אינוואלי (Innovalley) - מרכז חדשנות בינלאומי - הוקם לפני כחמש שנים על ידי קבוצת שאן, שחרתה על דגלה את האתגר של הנגשה והטמעה של חדשנות, תוך ייצור משרות איכות לפריפריה הכפרית. לימים משקי יזרעאל נכנסו כשותפים שווים והיום המרכז נמצא בבעלות קבוצת שאן ומשקי יזרעאל. המרכז הוקם לטובת פיתוח מגוון תחומים, ובהם: חקלאות, חקלאות מים, אקלים ותעשייה. כיום המרכז מתמקד בתחומי מחקר ופיתוח המאפיינים את עמק המעיינות ואת עמק יזרעאל, כשמטרתו לייצר אקו-סיסטם אזורי של חדשנות בחקלאות ובתעשייה – לצד פיתוח מנועי צמיחה חדשניים למפעלים, לחקלאות, לגופים עסקיים ולחברות הזנק חדשות במרחב.
צח פרנקל, מנכ"ל אינוואלי טכנולוגיות: "במאה השנה האחרונות ההתמקדות בפריפריה היא בעיקר בחקלאות ובתעשייה מסורתית, וזו גם היתה עיקר פרנסת תושבי המקום עד כה. כיום, בניגוד לגישת ה'חקלאות הקיימת' הוותיקה, יש לנו את הידע ואת הכלים לטפל בחקלאות ובתעשייה מתוך ראייה גלובלית, הכוללת שימוש בטכנולוגיות ובטיוב הון אנושי. אנחנו באינוואלי החלטנו לפעול למען קידום התחומים הללו, תוך שימת דגש על חדשנות לצד ערכים מסורתיים, כמו אחיזה בקרקע וביטחון תזונתי".
במסגרת פעילותה אינוואלי מקפידה לייצר עתודת ניהול עבור אותם ענפי חקלאות ולדאוג לשימור הידע החקלאי לדורי דורות. "ממוצע גיל המנהלים והעובדים בחקלאות הוא60-50", מציין פרנקל ומפרט: "נוצר מצב שאין עתודה ניהולית או דור המשך לחקלאים הוותיקים, במיוחד בפריפריה, כי החקלאות לא מושכת אליה עובדים צעירים. זאת הסיבה שחשוב לנו להנגיש את עולם החקלאות לדור הבא, שהוא מאוד טכנולוגי – ולעדכן את שפת החקלאות אל העידן שלהם".
איה מורג, סמנכ"לית אינוואלי טכנולוגיות, מוסיפה: "הילדים שלנו ישתמשו בחקלאות מתקדמת יותר, שנעזרת בכלים אוטונומיים וברובוטים, כי אחרת לא יהיה לנו דור המשך בחקלאות. ללא חקלאות לא יהיה ביטחון תזונתי בישראל – וללא ביטחון תזונתי לא תהיה לנו זכות קיום". מורג אף מדגישה כי חשוב לזכור שבקצוות של מדינת ישראל, היכן שנמצאת הפריפריה, קיימת חקלאות – והיא זו שמאפשרת אחיזה איתנה בקרקע. "למעשה, הגבולות של מדינת ישראל משורטטים על ידי החקלאים שלה בכלל יישובי הפריפריה. בימים אלו הדבר מקבל משנה תוקף ומשמעות מיוחדת, לאור אירועי המלחמה ופינוי התושבים בגבולות. כולנו מבינים שחשוב לגדל דור עתיד של חקלאים ישראלים בפריפריה, שימשיכו ליישב את הארץ ולגדל את המזון של המדינה".
בין תעשייה מסורתית לטכנולוגית
אינוואלי טכנולוגיות ממוקמת בפריפריה המזרחית של מדינת ישראל, ופונה לכיוון העמקים המערביים: עמק המעיינות, עמק יזרעאל ועמק הירדן. מרכז החדשנות מוחזק בבעלות משותפת של קבוצת שאן ומשקי עמק יזרעאל, וכיום הוא עוסק בעיקר בתחום של חקלאות – חקלאות מים, תעשייה מסורתית ותעשייה תומכת חקלאות.
פרנקל: "התחומים האלה מאפיינים את האזורים שבהם אנו עובדים, ואנו פועלים על מנת לשפרם תדיר. מטרתנו להפוך את כל אחד מתחומי החקלאות הללו ליותר טכנולוגיים, יותר רווחיים, יותר חדשניים ויעילים. אנחנו עושים זאת באמצעות שילוב צוותים מיומנים בתהליכי פיתוח רוחביים, הנפוצים במפעלים, בחקלאות, בהתאגדויות – וגם בפרויקטים שאנו יוזמים בשטח".
