מדי יום נכנסים לתל אביב למעלה מחצי מיליון מבקרים ומבקרות (יותר ממספר תושבי העיר) והצפיפות בה רק הולכת וגוברת. נוכח מצב זה ישנה חשיבות רבה לשינוי משמעותי בדרכי ההתניידות לעיר ובתוך העיר, תוך יצירת פתרונות תחבורה מתקדמים ומהירים – רכבות קלות, אוטובוסים חשמליים, הליכה רגלית, קישוריות בין אמצעי התחבורה השונים והתניידות בכלים אישיים.
אופיר כהן, מנהל הרשות לתחבורה תנועה וחנייה בעירייה, מסביר כי "העירייה משקיע מאמצים רבים להקפיץ את מערכות התחבורה בעיר לסטנדרט אירופי בתוך שנים מעטות. הפערים גדולים אבל במאמץ מקצועי, רציף, אינטנסיבי וכוללני נוכל להדביק פערים ובשנים בודדות לייצר מציאות תחבורתית משופרת. ניצנים לשינוי כבר רואים בשטח. אנשים מוכנים לשנות את הרגלי הנסיעה היכן שיש חלופה טובה ומספיק ללכת לאורכו של רחוב בגין או לסירוגין לרכוב על אופניים באחד השבילים החדשים כדי להבין שהמאמץ נושא פרי".
מדובר על יעד עתידי בלבד או שאנו בעיצומו של השינוי?
"השינוי כבר כאן! כבר היום יש בתל אביב-יפו מגוון הרבה יותר גדול של אמצעי התניידות ממה שהיה לפני כ-10 שנים, וגם מרחבים עירוניים רבים כבר חזרו לציבור כשהם משופרים ומותאמים להליכה, לרכיבה, למעבר מהיר של תחבורה ציבורית וגם לשהייה נעימה באוויר הפתוח. בהקשר הזה כדאי להזכיר את פרויקט 'דרך בגין המתחדשת' כדוגמא טובה למרחב שבעבר היה ציר עמוס לרכבים פרטיים, והיום אחרי שיפוץ מקיף חזר לציבור עם מדרכות רחבות, עצים, שבילי אופניים, נתיבי תחבורה ציבורית, סככות המתנה משודרגות וגדולות, ריהוט רחוב חדיש וכמובן גולת הכותרת – מתחת לפני הקרקע עובר הקו האדום של הרכבת הקלה. כלומר כבר עכשיו, לצד העבודות המאסיביות, אנחנו מתחילים לקטוף את פירות השינוי, ואנחנו רואים את זה גם במספרים ההולכים וגדלים של תושבות ותושבים שבוחרים להתנייד ברגל, באופנים ובתחבורה ציבורית על פני הרכב הפרטי".
חמישה עולמות תוכן תחבורתיים
אופיר מציין כי על מנת לממש את החזון צריך לפעול בחמישה אפיקי פעולה מרכזיים: פיתוח מערכות הסעת המונים - הרכבת קלה, שדרוג מרחב תחנות רכבת ישראל, פרויקט הנתיבים המהירים ובעתיד גם פרויקט המטרו; שדרוג שירות האוטובוסים בעיר; שיפור איכות ובטיחות הולכי הרגל בעיר; חיזוק אלטרנטיבת האופניים והקורקינטים; ומתן אפשרות נוחה לנסיעת רכבים פרטיים ומסחריים בעיר.
"הנדבך הראשון נוגע לפיתוח מערכות הסעת המונים. המדינה מפתחת בו-זמנית ארבע מערכות להסעת המונים: הרכבת הקלה - נסיעות המבחן של הקו האדום בעיצומן והוא צפוי להתחיל את פעילותו בקרוב, לצד עבודות מואצות לאורכה ולרוחבה של העיר על הקו הירוק והסגול; פרויקט המטרו שנמצא בשלבי תכנון וצפוי להרחיב את השירות של הרכבת הקלה ולחבר את העיר לערי המטרופולין המרוחקות יותר, מערכת הנתיבים המהירים שתאפשר להגיע באוטובוסים מערי הלווין למרכז תל אביב בתוך פחות מחצי שעה בנתיבים בינעירוניים בלעדיים לאוטובוסים ושדרוג תשתיות רכבת ישראל שיגדילו את היקף הרכבות המגיעות לעיר ואת הקישוריות ביניהם לעיר עצמה.
