למידה לילדי פליטים אוקראינים. גם תוכנית המצוינים של המכללה, בנוסף למסלולי הלימודים הקיימים, מציעה העשרה תלת-שנתית שכוללת שלושה נדבכים: תעשייה, מחקר וחברה (פרויקטים לתועלת החברה והקהילה בישראל). בשנה שעברה למשל, הסטודנטים בתוכנית פיתחו משחקים "הנדסיים" ששומרים על סביבה סטרילית עבור "גן החלומות" לילדים חולי סרטן.
"כדי לענות בצורה יעילה יותר על הצרכים המתפתחים של התעשייה מבחינת ההון האנושי, חינוך המהנדסים צריך להשתנות. באפקה אנחנו מיישמים תהליך של שינוי מזה מספר שנים במסגרתו הוקמו פלטפורמות מחוללות שינוי התומכות בהתאמת פדגוגיה רלוונטית לכל קורס, ומעודדות פעילויות גם מחוץ לכיתות הלימוד. כך יצרנו גם סביבות למידה, הוראה ועבודה עדכניות המאפשרות לשינויים אלו לפרוח. על בסיס מתודולוגיה ייחודית זו הצלחנו לשנות את התהליך החינוכי שעוברים הסטודנטים וסטודנטיות באפקה, ולחנך בוגרים ובוגרות המצוידים בכלים רלוונטיים להצלחה בשוק התעסוקה המודרני. אני מאמין שמה שאנחנו למדנו ממימוש תהליך השינוי באפקה יכול לשרת מוסדות חינוכיים אחרים המעוניינים לשנות את התהליכים החינוכיים, וכך להשפיע על החברה כולה ועל התפתחות מקצועות ה-STEM בפרט", מסכם פרופ׳ מויאל.
בשיתוף מכללת אפקה
