בדומה לערים רבות בעולם ובמהלך ראשוני מסוגו בישראל, עיריית תל אביב-יפו הקימה בחודש יולי האחרון את רשות הדיור העירונית, בראשה עומדת ענת רודניצקי. מטרת הרשות היא לסייע בשימור התמהיל החיוני והמגוון של אוכלוסיית העיר. הרשות תהיה אמונה על קידום חקיקה ושינוי מדיניות מול משרדי הממשלה, הכנסת ורשות מקרקעי ישראל, על יישום מדיניות הדיור העירונית, וכן על ניהול ותכלול העשייה העירונית בתחום. "בניגוד לתדמית שלעיתים מצטיירת, תל אביב-יפו איננה בועה אלא בבואה של החברה הישראלית. חיים כאן, אלו לצד אלו, אוכלוסיות ממעמדות, דתות, ואמונות שונות. אותם תושבות ותושבים, הם אלו שהופכים את העיר הזו למה שהיא, ואת זה יש לשמר. מכאן גם הגיעה היוזמה של ראש העיר לקדם מדיניות דיור עירונית ולהקים את הרשות לדיור הראשונה מסוגה בישראל והיחידה כרגע", מסבירה רודניצקי ומודה כי מדובר באתגר מורכב. "תחום הדיור נתון לשליטת המדינה, והיא, ורק היא, יכולה להשפיע על המחירים. יחד עם זאת, תפקידו של השלטון המקומי הוא לסייע, עד כמה שניתן, באמצעים העומדים לרשותו. המפתח להצלחה טמון בשיתוף פעולה מלא בין השלטון המקומי לממשלה", לאחרונה, אומרת רודניצקי, אישרה הועדה המקומית לתכנון ובניה בתל אביב מדיניות דיור עירונית, שנועדה לקדם שורה של פתרונות בשוק השכירות. מדובר לדבריה בצעד משמעותי נוסף שהוא חלק מיוזמת ראש העיר להקלה על יוקר המחיה, שכללה סבסוד משמעותי של שירותים בתחומי החינוך, התרבות והקהילה.
"העירייה עובדת בכוח משימה משולב שכולל את הרשות לדיור, היחידה האסטרטגית, מינהל הנדסה, המינהל לשירותים חברתיים, מינהל קהילה, המשלמה ליפו, אגף נכסי העירייה, והחברה העירונית "עזרה ובצרון". כולם יחד, כל אחד בגזרתו, עוסקים בתחום הכי חם ובאחד האתגרים המשמעותיים ביותר בעיר. שיתוף הפעולה של כולנו יחד כארגון מצליח להציב סטנדרט ורף גבוה לשאר הרשויות המקומיות בישראל".
צעד ראשון: דיור בר השגה בשוק השכירות
לפי נתוני עיריית תל אביב-יפו, שיעור השוכרים עלה משמעותית בעשורים האחרונים, ועומד כיום על כ-53% ממשקי הבית בעיר, כש-20% מהם מתגוררים באותה הדירה למעלה משש שנים. כשליש מהשוכרים הם משפחות עם ילדים מתחת לגיל 18. לדבריה של רודניצקי, מדובר באוכלוסיות הזקוקות ליציבות יחסית במקום המגורים, דבר שמעיד על הצורך ברגולציה שתבטיח שכירות יציבה ובטוחה. בנוסף, כ-8% מהגרים בשכירות בתל אביב-יפו הם מעל גיל 60, שיעור הצפוי לעלות עם הזדקנות אוכלוסיית העיר - פלח אוכלוסייה שזקוק גם הוא לפתרון.