אחת הדוגמאות האחרונות לתוצר ישיר של העשייה במרכז החדשנות הוא שיטת הגידול של דגי סלמון בארץ. "בעמק המעיינות מגדלים דגי בורי, אמנון וקרפיון. אלא שרוב האנשים בימינו אוכלים סלמון, טונה, לברק ודגי איכות אחרים – ולכן הוחלט יחד עם שותפינו שחשוב לאפשר לישראלים לצרוך דגים שגדלים בארץ. על מנת להוכיח שניתן לגדל כאן דגי איכות למאכל, הקמנו מתקן מחקר בחוות עדן (חוות מו"פ חקלאית בבעלות מועצה אזורית עמק המעיינות) – ולאחרונה הכנסנו למתקן ביצי סלמון, שבקעו והפכו לדגיגים. כך נצליח להוכיח שבמתקן מותאם, סגור וטכנולוגי, ניתן לגדל דגי סלמון בישראל". בימים אלה מונחים יסודות למתקן גידול סלמון בקיבוץ שדה אליהו בשותפות עם מספר גופים (כולל אינוואלי), שבו יתבצע פיטום הדגיגים הבוגרים וגידולם עד לשיווק.
פרנקל מציין כי במדינת ישראל נצרכים 70 אלף טון דגי סלמון בשנה. "35% מהכמות מגיעה בטיסות ו-65% בהובלה ימית", הוא אומר. "אלא שבקרוב נוכל לאכול דג סלמון ישראלי, בלי שנצטרך לשלם עליו הון תועפות או לנחש מה טיב איכותו, כי הוא לא גדל בארץ. גם עלויות ההובלה והייבוא ארצה ייחסכו בזכות גידול הדג בארץ, נוסף על זיהום האוויר מטיסות. זוהי רק דוגמה אחת מבין שלל הפעילויות שבהן אנו עוסקים, בעולמות החקלאות והשמירה על הסביבה".
בנוסף פרנקל מסביר כי כחלק מפעילותו המרכז לחדשנות דוגל במִחזור ובצמצום של פסולת סביבתית. "דוגמה טובה לכך היא השימוש שאנו עושים בתמלחת (brine) הנוצרת במתקן להתפלת מים בעמק. מדובר במים מלוחים מאוד שנוצרים בתהליך ההתפלה. כאן בעמק הצלחנו בכוחות משותפים - אינוואלי, חוות עדן ותאגיד המים - למצוא להם שימוש – גידול דגי ים בבריכות דגים", אומר פרנקל ומיד מבאר: "למעשה אנחנו מגדלים דג דניס, שמקורו בים, בתוך תמלחת מהולה שמדמה את הים. כך מתאפשר לגדל על היבשה דג שבהגדרתו הוא דג ים, וניתן למחזר מי תמלחת לצורך גידול של דגים".
לדבריו של פרנקל, באופן הזה נחסך מן הדייג לשלם על המים, מאחר שמדובר במים עודפים, ואת בית הגידול החדש שנוצר ניתן לנצל לטובת מחקרים. "מעבר לעיסוק שלנו בחקלאות, אנחנו עוסקים בקיימות ובכלכלה מעגלית. לכן חשוב לנו להסתכל בצורה רחבה ככל האפשר על הסביבה, ולייצר פתרונות הוליסטיים לכל פרויקט שבו אנו מטפלים. כך למעשה נוצרת כלכלה מעגלית של אגירת פחמן בכל הפרויקטים ובחברות הסטארט-אפ שאנו מקדמים, תוך שימת דגש על נושא האקלים והקיימות".
לימונדה מהלימון - ואלכוהול מתמרים
פרויקט חקלאי נוסף שבו עוסקת אינוואלי הוא הפקת אלכוהול מתמרים מקומיים. "לאורך כביש 90 מגדלים תמרים. ככל שממשיכים דרומה, איכות תמרי המג'הול עולה, והם נהיים יפים וגדולים יותר. לעומת זאת, ככל שמצפינים – התמרים נהיים פחות איכותיים בשל תנאי מזג האוויר והלחות. ניסינו לחשוב איך אפשר להתמודד עם כמות גדולה של תמרי מג'הול שנשארים בבתי הקירור בצפון ללא קונה. מדובר באתגר שהגיע לפתחנו לפני מספר שנים, בעקבות טענות על הפסדים מצד החקלאים לצד תוצר לא אסתטי שמוצג ללקוח. בעקבות זאת החלטנו לפתח תהליך לייצור שיכר תמרים, כלומר אלכוהול מתמרים, כפי שהיו עושים לפני אלפי שנים בישראל. כך הקמנו מזקקה יחד עם שותף מקומי מתחום האלכוהול, שנקראת 'ירדן ספיריטס', עם שני מותגי בת שנקראים ZOARA ועמליה".
