ענף החקלאות בעולם ובישראל מתמודד עם לא מעט אתגרים גלובליים ולאומיים, בהם משבר האקלים, שינויים ברגלי הצריכה, פגיעה בשרשרת האספקה, מחסור בכוח אדם ועוד. עבור החקלאים בישראל האתגר גדול ומורכב עוד יותר בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר והמלחמה המתמשכת בצפון ובדרום.
אל מול הסוגיות המורכבות, ישראל בולטת בפעילותה בתחום הטכנולוגיה החקלאית ופתרונות לחקלאים מענפים שונים. חברות שמתמחות בתחום מציעות כלים שנועדו לתת מענה למשבר האקלים ולשינויים באקלים המשפיעים בהכרח על התוצרת החקלאית; הצורך בכמויות מזון גדולות יותר לאוכלוסייה שאינה מפסיקה לגדול ובתוך כך מענה גם לצורך בביטחון תזונתי; השינויים באורח התזונתי והביקוש הגובר למזון איכותי ובריא יותר ופתרונות מתקדמים לייעול העבודה ולחיסכון בכוח אדם ובכסף.
עוברים לכלים חכמים
נכון לשנת 2024, היקף הפעילות של שוק האגרוטק מגיעה כיום ל-24.08 מיליארד דולר, עם צמיחה ב-CAGR של 10.2%, והוא צפוי לעבור את ה-40 מיליארד דולר עד שנת 2030, כך על פי דיווחי Exploding Topics.
גם בישראל פורחת החקלאות הטכנולוגית. החקלאות היא חלק משמעותי בהתיישבות בישראל ובעלת חשיבות כלכלית ולאומית על אף הקשיים שאיתם מתמודדים החקלאים, בפרט בשנה האחרונה. הפיתוחים הטכנולוגיים והשיטות החדשניות נועדו לתת מענה לסוגיות המורכבות ולאפשר גם ייצוא של מוצרים ושירותים. כפי שזה נראה, יותר ויותר חקלאים מבינים גם הם את הצורך בשימוש בכלים מתקדמים. מסקר מקנזי בקרב 5,500 חקלאים ברחבי העולם עלה כי 39% הצהירו על כוונה להשתמש בטכנולוגיה חקלאית בשנתיים הקרובות.
בישראל האתגרים שהציבה המלחמה המתמשכת הגבירו עוד יותר את הצורך בחדשנות חקלאית. ההרס מירי הטילים, המחסור החריף בכוח האדם וערעור הביטחון התזונתי חידדו את הבנת הצורך בעצמאות ובאוטונומיה בתחום.
דוח לקט ישראל בשיתוף המשרד להגנת הסביבה מציג את גודל בעיית הביטחון התזונתי ומצב ענף החקלאות בישראל, עקב המלחמה המתמשכת. נתוני הדוח חושפים מצב של אובדן מזון בשווי של כמיליארד שקל בששת החודשים הראשונים של המלחמה. השפעת המחסור בתוצרת חקלאית הובילה להתייקרות של 14% במחירי הירקות ו-8% במחירי הפירות. זאת בנוסף לתוספת אובדן של 150,000 טונות תוצרת חקלאית בחצי השנה הראשונה למלחמה בשווי של כ-670 מיליון שקל.
נקודת האור שבדוח היא התגייסותם של מאות אלפי מתנדבים שסייעה להציל יותר מ-35 אלפי טונות תוצרת חקלאית בשווי של כ-160 מיליון שקל.
מתכוננים לשנת 2050
מלבד האתגרים הביטחוניים, החקלאים בעולם ובישראל מתמודדים עם סוגיות מורכבות הנוגעות למשבר האקלים, כמו מחסור במים, הרס קרקע ושינויי אקלים. לנוכח הדברים, אין ספק באשר לחשיבות המשך המחקר והפיתוח בחקלאות החיוניים להבטחת הביטחון התזונתי. בתחזית שפרסם משרד החקלאות בחודש אפריל האחרון נקבע כי ללא היערכות לשינויי האקלים החל משנת 2050 עלול להיגרם נזק של יותר מ-1.5 מיליארד שקל בענפי הצומח. לכן המשרד ממליץ להרחיב את ההשקעות בשיטות הסתגלות לשינויי האקלים ותמיכה בייצור החקלאי המקומי, מחשש שהסיכונים הגוברים יפגעו בתוצאת המיובאת.
בעקבות הדברים, בתחילת חודש אוגוסט פורסם כי משרד החקלאות החל את עבודתו על התוכנית הלאומית לביטחון המזון, ש"תבטיח אספקת המזון הגולמי לאזרחי ישראל בתכנון ארוך טווח ל-25 השנים הקרובות". התוכנית נועדה להבטיח את יכולת ייצור המזון המקומי ואספקת מזון סדירה של מזון בריא ובר השגה לטווח הבינוני והארוך מבחינת איכות, כמות, מגוון ונגישות פיזית וכלכלית, ובשיתוף משרדי הממשלה השונים. יעד נוסף במסגרת זו הוא ביסוס אורח חיים בריא לכלל האוכלוסייה בישראל, תוך קידום חקלאות, תעשיות מזון מקומיות ומערכות מזון מקיימות ומותאמות אקלים.
אין ספק כי החקלאות ממלאת תפקיד חיוני ברמה המקומית והגלובלית, כדי לספק לאוכלוסייה בישראל ובעולם כולו מזון ותזונה נכונה וכמענה לנושא הקיימות. מלחמת חרבות ברזל שפגעה קשות בענף זה הוכיחה שוב כמה חשוב פיתוח טכנולוגיות חדשות שמחליפות או מתווספות לשיטות החקלאות המסורתיות, דבר שיכול להוביל לתשואות חקלאיות גבוהות ולהציע גם חקלאות מקיימת המשלבת סביבה בריאה, רווחיות כלכלית ושוויון חברתי. כך, כל גורם המעורב בשרשרת המזון, החל בחקלאים עצמם, דרך המגדלים וכלה במפיצים, בקמעונאים ובצרכנים, יכול למלא תפקיד בהבטחת מערכת חקלאית בת קיימא, משגשגת ועצמאית.