"ישנן אוכלוסיות עם צרכים ייחודיים בתחום הדיור, כמו אנשים עם מוגבלות והגיל השלישי, שעבורן יש לקדם פתרונות יצירתיים", היא אומרת ומדגישה שהמטרה היא לשלב אותם בקהילה, עד כמה שניתן ובהתאם לרצונותיהם וליכולותיהם. כך, למשל, מקדמת העירייה פרויקט מגורים שכולל יחידות דיור ייעודיות לאנשים עם מוגבלות שיתגוררו בהן באופן עצמאי, תוך תיווך וליווי מקצועי של אנשי מקצוע. דוגמה נוספת היא קידום פרויקטים הכוללים דור שיתופי, שבהם חללי המגורים מצומצמים באופן יחסי, אך המרחב עצמו מספק מגוון שירותים, כולל מטבח מרכזי, סלון גדול ואלמנטים שיתופיים נוספים שמאפשרים מגורים עם חיי קהילה משמעותיים. פתרון מסוג זה, עשוי גם להוזיל את עלויות השכירות.
"דיור הוא מוצר יסוד"
בהקמת הרשות לדיור בתל אביב-יפו וקביעת המדיניות העירונית החדשה בתחום הדיור, אשר גובשה לאחר עבודת עומק משמעותית על ידי היחידה האסטרטגית, מצטרפת עיריית תל אביב-יפו לשורה של ערים מובילות בעולם בהן דיור בר השגה תופס נתח משמעותי מסך היצע הדיור בעיר. "מבחינתנו מדובר במהפכה שלא תושלם ללא מעורבות ממשלתית משמעותית, הכוללת מעורבות והסדרה של שוק השכירות הפרטי, מתוך הבנה שדיור הוא לא מותרות אלא מוצר יסוד", אומרת רודניצקי ומסבירה כי במישור הלאומי, למשל, מקדמת העירייה הצעת חוק להסדרה של שוק השכירות, שאמורה לעודד יציבות ואיכות מגורים ראויה. לפי ההצעה, חוזה השכירות יארך ארבע שנים, שכר הדירה ההתחלתי יקבע בהתאם לשווי השוק, אך ניתן יהיה להעלותו בהתאם לעליית המדד או על בסיס קביעה שתעשה מראש על ידי הצדדים, ובעת החתימה על חוזה השכירות.
במישור העירוני, אישרה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה באוגוסט 2022 מדיניות עירונית רחבה הכוללת שלושה רבדים: הגדלת הסיוע בשכר דירה לזכאי משרד הבינוי והשיכון המתגוררים בעיר; הרחבת מלאי הדיור בהישג יד במחיר מופחת בקרקעות פרטיות, כך שיעמוד על 15% מכל תכנית חדשה למגורים במרכז ובצפון והעיר, ו-10% בדרום ובמזרח – והכל במחירים הנמוכים ב40% ממחיר השוק, הרחבת מלאי הדיור בהישג יד בקרקעות עירוניות סחירות כך שיעמוד על 50% מסך הזכויות למגורים; ויצירת ייעוד קרקע חדש להשכרה ארוכת טווח, במטרה לתמרץ יזמים לבנות פרויקטים להשכרה ארוכת טווח בעיר, עבור עשירונים 8-10.
"נכון להיום למעלה מ-400 יחידות דיור מושכרות במחירים נוחים לתושבי העיר, לפי מבחן הכנסה", אומרת רודניצקי. "אנחנו מצפים כי מספר זה ילך ויגדל בשבע השנים הקרובות ל-7,000. אנחנו מקווים שמאמצנו יהוו קריאת כיוון לרשויות מקומיות נוספות לפעול לגיבוש מדיניות דיור סדורה, תוך שימוש בכלים אופרטיביים ליישומה בשטח. טיפול משמעותי במשבר הדיור אינו מסתכם בהצלחתה של רשות אחת, אלא מחייב ריכוז מאמץ לאומי - מוניציפלי משותף", היא מסכמת ומדגישה כי למרות התפיסה הישראלית לפיה בעלות על דירה היא האפשרות המועדפת, המוטו של העירייה הוא כי שכירות צריכה להיות חלופה ראויה, במיוחד בעידן הנוכחי. עוד מסבירה רודניצקי כי המדיניות העירונית נקבעה לאחר הליך מעמיק של שיתוף הציבור, וכי אחד היעדים המרכזיים הוא להמשיך את מערכת היחסים הטובה עם תושבי העיר, במטרה לענות על הצרכים של כל האוכלוסיות.
בשיתוף עיריית תל אביב-יפו