בעקבות הפיתוח של חברת ירדן ספיריטס, החקלאי מקבל יותר כסף בתמורה לתמרים שהוא מגדל בעמק המעיינות, והלקוח מקבל מוצר איכותי מתוצרת מקומית. "בזכות המזקקה נפתחו מקומות עבודה באזור וגויסו אנשי טכנולוגיה ופיתוח", אומר פרנקל ומוסיף כי "בתהליך מהסוג הזה אנחנו בעצם מציעים מוצר כפתרון לסוגיה שקיימת, תוך שימוש בפחתים – לצד סגירת מעגל כלכלי שמכיל תעשייה חדשה".
מרכז חדשנות חוצה יבשות
באשר לשאלה מה מקור השם "אינוואלי", פרנקל משיב כי מדובר בשילוב בין המילים הלועזיות "חדשנות" ו"עמק" על מנת ליצור רושם של מיזם שאינו רק מקומי – אלא פועל מתוך תפיסה גלובלית. "השם הלועזי פונה לכלל העולם, אבל בסופו של דבר אנחנו גרים פה בעמק, והכל התחיל כאן – לכן השילוב קרץ לנו".
מורג מוסיפה כי המיקום של מרכז החדשנות השפיע על הבחירה שלהם לעסוק בחקלאות ובתעשייה. "בכל פריפריה בארץ העיסוק הוא סביב התחומים האלו", היא אומרת, "ומול זה, היה לנו הרצון לשפר את מבנה הפריפריה. בשנים האחרונות הדמוגרפיה בישראל השתנתה, לא מעט אנשים מגיעים לפריפריה בשביל איכות חיים גבוהה – אבל אז מגלים שאין מספיק עבודה באזור. התוצאה היא שימוש מוגבר בתחבורה למרכז, שם אותם תושבים מוצאים עבודות. לכן, באזור שלנו ניתן למצוא לא מעט פקקים בשעות הבוקר, כשכולם נוסעים לכיוון המרכז. אלא שאנחנו מעוניינים להשאיר את אותם התושבים לעבוד מהבית – ולדאוג לכך שיהיו כאן עסקים וחברות שיוכלו להעסיק אותם. כך הפריפריה תפותח עם הזמן, ואנשים לא רק יגורו בה, אלא גם יעבדו בה. מבחינתנו, יש לכך משמעות עמוקה יותר, של התיישבות הארץ ופיתוחה. כל עסק ופעילות שאנו פותחים ומייצרים באזור מהווה בסופו של דבר גלגל שמניע את הכלכלה, יוצר משרות איכות, מזרים כספים לפריפריה ומייצר מנועי צמיחה", היא מסבירה.
"בתחילת דרכה עסקה אינוואלי במנעד רחב של תחומים, מתוך מטרה אחת משותפת: לנסות לחדש", קובע פרנקל, ומציין שעם התרחבות הפעילות של מרכז החדשנות לאזורים נוספים נעשה מיקוד בפיתוח של חקלאות מים, תעשייה תומכת חקלאות, אגריטק וקיימות. "הבנו שחשוב להתמקד ולהתמחות בדברים, והיום יש לנו מחלקה שלמה העוסקת בחקלאות מחדשת, בחקלאות מים ובמענקים. בין היתר, אנחנו עוסקים בגיוס כספים עבור מיזמים חדשניים, מכל תורם שמוכן לסייע".
מורג: "במסגרת תפקידי בחברה בתחום המענקים, אני שואפת להכיר כל קול קורא שנשלח ממשרדי ממשלה או מחו"ל, על מנת שאוכל להנגיש אותו למי שרק אפשר. כך אני יכולה לעזור לחברות חדשניות להצליח. זה אולי נשמע מעט יומרני – אבל אנחנו פה כדי להשפיע לטובה על הסביבה. הצוות שלנו קם מדי בוקר למען משימה ציונית ורצון לעשות טוב ולייצר אימפקט במרחב שבו אנו חיים. אנחנו פועלים כדי לשפר את פני המרחב הפריפריאלי. עד היום ותוך ארבע שנים כבר גייסנו קרוב ל-65 מיליון שקל לתקציבי מחקר. זו למעשה האבולוציה שלנו, זה המנוע והלב הפועם של מרכז החדשנות. על מנת שנוכל לעסוק בפיתוחים חדשים למען החקלאים, להמשיך בפעילויות ולקדם מיזמים באזור, עלינו לגייס כספים שיאפשרו זאת".
