סיפורו של דוד שרצר הוא לא רק הוכחה חותכת ליצירתיות הישראלית, אלא גם תזכורת למורכבות של עולם היזמות הגלובלי. שרצר, מהנדס כימי בהכשרתו ובוגר אוניברסיטת בן גוריון, החל את דרכו המקצועית בחברת תרכובות ברום מקבוצת כימיקלים לישראל. שם, בין המתקנים של ים המלח, עוצבה תפיסתו ההנדסית. אולם המפנה הגדול בחייו הגיע דווקא כשנשלח מטעם החברה לסידני, במשימה להחליף את השימוש בציאניד הרעיל במיצוי זהב בתהליך מבוסס ברום.
במהלך הניסויים במכרות הזהב נתקל שרצר בבעיה שהשביתה את המערכות: המים ששימשו בתהליך גרמו להצטברות אבנית מיידית על המסננים, מה שהוביל לקריסת המערכת. איש בקהילה המדעית לא ידע אז להסביר מדוע הברום גורם לתופעה כזו. העצה שקיבל שרצר מפרופסור לכימיה באוניברסיטת מלבורן היתה: "תירשם ללימודי דוקטורט, ותוך כדי המחקר נמצא את הפתרון".
מדע על מגרש הגולף
הגילוי המדעי ששינה את פני התעשייה לא הגיע ממעבדה סטרילית, אלא ממגרש גולף ליד ביתו של שרצר בסידני. "הייתי בן 36, לא מספיק גמיש, ורוב הכדורים שלי נפלו למים", הוא מספר. "כשניגשתי להוציא את הכדור, שמתי לב למשהו מוזר: סמוך לנקודת הנביעה של המים נוצר כתם לבן של אבנית, אבל כמה מטרים משם המים המשיכו לזרום נקיים לגמרי עד לאוקיינוס. הבנתי באותו רגע שהמים היו באיזון בתוך האדמה, וברגע שיצאו החוצה וספגו חמצן וטמפרטורה הם היו צריכים 'להפריש' את עודפי המינרלים כדי לחזור לאיזון. ברגע שהם התאזנו, האבנית הפסיקה לשקוע".
התובנה הזו היתה מהפכנית. שרצר הבין שאם ניתן לחשב במדויק כמה מינרלים יש "להפריש" מהמים כדי להביאם לנקודת שיווי משקל, ניתן למנוע את הצטברות האבנית במערכות תעשייתיות בלי להשתמש בכימיקלים מזהמים. הפרופסור המנחה שלו נדהם לגלות שאין לכך שום אזכור בספרות המדעית.
שרצר החליט לעזוב את העבודה הבטוחה בתרכובות ברום, ויתר על הדוקטורט וחזר לישראל כדי להקים את חברת Universal Environmental Technologies, ובקיצור – U.E.T. זה היה הימור לא פשוט, והוא הקדיש חמש שנים לכתיבת אלגוריתמים מורכבים המחשבים את מאזן המים.
טכנולוגיה ירוקה במקום כימיקלים
אז מה עומד בבסיס הפיתוח? U.E.T משווקת מערכות טיפול במים מבוססות טכנולוגיה אלקטרו-פיזיקלית. בניגוד לשיטות המסורתיות המבוססות על הזרקה קבועה של כימיקלים למים כדי למנוע אבנית, קורוזיה ובקטריות, המערכות של שרצר הן יחידות עצמאיות (ריאקטורים) המותקנות על קווי המים.
המערכת משתמשת באלגוריתם הייחודי כדי לקבוע את המתח החשמלי המדויק הנדרש כדי לגרום לאבנית לשקוע בתוך המכשיר עצמו, ולא על הצינורות או מחליפי החום של המפעל. התוצאה היא, מסביר שרצר, חיסכון משמעותי: אין צורך לקנות, לאחסן או לטפל בכימיקלים, וצריכת המים והאנרגיה של המפעל נמוכה משמעותית. מדובר בפתרון שמתחבר למערכת הקיימת ומבטיח שהמים יישארו במצב מאוזן וידידותי למכונות.