"הנדבך השני הוא האוטובוסים. כמו ערים רבות בעולם, גם אנחנו מאמינים שהאוטובוס הוא נשמת אפה של התחבורה הציבורית. בפריז לדוגמה 80 אחוז מהתחבורה הציבורית מבוססת על אוטובוסים ופחות מ-20 אחוז ממנה מבוססת על מטרו. הבסיס לשירות הוא מהירות ואמינות ועל מנת להשיג אותם צריך לייצר עדיפות בדרך באמצעות נת"צים והסדרי העדפה נוספים. רק לאחרונה סימנו בלילה נת"צ ברחוב לה גווארדיה המצטרף לנת"צים רבים שסימנו בשנה האחרונה. נכון להיום יש כבר 72 ק"מ של נתיבי תחבורה ציבורית, יותר מכל עיר אחרת במדינה, והיד עוד נטויה. ב-2022 נכנסו לשיפוץ חמישה מסופי תחבורה ציבורית, שיוסיפו עד לסוף השנה מעל 225 עמדות טעינה לאוטובוסים חשמליים לעיר (כ-30% מכלל העמדות בעיר), ויאפשרו ליותר אוטובוסים חשמליים, שקטים וירוקים לנסוע בעיר.
מה בנוגע להולכי הרגל?
"זהו הנדבך החשוב ביותר בתוכנית שלנו. אנחנו נמצאים כעת במהלך לשדרוג מעמד הולך הרגל במרחב הציבורי ומקווים שנצליח לייצר מציאות יותר טובה ביחס למצב הקיים. צריך לזכור שהחוויה התל אביבית היא חווית ההליכה ברחובות הקסומים של העיר ועל כן הצבנו את הולכי הרגל בראש פירמידת ההתניידות בעיר. הולכי והולכות הרגל הם הסיפור של העיר, שמאפשר ביטוי הלכה למעשה של כל הערכים האורבניים שאנחנו אוהבים: קהילתיות, גיוון חברתי וגילאי, שהייה במרחב הציבורי, חיי מסחר פעילים ונגישות לכולם בדגש על אנשים עם מוגבלות. העירייה מחויבת ופועלת להעניק להולכי הרגל חוויית הליכה ושהייה טובה ובטוחה. מחויבות זו מגולמת בעשרות פרויקטים שונים. אחד מהם הוא הסדרת רחובות מוטי הליכה המיועדים להולכי רגל. במהלך 2020-2022 הוספנו יותר מ־30 רחובות מוטי הליכה".
הזכרת את שבילי האופניים והקורקינטים, מה נעשה בתחום זה?
"זהו הנדבך הרביעי בתוכנית שלנו. אנו מרחיבים את רשת שבילי האופניים העירוניים וזאת על מנת לייצר הפרדה בין הרוכבים הרבים לבין הולכי הרגל ולטובת בטיחות הולכי הרגל. בשנה האחרונה נוספו כ־ 15 ק"מ של שבילי אופניים לרשת שעומדת כבר על כ־175 ק"מ והתושבים מצביעים באופניים – גידול של-30 אחוז בהיקף הרוכבים בעיר, ל-180 אלף רכיבות ביום. אבל בכל ברכה יש גם אתגרים חדשים ובמקרה הזה – ריבוי רוכבים יצר אתגרים בתחום הפיקוח והאכיפה למיגור רכיבה לא חוקית – על מדרכות, בניגוד לחוקי התנועה, רכיבות המהוות סכנה להולכי הרגל. העיריה פועלת ללא פשרות בנושא באכיפה, הסברה וחינוך. בחודשים האחרונים הגברנו באופן דרמטי את מאמצי הפיקוח בדגש על רכיבה פרועה ומסכנת חיים שכוללת פריסת פקחים בנקודות רחבות, מבצעי אכיפה עם המשטרה, החמרת כלים ועוד.
כיצד הדבר ישפיע על צמצום תנועת כלי הרכב הפרטיים והמסחריים בעיר.