למען עתיד טוב יותר
המודל של אינוואלי ייחודי לישראל, בשל היותו מחובר לפני השטח בשיטת "Hands-on". לדבריו של פרנקל, הצוות המיומן של מרכז החדשנות נמצא לצד התעשיינים והחקלאים בזמן אמת וחווה את השטח יחד איתו. "אנחנו נמצאים עמם בקשר ישיר ויומיומי ועובדים עבורם בכל עת. זה המודל שבו אנו דוגלים, כשבמקביל יצרנו קבוצת אנשים מצוינת עם משימה משותפת, שמהווה הצוות שלנו. אנחנו כל הזמן עסוקים ביצירת יש מאין".
מורג: "כולנו במרכז החדשנות רצים מרתון, והיעד עוד לפנינו, כי אנחנו מסמנים לעצמנו כל פעם מטרות חדשות. במקביל אנחנו מקפידים לייצר שיתופי פעולה עם מרכזי חדשנות נוספים, עם יועצים, רשויות, מועצות – וכל מי שמעוניין ורלוונטי. בין היתר, אנו פועלים בשיתוף פעולה הדוק עם רשויות ועם מועצות אזוריות, עם משרד החקלאות והכלכלה ועם הרשות לחדשנות. הם מכירים ומוקירים היטב את הפעילות שלנו במסגרת המרחבים האלו", היא אומרת. בנוסף לכל אלה, מורג מספרת כי מרכז החדשנות משתף פעולה עם חוות חקלאיות מחקריות כמו חוות עדן, נוה-יער, מיגל ומכון שמיר למחקר – לטובת ביצוע מחקרים יישומיים בחקלאות. "החוות הללו מאפשרות לנו גישה לשטחי ניסוי ולמחקרים שנעשים בקרבן. חוות המחקר לא פעם מאפשרות לנו לייבא לשטחנו מחקרים שהן מקדמות, ומדי פעם אנחנו מעבירים להן מחקרים גם כן – כך שנוצרת הפריה הדדית".
בין הגלובליזציה למלחמה
ב-7 באוקטובר שהה פרנקל מטעם העבודה בתערוכה בחו"ל, אליה הוא כמובן לא הגיע. יומיים לאחר מכן הוא כבר נחת חזרה בארץ, והצטרף לפעילות של כלל המרחב לתמיכה ולסיוע בכל הנדרש. מורג מספרת: "בשלב הראשון ניגשנו למפות את הקשיים החדשים שנולדו בסביבה, כשבין היתר הבנו שנוצר אתגר גדול עבור החקלאים, מאחר שעובדים תאילנדים באזור עזבו יום אחרי פרוץ המלחמה. מהר מאוד התחלנו לסייע לגורמים השונים: עובדים במפעלים ובחקלאות שנזקקו לתמיכה, בני נוער שנותרו ללא מסגרות יציבות, סטודנטים שחזרו הביתה וכן מתנדבים ששובצו לסיוע לחקלאים המקומיים, שנפגעו באופן מיידי מפרוץ המלחמה. כך למעשה הקמנו חמ"ל סיוע למרחב, עד שהמצב החל להשתפר. במקביל, כחצי מעובדי המרכז התגייסו למילואים, כולל הבעלים – וגם לנו היה חוסר גדול בכוח אדם".
מורג מוסיפה כי עד היום, עשרה חודשים לתוך המלחמה, המצב באזור לא לגמרי חזר לעצמו – במיוחד בפן הכלכלי. "אנחנו עובדים לא פעם מול משקיעים חיצוניים, שמזרימים כספים לטובת סטארט-אפים, פעילויות ומיזמים. אלא שכיום קשה יותר לגייס מהם כסף, אז אנחנו מוצאים את עצמנו מחפשים דרכים יצירתיות. היו גם סטארט-אפים שבעליהם גויסו למילואים, והמיזם פשוט נקטע בן רגע. המלחמה ללא ספק משפיעה, והמציאות הקיימת יוצרת מורכבויות. עם זאת, אנחנו תמיד רצים קדימה ומנסים למנף את המצב הקיים. אמנם הקהל הבינלאומי עכשיו יותר מאתגר, אבל נראה שבארץ מבינים את חשיבות החקלאות ואת הצורך בביטחון תזונתי. אנחנו מקווים שהדבר יביא לתקציבים פנים מדינתיים, כשבינתיים חזרנו לפעילות מלאה".