הפריצה ומאבק הקניין הרוחני
הפריצה הגדולה הגיעה מאירופה. שרצר, בן לניצולי שואה, הוזמן להציג את הפתרון שלו בפני חטיבת המחקר והפיתוח של ענקית הפלדה הגרמנית טיסנקרופ (ThyssenKrupp). באותו יום נסגרה עסקה של 1.2 מיליון מארק. ההצלחה בגרמניה פתחה דלתות לקוקה קולה בארצות הברית, שם פתר שרצר בעיה בטיחותית של גלישת מים ממגדלי קירור לכביש מהיר בטקסס. "בעקבות המקרה, קוקה קולה המליצה להטמיע את המערכת בכל אתריה", הוא מספר.
אך לצד ההצלחה, הגיעו גם הקשיים שחווים יזמים פורצי דרך. לאורך השנים חברות אמריקאיות ושותפים בהודו ניסו לכאורה לנכס לעצמם את הטכנולוגיה של U.E.T. "חברות שעבדנו איתן החליטו לייצר את זה בעצמן, למרות הפטנטים", מספר שרצר. "עברנו תביעות משפטיות מתישות בפיניקס, אריזונה, שרוששו אותנו זמנית. ראינו איך שותפים לשעבר צובעים את המתקנים שלנו בכחול במקום בירוק ומוכרים אותם כשלהם".
למרות ניסיונות ההעתקה, לשרצר נותר יתרון אחד שאי אפשר לגנוב: האלגוריתם שבלב המערכת. "הם יכולים להעתיק את הצנרת והברזים, אבל בלי החישוב המדויק של האלגוריתם, המערכת פשוט לא תעבוד ביציבות לאורך זמן. זה הסוד המקצועי שלנו", הוא מסביר.
מבתי חולים ועד דאטה סנטרים
כיום U.E.T פועלת בהיקפים מרשימים. החברה אחראית על מערך המים בעיר הבה"דים בנגב זה כעשור ומספקת פתרונות לרוב בתי החולים הגדולים בישראל: שיבא תל השומר, סורוקה, בילינסון, קפלן והלל יפה. הטכנולוגיה של החברה מאפשרת לבתי החולים לקבל מים נטולי מינרלים למעבדות ומים נקיים למערכות המים החמים, ללא תלות בכימיקלים אגרסיביים.
קהל היעד המרכזי של החברה כיום הוא מנהלי אחזקה במפעלים, חברות משקאות, ובעיקר – עולם הדאטה סנטרים. במרכזי נתונים הקירור הוא קריטי ודורש כמויות אדירות של מים. שרצר מסביר כי פתרון של U.E.T בדאטה סנטר בהולנד זיכה אותה במקום השני בתחרות יוקרתית באירופה והפך את התחום לשוק יעד אסטרטגי.
מעבר לים החברה ממשיכה להתרחב עם פרויקט ענק בהודו עבור סמסונג, מהגדולים מסוגו בעולם, המטפל ב-35 אלף קוב מים בשעה. כעת העיניים נשואות לפיליפינים ולפרויקטים חדשים של טיפול בשפכים במכרות זהב בפרו.
שרצר, שחוגג השנה 74, לא מראה סימני האטה. הוא מנהל את החברה מעומר, מוקף בצוות הנדסי, וממשיך להתאים את המוצר הסטנדרטי של החברה לצרכים הספציפיים של כל לקוח. "אנחנו עושים התאמות הנדסיות, התאמות שירות ונגישות לכל מפעל", הוא אומר.
כשהוא נשאל מה הכי חשוב לו שיידעו על החברה, הוא עונה בפשטות: "הצלחנו לעשות צעד משמעותי מאוד בטיפול במים בעולם. גם אם העתיקו אותנו, אף אחד לא הצליח לשחזר את הדיוק של התכנון והביצוע שלנו. כשאנחנו מפעילים את המערכת, היא פשוט עובדת".
U.E.T
למעבר לאתר >>
בשיתוף U.E.T