"אין ספק שתיעדוף האמצעים החלופיים מציב אתגרי התניידות לרכבים פרטיים ומשאיות, ובפרט בתקופת הביניים שבה ברחובות רבים מתבצעות עבודות לבניית הרכבת הקלה. הדרך להתמודד היא על ידי ניהול הביקוש והתאמתו להיצע המוגבל. ניקח לדוגמא את מצוקת החנייה. נכון להיום יש 337,000 מקומות חנייה אבל המצוקה גדולה. בחמש השנים האחרונות נוספו בעיר כ-15,000 מקומות חנייה. האם זה הקל על מצוקת החנייה? ברור לכולנו שלא. הדרך לניהול מצוקת החנייה הוא באמצעים לניהול המשאב הזה – על ידי מדיניות תעריפים נכונה ועל ידי שימוש נכון בחנייה – למשל באמצעות חנייה קצרת מועד ברחובות מסחריים בהם אנחנו רוצים לשמר על תחלופת מבקרים גבוהה. צריך לזכור - הרכב היה ויישאר אמצעי תחבורה חשוב ורלוונטי, אבל אנחנו כן פועלים להביא לאיזון בין ההיצע המוגבל לביקוש הגבוה, בתנועה ובחנייה. אנחנו גאים מאוד בפרויקט הרכב השיתופי 'אוטותל', שהוריד יותר מ־ 1,500 רכבים מהכבישים ומספק שירות נהדר לאלפי תושבים. בימים אלו ממש השקנו עם הסקטור הפרטי את פרויקט Share תל אביב-יפו שיאפשר לתושבי העיר להתנייד ברכב שיתופי ליעדים מחוץ לעיר לשעות ארוכות בתעריפים נוחים. אנו גם ערים למהפכה העולמית של הרכב החשמלי ומרחיבים את תשתיות הטעינה לרכבים פרטיים בחניונים עירוניים.
לשתף, לחלוק, לנוע
מרכז חזון התחבורה של תל אביב-יפו, כאמור, הוא היפוך הפירמידה, רעיון שמבוסס על אמצעי התניידות מגוונים, יעילים, בטוחים, זולים ומהירים שישמשו חלופה לרכב הפרטי, בדגש על מערך להסעת המונים, כפי שנעשה בערים באירופה.
מה בנוגע להסדרת הפעילות של הקורקינטים?
"כעירייה שמקדמת רכיבה אנחנו רואים את הקורקינטים כאמצעי תחבורה לגיטימיים. עם זאת, הפעילות של החברות הפרטיות השיתופיות צריכה להיות מוסדרת על מנת לייצר סדר במרחב הציבורי ובטיחות מקסימלית לרוכבים ולהולכי הרגל. הסדרת הפעילות של חברות הקורקינטים והכלים השיתופיים בעיר במסגרת קול קורא נועדה לייצר איזון בין הביקוש הגובר לשירות בקרב תושבי העיר ומבקריה לבין הצורך לשמור על סדר ציבורי ובטיחות כלל משתמשי הדרך, בדגש על הולכות והולכי הרגל. הרגולציה שלנו בנושא היא מתקדמת בקנה מידה עולמי וכוללת כללים רבים שיושמו בעיר: התקנת קסדות על גבי הכלים, מניעת נסיעה והאטה אוטומטית של מהירות הנסיעה במקומות שבהם יש חיכוך גבוה עם הולכי רגל, סימון מקומות חנייה מוסדרים, סימון מספר אישי לכל כלי ועוד. השימוש בכלים השיתופיים מהווה כ-20 אחוז מסך הרכיבות הכולל בעיר, העומד על כ-180 אלף בכל יום".
"בסופו של דבר אין ברירה אחרת", מסכם כהן. "כמו כל הערים המתקדמות, גם אנחנו נדרשים לייצר סדר תחבורתי חדש שלא נשען רק על הרכב הפרטי. אנחנו מאמינים שהמהלכים שאנחנו מיישמים בימים אלה, וכאמור יושמו כבר בהצלחה מסביב לעולם, יביאו את תל אביב-יפו למקום בו היינו צריכים להיות כבר מזמן: עיר שיש בה מגוון רחב של אמצעי התניידות בטוחים, יעילים, בטוחים וזולים, לטובת כל תושבות ותושבי העיר ומבקריה".
בשיתוף עיריית תל אביב-יפו