הטכנולוגיה בעולמות החקלאות
פרנקל אומר כי בשנים האחרונות השימוש בכלים כמו ביג דאטה (Big Data), למידת מכונה (Machine Learning) ו-AI הפך נפוץ במגוון תחומי החקלאות. "הטכנולוגיה נמצאת ממש בכל תחום: גידולי שדה, מטעים, בעלי חיים בכלל ודגים בפרט. אנחנו נעזרים בטכנולוגיה ומנסים ליישם כלים חדשניים, מתוך הבנה שלשם העולם צועד. כך למשל אנחנו משתמשים במערכות שאוספות נתונים על מאפייני הגידול בבריכות דגים, כמו טמפרטורת המים, ריכוז חמצן וצפיפות. כיום קיימים כלים של ביג דאטה עם יכולת להפיק אפילו תחזיות קדימה ומתן כלי עבודה לדייג עצמו".
תחום נוסף שבו נפוצים כלים של AI ולמידת מכונה הוא תחום הרפתות. "כלים אלו מתייחסים לפרה כיחידת ייצור, ומודדים כמה צעדים היא עושה, מהו ריכוז החמצן שלה בדם, מהי כמות החלב שהיא מייצרת, האם היא חולה וכן הלאה. מדובר בכלי עבודה שמייעלים את תנאי גידול הפרות ברפת, וניתן להשתמש בהם גם בגידולי עופות. בכל הנוגע לגידולי השדה, ישנם כלים נוספים שבהם משתמשים, כמו תצלומי אוויר שמספקים תמונה בזמן אמת של מצב השדות. כיום ניתן ללמוד מהי מידת הריסוס הנחוצה בכל שדה בכל רגע נתון על פי התמונות שמופקות וחיישנים בשטח. בזכות טכנולוגיה זו האדמות יותר בריאות, והמזון אמור להיות פחות מרוסס. כמובן שזה עדיין לא קיים בכל שדה, אך המגמה היא להבריא את האדמות, לאגור פחמן, לרסס נקודתית רק היכן שחייבים – ולהשתמש בכמה שיותר מידע מהשטח, על מנת ליצור כלי ניהול מדויקים לגידולי השדה. באמצעות הטכנולוגיה ניתן גם לשמר את הידע המקצועי של החקלאי במערכת, ולהעביר אותו דורות קדימה, במקום שהידע ילך לאיבוד עם הזמן".
לבסוף, אחת המטרות החשובות של מרכז החדשנות בימים אלו היא שמירה על ביטחון תזונתי בישראל. "המלחמה הזכירה לנו פעם נוספת עד כמה אנו תלויים בגורמים חיצוניים. למדנו שחשוב שלמדינה יהיו מאגרי מזון שאותם היא מייצרת, כדי שלא נצטרך להסתמך על ייבוא ממדינות כמו טורקיה. לכן, אני סבור שביטחון תזונתי הוא אחד מהנושאים המרכזיים שעל המדינה לתת עליהם את הדעת אחרי המלחמה. נצטרך להבין איך עוזרים לחקלאות הישראלית ותומכים בה, איך מגבילים את הייבוא על מוצרים מסוימים או לכל הפחות נותנים יתרון יחסי למגדלים המקומיים".
פרנקל אף מוסיף ומציין כי בשנים האחרונות ישנה מגמה של נטישת שטחי חקלאות בארץ, בשל הקושי של חקלאים לעמוד מול אתגרי המקצוע. "בשורה התחתונה, החקלאי צריך לקום בבוקר ולהרוויח מספיק כסף כדי שיוכל להמשיך להתקיים. אם הוא מייצר שמן זית, אבל במקביל מייבאים שמן זית מחו"ל, זה פוגע לו ישירות בכיס. היבואנים מרוויחים כסף, הרשתות מרוויחות – אבל החקלאי נשאר יתום", הוא אומר לסיכום. "כיום אין כמעט ענף בארץ שלא נפגע מהייבוא, אבל לאחרונה יצא חוק לסימון מוצרים שיוצרו בישראל. אנחנו מקווים שהדבר יביא בהדרגה לאיזון כאן, כי החקלאות הישראלית היא אחד הענפים החשובים בכלכלה. חשוב להבין שאם המדינה לא תדע להתייחס לכך בצורה הנכונה – נמצא את עצמנו במשבר עמוק יותר".
אינוואלי טכנולוגיות: innovalley.co.il | 052-4678255
